עדכון המדדים: מי תצא, מי תיכנס ומה ישתנה ב-SME60? סיקור מיוחד

בחודש שעבר הודיעה הבורסה על שינויים צפויים בכללי מדד SME60 הצולע. המדד נועד להגביר את הסחירות של מניות קטנות ובינוניות, חברות ששוויין עד מיליארד שקל. השינויים שתזניק הבורסה אכן צפויים לשפר את המדד, אך שיפור חלקי בלבד, שיפתור רק חלק מבעיותיו. זוהי הישורת האחרונה לעדכון הרכב המדדים, שייכנס לתוקף ב־6.2 ומתבסס על ממוצע מחירי המניות מיום ראשון 5.1 ועד יום חמישי 16.1. במקביל יעודכן הרכב מדדי אלפאביתא, שעליו מתבססות קרנות סמארט־בטא. מאחורי הקלעים התרחש הרבה מאוד בעדכון הנוכחי. 

מאז השלמת הרפורמה במדדים, ב־9.2.2017, ועד סוף השבוע האחרון, ירד מדד SME60 ב־21.7%. לעומתו עלה מדד ת"א־125 ב־30.1% בתקופה זו. תשואת החסר של מדד SME60 אינה מקרית. היא נובעת משילוב של סלקציה בעייתית של המניות הנכללות בו ומהתאמות מרובות שנדרשות קרנות הסל לבצע במסחר בהן.

בבורסה מנמקים את תשואת החסר של SME60 בשיעור התחלופה הגבוה של מניותיו. מאז הושלמה הרפורמה חלו 71 שינויים בהרכב המדד, של מניות שמשקלן הכולל בעת ההחלפה היה 118% (בממוצע 1.66% לכל מניה שהוחלפה). אין ספק שהתחלופה התדירה פגעה במדד, אך אין בכך הסבר למלוא תשואת החסר. בתחלופה נכללו מניות רבות שעלו למדד ת"א־90, וזכו לאפקט מדד חיובי בעת שהותן במדד SME60; ומנגד נכללו מניות שהגיעו ממדד ת"א־90 ומחירן ירד, ולעתים הן תיקנו חלק מהירידה לאחר שנכנסו ל־SME60. לכן, התחלופה הרבה מול מדד ת"א־90 שמעליו דווקא היתה צפויה לתרום למדד SME60.

מנגד, התחלופה בין SME60 למדד צמיחה שמתחתיו, והכניסה של מניות חדשות למדד SME60, אכן פגעו בו. גם אם נניח אפקט מדד גדול של כ־10% למניות שנכנסו ל־SME60 או יצאו ממנו שלא ממדד ת"א־90 (בפועל היה האפקט הממוצע קטן בהרבה), ונניח שאין אפקט כזה במעבר ממדד SME60 לת"א־90 (בפועל יש אפקט חיובי) - התוצאה היא שבעקבות תחלופת המניות, אפקט המדד היה צריך לגרום לתשואת חסר של 7%-5% בלבד למדד. אולם, זו מהווה חלק קטן מאוד מתשואת החסר שהיתה בפועל.

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב צילום: תומי הרפז

הבעיות העיקריות: התאמה המשקל החודשית וריבוי הביומד במדד

תשואת החסר של מדד SME60 נובעת בעיקר מהתאמת המשקל החודשית של המניות בו. מגבלת המשקל במדד, 2%, גורמת לכך שבערך למחצית ממניות המדד יש משקל מקסימלי בו. הבורסה מבצעת התאמה חודשית שמחזירה את משקל המניה אל המשקל המקסימלי במדד. התאמות אלו יוצרות התערבות חודשית של קרנות הסל במסחר, שהיקפה הכולל במדד SME60 גדול בהרבה מזה שנובע מהחלפת המניות במדד בעדכונים החצי שנתיים. בעייתיות זו תישאר על כנה גם לאחר השינויים שהבורסה מציעה לבצע.

