"ללא טייקונים, המוסדיים יצטרכו להפעיל כוח כדי למנוע בינוניות"

אחרי שש שנים מחוץ לאור הזרקורים, אלי יונס חוזר לקדמת הבמה כנציג קרן סנטרברידג' שרכשה את הפניקס. בראיון ראשון מאז השלמת העסקה אומר יונס שהוא מאמין שעדיין ניתן להשביח את הפניקס, גם אחרי הזינוק בתוצאות בתקופת אייל לפידות. "לאייל יש את הזכויות שלו, אבל יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות", אומר יונס. "כשהגעתי להפועלים הוא היה בנק טוב, כשיצאתי ממנו הוא היה בנק יותר טוב. מזרחי חד־משמעית היה בנק טוב לפני שהגעתי אליו, ונעשה טוב כפליים. אני יודע שמגבשים עכשיו תוכנית אסטרטגית להפניקס, שמביאה ידע בינלאומי בניהול המוצרים ובהקצאת הון יעילה".

יונס מתייחס לוויתור של חברות הביטוח על הביטוחים הסיעודיים ואומר ש"לא צודק ועצוב שביטוח סיעודי הפך למוצר לעשירים בלבד. אבל המדינה תיאנס על ידי אזרחיה למצוא לזה פתרון. כולנו מגיעים די מהר לגיל שיש לנו הורים מבוגרים. זה משהו שנמצא במרכז העצבים הרגישים של ציבור רחב, לעניין הזה יכולה להיות משמעות פוליטית. לכן אני משוכנע שהמדינה תמצא פתרון, כנראה בדמות ביטוח יותר יקר ועם בניית רשת ביטחון סיעודית רחבה".

מה דעתך על מניית הפניקס:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

"החיים הביאו לביזור הכוח במשק יותר מרגולציה"

יונס, משיאני השכר במשק בעבר, טוען שהחוק שמגביל את שכר הבכירים "אמנם לא יוצר בעיה לאייש את תפקידי המנהלים בבנקים, אבל השאלה היא כמה קדנציות יעשה מנכ"ל שקיבל את המינוי והצליח בתפקיד. רקפת רוסק־עמינח ולילך אשר־טופילסקי היו מנכ"ליות בנקים טובות ומוצלחות, והן הלכו למקומות שבהם ההערכה להצלחתן תלווה לא רק בכתבה יפה בעיתון. אנשים מוצלחים לא יעשו קדנציה שנייה בפיננסים".

יונס ממשיך לבקר רפורמות במגזר העסקי. "ניסיונות ההסדרה של השווקים ב־15 השנים האחרונות נאחזו בסיסמאות נאצלות, אבל לא הניבו שום שינוי", הוא אומר. "דובר, למשל, על הפחתת הכוח של הבנקים בוועדת בכר. אני לא רואה את השינוי המשקי הגדול. גם עם כל הכבוד לחוק הריכוזיות, החיים עצמם - משברים, חילופי דורות, טעויות עסקיות ואירועים נוספים שהתרחשו - הביאו לביזור הכוח במשק הרבה יותר ממה שעשתה הרגולציה.

אלי יונס. הראיון המלא מחר במגזין "50 המנהלים הטובים" צילום: עמית שעל

יונס טוען שמכיוון שהמודל המתגבש במשק הוא של חברות שיישלטו על ידי קרנות וגופים מוסדיים, במקום טייקונים, "נדרשת יותר אקטיביות מצד בעלי המניות המוסדיים, וגם מצד הציבור. צריך לאפשר לאקטיביסטים לא רק לקשקש, אלא ממש להפעיל כוח. ככה נקבל דירקטוריונים יותר פעילים, יוזמים משברים חיוביים, מקבלים החלטות קשות ולא שוקעים בבינוניות. תהליך כזה היה מציל את טבע, חד־משמעית.

"בסוף, היכן שאין בעלי שליטה, יש אחרים שמשלמים מכיסם. חייבים לעודד מודלים של אקטיביזם ולספק כלים שיאפשרו להם להיות כאלה - בעיקר בבנקים, ששם זה לא קיים, ובחברות ביטוח, גם כשהם ללא בעלות מובחנת, כלומר בבעלות הציבור.

"מחיר למשתכן זה סיפור נחמד שלא יצר שינוי"

בנוגע לגירעון במשק אומר יונס, שהיה בעבר החשב הכללי באוצר, כי "גירעון כשלעצמו הוא סיסמה ריקה. הבעיה היא שהגירעון שלנו יסודו בצריכה, הוא אינו גירעון שנובע מהשקעה לצורך בניית עתיד טוב יותר, שיפור הפריון או הכנסת אנשים למעגל התעסוקה. התוצאה היא שמי שאינו חלק מאומת הסטארט־אפ או חי במקומות שבהם היא מתקיימת, אוכל בעיקר שיט. צריכה להיות השקעה, אבל ביצירת צמיחה. צריך לקבל החלטות ולקבוע סדרי עדיפויות, אי אפשר פשוט להמשיך להתגלגל. מיסוי הוא לא פתרון עם ראייה ארוכת טווח: סדר עושים בתמריצים, לא בעונשים".

ליונס גם ביקורת רבה על רפורמות בשוק הנדל"ן, שלא הניבו תוצאות ראויות לטענתו: "מחיר למשתכן זה סיפור נחמד, אבל תראי לי איפה זה יצר שינוי. בסוף היצע הדירות האמיתי לא גדל. כשיש קרקע זמינה, כלומר מתוכננת עם תשתיות מפותחות, יש לקבלנים תמריץ לבנות מהר. גם המאמץ לצנן את שוק המשקיעים בדירות הוא רעיון עוועים מוזר ביותר. הבריחו את המשקיעים מהשוק ויצרו חוסר בדירות להשכרה. מחירי השכירות באזורי הביקוש זינקו. בני משלם 7,000 שקל בחודש על דירת שני חדרים בדרום תל אביב. המשקיעים עצמם הסתדרו ומצאו מה לעשות עם הכסף: הם קונים דירות בקליבלנד, מגרשים באוהיו, דירות בוורשה, זבא'לה מכל העולם, אבל מי שאין להם וצריכים לגור בשכירות נותרו חשופי עכוז".

הראיון המלא יתפרסם מחר במגזין "50 המנהלים הטובים"