פרשנות
אמיר ירון מציג: 3 טעויות בשלושה שבועות
דבריו העמומים של נגיד בנק ישראל לגבי תוואי הריבית יצרו בלבול בשוק ההון, פגעו באמינות הבנק, וגרמו לזינוק בשער החליפין של השקל מול כל המטבעות. שלושה שבועות לאחר מכן תיקן הנגיד כי לא צפויה העלאת ריבית בזמן הקרוב
באיחור קל של שלושה שבועות ושלושה ימים, מבקש נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון לתקן את הטעות שעשה ב־8 ביולי האחרון, כשהוא מעביר מסר ברור שהריבית לא תעלה “למשך זמן ממושך”.
אז, בתחילת החודש הוא הכריז על הותרת הריבית במשק זו הפעם השישית ברציפות על 0.25%, אך רמז על העלאת ריבית אפשרית בעתיד אשר בלבלה את המשקיעים בשוק ההון.
מאז, בשתי הזדמנויות במהלך יולי - במועד פרסום המדד (15.7) ובמועד פרסום הפרוטוקולים של הדיונים על הריבית (22.7) - לא ניסה ירון להרגיע את הבלבול במשק. עד אתמול, אז הוא שלח באמצעות דובר הבנק הודעת ווטסאפ מפתיעה ובלתי שגרתית ובה כתב: “במועד החלטת הריבית האחרונה, הוועדה העריכה על פי האינפורמציה שהיתה לנו אז, שייתכן שייווצרו התנאים להעלאת ריבית באחת ההחלטות הבאות”. הנגיד הבהיר כאמור בהודעתו זו כי למשך זמן ממושך לא תעלה הריבית.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל צילום: אלכס קולומויסקי
גם אם ההחלטה המאוחרת של ירון נכונה חשוב להדגיש כי לטעות הזו יש מחיר. הן באמינותו של בנק ישראל - שהיא הנכס המרכזי שיש לכל בנק מרכזי ולכל נגיד, והן בייסוף קיצוני ומהיר של השקל אל מול כל המטבעות העיקריים של שותפות הסחר של ישראל לרבות הדולר והיורו.
שער החליפין של השקל אל מול סל המטבעות שבר 5 פעמים בשבועות האחרונים את שיא השפל של כל הזמנים, חצה את רף 75 הנקודות והגיע ל־74.5 נקודות.
טעות ראשונה: 8.7.2019
באותה מסיבת עיתונאים ב־8 ביולי נשאל ירון לגבי הותרת תחזית הריבית של כלכלני הבנק על כנה. ירון היסס, נתן תשובה עמומה למדי שלא שכנעה את השומעים ובלבל אותם. הכותרות בכלי התקשורת שדיווחו על האירוע התרכזו בעיקר בדבר אחד: באותה תחזית שמצביעה על העלאת ריבית הולכת וקרבה.
כבר אז, החלו המטבעות העיקריים לאבד משקל מול השקל. באותו מועד כבר היה ברור שנגיד הבנק המרכזי של הכלכלה הגדולה בעולם, ארה”ב, משנה את המדיניות מקצה לקצה והוא צפוי להפחית את הריבית אחרי עשור שלם שלא עשה זאת. ומה עם ייסוף השקל? גם כאן השיב ירון בעמימות יתרה ובחוסר בהירות: מצד אחד כלי ההתערבות עומד לרשותנו, אך מיד הוסיף הסתייגות כי יעשה זאת אך ורק אם יהיו שינויים קיצוניים בלתי מוסברים.
בבנק ישראל התעקשו במהלך התקופה להסביר כי ייסוף השקל הוא תוצאה של היחלשות הדולר מול כל המטבעות, וביקרו את מבקריו שטענו כבר אז כי הנגיד והוועדה אינם חדים, בהעברת המסרים לשוק.
טעות שנייה: 15.7.2019
ב־15 ביולי, שבוע מאוחר יותר, קיבל ירון סולם איכותי לרדת מהעץ משכניו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: מדד יוני צנח בחדות וחתך את האינפלציה השנתית במשק מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל־3%) - מרמה של 1.5% אל 0.8% בלבד. מדובר בפרמטר משמעותי ועיקרי עבור בנקים מרכזיים. אחרי מדד כזה ברור היה שהעלאת הריבית ירדה לגמרי מהפרק. אך ירון שתק.
טעות שלישית: 22.7.2019
שבוע מאוחר יותר, ב־22 ביולי, התפרסמו הפרוטוקולים של הדיונים על הריבית ושוב עם אותן הערכות על העלאת ריבית הולכת וקרבה. שלשום הבלבול והניתוק של בנק ישראל קיבלו חותמת בינלאומית: כלכלני בנק אוף אמריקה, הבנק השמיני בגודלו בעולם, פרסמו סקירה מאוד לא מפרגנת לאמיר ירון לגבי השקל. בין השאר הם קראו לו לשנות את “הטון הניצי” שהוא נוקט. הם קבעו עוד כי העלאת ריבית בישראל אינה באה בחשבון. אך מבנק ישראל לא התקבל איתות והשקל המשיך לנסוק.
כרישי שוק ההון העולמי שכבר הוכיחו כי הם אוהבים לעשות סיבובים על השקל ולגרוף רווחים נאים וניצלו פקיעת אופציות מט”ח והתנפלו על הסחורה כמו חיות טרף.
מותר לנגיד לחשוב כי גם דולר של 3.2 שקל הוא “טוב ליהודים”. הוא נגיד עצמאי ולא חייב לחקות את פלוג או את פישר. מותר לו גם לא להתערב בשוק גם כאשר הדולר מתרסק והיצואנים מפעילים עליו לחץ ומסבירים כי כבר לא שווה לייצא ולכן התעסוקה והצמיחה ייפגעו. עם זאת, חובתו להיות ברור וחד במסרים. והראיה: אחרי הודעת ההבהרה הצבע חזר ללחיים של הדולר והיורו.