בנוסף המדד משופע במניות ביומד. זאת לאור תנאי הכניסה למדד, שהתבססו על שווי שוק של אחזקות ציבור, בניגוד לשווי שוק הנבחן ביתר מדדי הבורסה. תנאי זה נתן יתרון למניות ביומד, שעל פי רוב מאופיינות בשיעור גבוה של אחזקות ציבור. מניות הביומד מהוות היום כ־22% מהמשקל הכולל במדד. המשקל היחסי של מניות ביומד בו צפוי לרדת לכ־18% בעדכון של פברואר, בלי קשר לשינוי הצפוי בכללי המדד, שצפוי להיכנס לתוקף מאוחר יותר.

כדי להבין את השינוי בכללי המדד יש להכיר את שני מאגרי המניות תמר ורימון, שעליהם מתבססים המדדים (ת"א־35 ות"א־90 מתבססים על מניות מאגר רימון, והמדדים SME60 וצמיחה על מניות תמר). תנאי הכניסה למאגר תמר, הרחב יותר, הם שיעור אחזקות ציבור של 15% לפחות; שווי שוק של 40 מיליון שקל לאחזקות הציבור; ומחיר מניה של יותר מ־50 אגורות. כדי להישאר במאגר נדרשים שיעור אחזקות ציבור של 10% לפחות; שווי שוק של 20 מיליון שקל לאחזקות ציבור; ומחיר מניה של 30 אגורות לפחות.

במאגר רימון תנאים מחמירים יותר, ולכן הוא מצומצם יותר. תנאיו כוללים שיעור אחזקות ציבור של 35% לפחות, למעט עבור מניות חדשות, שנדרשות ל־20% בשנתיים הראשונות למסחר בהן; שווי שוק של 100 מיליון שקל לאחזקות ציבור; וממוצע סחירות של 50 אלף שקל לפחות ביום, או חציון סחירות של 10,000 שקל. כדי להישאר במאגר מספיקים שיעור אחזקות ציבור של 30% ושווי שוק אחזקות ציבור של 50 מיליון שקל.

עם בניית המאגרים, בפברואר 2017, הוכנסו אליהם כל המניות שעמדו בתנאי המקל יותר להישארות בהם. מדד SME60 מתבסס היום על מניות מאגר תמר, אך דורש מהן גם שיעור אחזקות ציבור של 30% לפחות. השינוי שהבורסה מציעה קובע ש־SME60 יתבסס על מאגר רימון. בכך הבורסה מקשיחה מעט את תנאי הכניסה ויוצרת תנאי סחירות למדד. נכון להיום, כל מניות מדד SME60 עומדות בתנאי הסחירות של רימון. כשהוא יעבור להתבסס על רימון, הוא צפוי, מצד אחד, לאבד שתי מניות, פנינסולה ואיילון, ומצד שני לקלוט מניה אחת, אלומיי, שתיכנס אליו בפברואר. אם שיעור אחזקות הציבור בהן יעלה ל־35%, הן יוכלו להישאר במדד גם לאחר השינוי.

השינוי המהותי יותר בכללי המדד יהיה בכניסה אליו: במקום לפי שווי שוק אחזקות ציבור היום, היא תיקבע לפי שווי השוק. בנוסף, הכניסה למדד תעלה מדירוג 45 בשווי שוק לדירוג 40, והדירוג ליציאה ממנו יירד מ־75 ל־80. צעדים אלה יקטינו דרמטית את מספר השינויים בהרכבו. הדירוג לכניסה וליציאה מהמדד מחושב מתוך מניות רימון, שלא נכללות במדד ת"א־125. המשמעות של דירוג יציאה 80 הוא דירוג 205 מבין מניות רימון - אך כעת המאגר מכיל רק 204 מניות.

בעדכוני המדד בעתיד, מניות מחוץ למדד שידורגו 40 ומעלה ייכנסו אליו, והמניות עם שווי השוק הנמוך ביותר ייצאו ממנו כדי להחזיר את מספר המניות במדד ל־60. לכן שינוי הכללים ישיג את המטרה של צמצום חד במספר המניות שנכנסות ויוצאות מהמדד - אך הוא יתקשה לצמצם את הנזקים מריבוי מניות הביומד במדד ומאפקט המדד, שנובע מעדכון המשקל החודשי.

השינוי ביחס להרכב המדדים הצפוי בפברואר: החלפת שלוש מניות

כדי לבחון האם שינוי כללי המדד ישנה מהותית את מספר מניות הביומד, נבחנו השינויים הצפויים בהרכבו יחסית להרכב הצפוי בפברואר. עדכון פברואר ייעשה לפי הכללים הנוכחיים של המדד, ובו שלוש מניות צפויות לעבור למדד ת"א־90 - קומפיוג'ן, ויתניה ואטראו שוקי הון. מנגד יקלוט SME60 שש מניות ממדד ת"א־90, שיהיו כפי הנראה אנלייבקס, מבטח שמיר, קליל, תמר פטרוליום, אפקון החזקות ובאטמ. בנוסף צפויות אלומיי, מהדרין וצמח המרמן להיכנס למדד. חמש המניות עם שווי השוק הנמוך ביותר של אחזקות הציבור מבין מניות המדד ייצאו ממנו. בסבירות גבוהה יהיו אלה סומוטו, ביוליין, כלל ביוטכנולוגיה, אוריין ועל בד.

אילו שינויים נוספים בהרכב המדד ינבעו מיישום השינויים בכללים שלו על פי נתוניו כעת? התוצאה מפתיעה: השינוי יכלול החלפת שלוש מניות בלבד יחסית להרכב המדדים הצפוי בחודש פברואר. SME60 יאבד את שלוש המניות שלא נכללות ברימון - איילון, פנינסולה ואלומיי, ויקלוט את המניה הקטנה ביותר במדד ת"א־90, את מור השקעות ואת וילי פוד. הסיבה לכך שהשינוי המוצע יוביל לשינויים מזעריים בהרכב המדד הוא שילוב של מאגר מצומצם של מניות המתאימות לתנאי המדד (מניות רימון שאינן בת"א־125), ופער עצום בין סף הכניסה מהמדד לסף היציאה ממנו.

הבורסה תוכל להגדיל את ההשפעה המיידית של השינויים בכללי המדד אם תחליט שבעת יישומם, באופן חד־פעמי, הכניסה והיציאה לא יתבצעו לפי הכללים (שיש בהם פער גדול בין תנאי הכניסה והיציאה). תחת זאת, במדד ייכללו 60 המניות עם שווי השוק הגבוה ביותר מבין מניות רימון שאינן במדד ת"א־125.

השינויים הללו ישפרו את המדד, אך באופן מוגבל. הבעייתיות הרבה שתישאר תנבע מכך שהמדד יכלול 60 מניות בלבד, אך עם מגבלת משקל נמוכה של 2%. בגלל שרק מעט מניות יתאימו אליו, מניות רימון, לא יתאפשר גיוון של הרכב המדד.

הפתרון הוא דווקא להרחיב את קבוצת המניות שניתן להכליל בו באמצעות הפחתת שיעור אחזקות הציבור הנדרש לכניסה אליו. אם יידרש שיעור של 25% לכניסה למדד ושל 20% למניעת יציאה ממנו, קבוצת המניות שמתאימות לתנאי המדד תורחב מהותית. שינוי זה, יחד עם הכללת תנאי סחירות למדד, ימנע את הבעייתית של מניות עם סחירות נמוכה.

שינויים אלה יאפשרו גם את הרחבת מספר המניות במדד ל־75, ובכך יצומצמו העיוותים הנובעים ממגבלת המשקל המקסימלית במדד. המניות החדשות שייכנסו למדד לאור הרחבה זו לא צפויות לכלול מניות ביומד, ולכן משקל מניות הביומד במדד יתכווץ. השינוי המוצע אמנם יפגע במעט במדד צמיחה, כי הוא יצמצם קצת את מספר המניות שבו, אולם זה בטל בששים למול התועלת שבהרחבת SME60.

מדד ת"א 35: אופקו תצא, וייתכן שגם פז, מבני תעשייה תיכנס

בהרכב מדד ת"א־35 יתרחש בפברואר שינוי ודאי אחד, אך ייתכן שיהיה שינוי נוסף. השינוי הוודאי הוא כניסת מבני תעשייה (קבוצת מבנה) למדד, ומנגד יציאת מניית אופקו ממנו.

כניסת מבני תעשייה תוביל את קרנות הסל להזרים למניה ביקוש נטו של כ־80 מיליון שקל. המניה תצא ממדד ת"א־90, כאשר המשקל שלה במדד הוא כ־2%, וקרנות הסל על מדד זה ימכרו את המניה בכ־60 מיליון שקל. לעומת זאת, המשקל של מבני תעשייה במדד ת"א־35 צפוי להיות כ־2.1%, וקרנות הסל על מדד זה ירכשו את המניה בכ־140 מיליון שקל. ההפרש בין שני הסכומים האלה הוא הביקוש נטו שיזרימו קרנות הסל למניה. בנוסף, כיוון שהמניה צפויה להיכנס למדד המומנטום החיובי, שמנהלות קרנות סמארט־בטא, הן צפויות להזרים למניה ביקוש נוסף של כ־40 מיליון שקל.

גם מניית אופקו צפויה לזכות לביקושים נטו מקרנות הסל, למרות יציאתה מהמדד המוביל. המשקל של אופקו במדד ת"א־35 הוא 0.66%, וקרנות הסל ימכרו את המניה בכ־43 מיליון שקל. מנגד, המשקל היחסי של אופקו במדד ת"א־90 יהיה 2%, וקרנות הסל על מדד זה ירכשו את מניית אופקו בכ־60 מיליון שקל. לכך יתווסף ביקוש של כ־17 מיליון שקל, שאופקו תזכה לקבל מקרנות סל על מדד ת"א־125, הודות לעליית מדרגת אחזקות הציבור במניה מ־60% לשיעור של 80%. לכן, גם אופקו צפויה לביקושים מקרנות הסל בהיקף של כ־34 מיליון שקל. לכך יצטרף ביקוש של כ־6 מיליון שקל מקרנות סמארט־בטא, שינבע מיציאתה של אופקו ממדד המומנטום השלילי שהן מנהלות, ועליו מבצעות הקרנות מכירה בחסר.

הסיפור השני של מדד ת"א־35 הוא הכניסה האפשרית למדד של מניית אלקטרה או של מניית גב־ים. תנאי הכניסה למדד הוא דירוג בין 30 מבין המניות שעונות לתנאי הכניסה למדד (שמרביתן שייכות למאגר רימון) ושווי שוק של אחזקות ציבור גבוה מ־1.5 מיליארד שקל. המניות ידורגו לפי ממוצע המחירים שלהן מיום ראשון 5 בינואר ועד יום חמישי 16 בינואר, כפול כמות המניות הרשומות שתהיה ב־16 בינואר. מניה שתדורג במקום 30 ומעלה תיכנס למדד.

אלקטרה וגב־ים דורגו בסוף השבוע שעבר במקומות 32 ו־33 בהתאמה, אך שווי השוק שלהן היה מרוחק רק ב־2% מזה של המניה במקום 30. אם לאחת מהן יהיה שווי שוק קובע גבוה מזה של הראל, בזן, החברה לישראל והמתחרה השנייה על הכניסה — אלקטרה או גב־ים — היא תיכנס למדד ת"א־35. בנוסף, אותה מניה תזכה גם לבונוס של כניסה למדד המומנטום החיובי של סמארט־בטא.

בתרחיש זה תאבד מניית פז את מקומה במדד ת"א־35. אם גב־ים תיכנס למדד, היא תזכה לביקוש נטו של כ־40 מיליון שקל מקרנות הסל, ולביקוש נוסף של כ־39 מיליון שקל מקרנות סמארט־בטא. אם אלקטרה תהיה זו שתיכנס למדד ת"א־35, היא תזכה לביקוש נטו של כ־15 מיליון שקל מקרנות הסל ולביקוש נוסף של כ־38 מיליון שקל מקרנות סמארט־בטא. אם פז נפט תצא ממדד ת"א־35, היא תספוג היצע נטו של כ־50 מיליון שקל.

דודו זבידה מנכ"ל קבוצת מבנה צילום: דור מנואל

מדד ת"א 90: מי יצטרף לרדהיל ביציאה מתל אביב?

מדד ת"א־90 מכיל כעת 92 מניות. מנייתה רדהיל ביופארמה תצא מהמדד בפברואר, לקראת מחיקתה מהמסחר בתל אביב (המניה תמשיך להיסחר בארה"ב). מנגד, מנייתה של רשת המזון יוחננוף תיכנס למדד במסגרת המסלול המהיר, ולכן לא תיכלל בחישוב הרכב המדד ותהיה המניה ה־91 בו.

למדד צפויות להיכנס המניות (בסוגריים הביקוש נטו שקרנות הסל צפויות להזרים למניות כשייכנסו לת"א־90 ולת"א־125): ערד (68 מיליון שקל), קומפיוג'ן (63 מיליון שקל), נטו מלינדה (25 מיליון שקל), ויתניה (20 מיליון שקל), אטראו שוקי הון (18 מיליון שקל), וכאמור יוחננוף (25 מיליון שקל). רק צניחה חריגה במחירן בימים הקרובים תמנע את כניסתן למדד. מסתמן שמניית מניבים ריט לא תיכנס למדד, אלא אם מחירה יזנק בימים הקרובים או שהחברה תבצע הנפקת מניות.

יציאתה של רדהיל תוביל להיצע של כ־34 מיליון שקל שקרנות הסל יזרימו למניה. בנוסף ייצאו מהמדד שש המניות בעלות שווי השוק הקובע הנמוך. בשלב זה מסתמן שהן אנלייבקס, עם היצע נטו של 7 מיליון שקל שיזרימו קרנות הסל למניות אם תצא; מבטח שמיר עם 14 מיליון שקל; קליל עם 7 מיליון שקל; תמר פטרוליום עם 24 מיליון שקל; אפקון החזקות עם 11 מיליון שקל; ובאטמ עם 28 מיליון שקל. כדי להימנע מיציאה, מניות אלה צריכות לעקוף את שווי השוק הקובע של המניה שמעליהן במדד. כל המניות שיוצאות ממדד ת"א־90 ייכנסו למדד SME60. 

מדד ת"א בנקים: הצעד שיקל על קרנות הסל אך יפגע במחזורי המסחר

קרנות הסל על מדד הבנקים מנהלות יחד 6.75 מיליארד שקל. עם יישום הרפורמה במדדים ב־2017 נקבעה מגבלת משקל במדד של כ־33%. מגבלה זו היתה הגיונית, כי בלעדיה המשקל היחסי במדד של בנק הפועלים ובנק לאומי היה כ־36% לכל מניה, בעוד המשקל הכולל של מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי עמד על 28% בלבד.

אלא שמאז חלה עלייה בשווי השוק של שלושת האחרונים יחסית לזה של הפועלים ולאומי. כתוצאה, החל מינואר, לראשונה המשקל של מניית לאומי נמצא מעט מתחת למגבלת המשקל. המגבלה מפחיתה רק במעט את המשקל של הפועלים במדד.

ההחזרה החודשית של מניות הפועלים ולאומי למגבלת המשקל המקורית מאלצת את קרנות הסל להזרים ביקושים והיצעים גדולים למניות חמשת הבנקים. בעדכון של חודש ינואר קרנות הסל רכשו ומכרו מניות בנקים בהיקף של 186 מיליון שקל - וזאת רק כתוצאה מההתאמות במדד הבנקים עצמו.

מחזור המסחר שנבע מהתאמות המשקל המקסימלי במדד הבנקים בשנת 2018 היה מעל למיליארד שקל — כ־0.3% ממחזור המסחר הכולל במניות ובקרנות סל בבורסה. כעת, כשמניות הפועלים ולאומי צמודות יחסית למגבלת המשקל, התועלת במגבלה זו נמוכה. אולם, עדיין היא צפויה ליצור מחזורי מסחר גדולים.

שחרור מגבלת המשקל במדד הבנקים ל־35% כמעט ולא ישפיע על המשקל של המניות בו, אך ימנע את הצורך בהתאמות החודשיות של קרנות הסל. מנגד, לבורסה אין אינטרס לבצע שינוי שיפגע במחזורי המסחר.

ת"א נפט וגז: דלק דורסת את הקטנות

קבוצת דלק תיכנס למדד נפט וגז בחודש פברואר בעקבות שינוי הסיווג שלה מתברת אחזקה לתחום פעילות נפט וגז. קבוצת דלק תזכה במשקל המקסימלי במדד, 15%. משמעות הכניסה שלה הוא צמצום בשיעור חד של 37.5% במשקל היחסי של המניות הקטנות במדד, שיוביל להיצע מצרפי מהותי למניות אלה.

קרנות הסל על מדד נפט וגז יזרימו ביקוש של 21.15 מיליון שקל למניית קבוצת דלק, ובמקביל יזרימו היצע של כ־6.5 מיליון שקל לנפטא; היצעים של 3.8 מיליון שקל למניית תמר פטרוליום, של 3.2 למניית נאוויטס פטרוליום, של 2.3 מיליון שקל לכהן פיתוח ושל 1.9 מיליון שקל לרציו פטרוליום. בנוסף צפויים היצעים של מאות אלפי שקלים למניות דלק תמלוגים, מודיעין, אלון גז, לפידות חלץ והזדמנות ישראלית. 

יצחק תשובה הבעלים של קבוצת דלק צילום: קבוצת דלק

סמארט בטא: תשואות המדדים ב־2019 גבוהות ממדד ת"א־125

קרנות סמארט־בטא הן קרנות מחקות, המתבססות על מדדי חברת AlphaBeta, שצפויה לפרסם את הרכב המדדים החדש שלה לקראת סוף החודש. הקרנות מכונות כך על שם שילוב אלפא — תשואת היתר שיוצר ניהול אקטיבי שנועד להכות את השוק; ובטא — תשואת השוק או מדד היחס.

צמיחת כמות הכסף המנוהלת בקרנות הללו יצרה השפעה לא זניחה על מחירי המניות בתל אביב. קרן המניות הגדולות של סמארט־בטא מנהלת 395 מיליון שקל, קרן התנודתיות הנמוכה מנהלת 372 מיליון שקל וקרן מולטי־פקטור 677 מיליון שקל. הזינוק בכסף המנוהל בקרנות מולטי־פקטור ותנודתיות נמוכה נובעים מתשואה של 41.2% ושל 38.6% שרשמו הקרנות ב־2019 בהתאמה. תשואות אלה גבוהות מתשואת מדד הייחוס, ת"א־125, שעלה בתקופה זו ב־21.3%. קרן המניות הגדולות הסתפקה בתשואה של 13.1%, פחות מתשואת מדד הייחוס שלה, ת"א־35, שעלה ב־15%. לכן המשקיעים צריכים להקנות חשיבות לשינויים הצפויים בהרכב מדדי אלפא־בטא.

מדד המומנטום החיובי של אלפא־בטא יכיל את חמש המניות שייכללו במדד ת"א־35 בפברואר, שהשיאו את התשואה הגבוהה בשמונת החודשים שהסתיימו ב־28.12. למדד זה ייכנסו שפיר, מבני תעשייה, גזית גלוב ואחת מהשלוש: גב־ים, אלקטרה או פתאל. זהות הנכנסת האחרונה תלויה בהרכב העתידי של מדד ת"א־35. אם אלקטרה או גב־ים ייכנסו למדד ת"א־35, הן ייכנסו גם למדד המומנטום החיובי. אם הן לא ייכנסו לת"א־35, אז מניית פתאל צפויה להיכנס למדד המומנטום החיובי. כל אחת מארבע הנכנסות למדד תזכה בביקוש של כ־35 מיליון שקל מקרן המניות הגדולות של סמארט־בטא. הנכנסות למדד ת"א־35 יזכו לביקוש של כמה מיליוני שקלים נוספים, כיוון ש־66% מנכסי הקרן מחזיקים במניות מדד ת"א־35 לפי משקלן היחסי.

ארבע המניות שייצאו ממדד המומנטום החיובי הן איירפורט סיטי, עזריאלי, אמות ולייבפרסון. כל אחת מהן תספוג היצע של כ־35 מיליון שקל. ממדד המומנטום השלילי תצא אופקו, בעקבות יציאתה ממדד ת"א־35. כתוצאה תזכה המניה לביקוש של כ־6 מיליון שקל. מנגד, מניית כיל צפויה להיכנס למדד המומנטום השלילי ולספוג היצע של כ־8 מיליון שקל.

השינויים במדדי התנודתיות הנמוכה ומדד מולטי־פקטור קשים יותר לחישוב. מדד התנודתיות הנמוכה תלוי ביחס בין תשואת המניה לבין התנודתיות שלה בששת החודשים שהסתיימו ב־28.12. מדד מולטי־פקטור תלוי בשקלול של דירוג תשואות המניות בשמונת החודשים שהסתיימו באותו מועד, עם דירוג המניות במדד התנודתיות הנמוכה ועם מכפילי הרווח וההון שלהן. כל מניה שתיכנס למדד תנודתיות נמוכה צפויה לביקוש של כ־9 מיליון שקל, וכל מניה שתיכנס למדד מולטי־פקטור צפויה לביקוש של כ־17 מיליון שקל. כיוון שאוכלוסיית המדדים היא מניות מדד ת"א־125, שנדרשות לחציון סחירות של 350 אלף שקל לפחות, הביקוש או ההיצע שיזרימו קרנות סמארט־בטא צפוי להיות מהותי עבור חלק מהמניות האלו.

בסבירות גבוהה, ייכנסו למדד התנודתיות הנמוכה אלקו, גב־ים, אלקטרה, מגדלי תיכון, פוקס, אלקטרה צריכה, מלם תים, נובה, שפיר, אדגר, אלקטרה נדל"ן, ויתניה ואטראו שוקי הון. בנוסף, גם למניות הבאות סיכוי להיכנס למדד זה: ביג, דור אלון, הכשרת הישוב, דמרי וסאמיט. מנגד, בסבירות רבה המניות הבאות ייצאו מהמדד: נפטא, מנורה, בנק לאומי, קנון, נייס, איירפורט סיטי, שטראוס, בנק דיסקונט, אמות, מיטרוניקס, ריט1, אופיסי, איי.אי.אס, נכסים ובניין, חילן ואשטרום נכסים.

סביר שלמדד מולטי־פקטור ייכנסו אלקו, ויתניה, אלקטרה נדל"ן, אטראו שוקי הון, אזורים, מלם תים, אנלייט, דנאל, מגדלי תיכון, גב־ים ודמרי. גם אלקטרה, אדגר, שפיר ואלקטרה צריכה עשויות להיכנס.

מנגד, בסבירות רבה ייצאו ממדד מולטי־פקטור מגדל, נפטא, ישראמקו, מנורה, אנרג'יאן, בזן, הפניקס, לאומי, קנון, איירפורט סיטי, בנק הפועלים, דיסקונט, אופיסי ונכסים ובניין.