השווקים על סטרואידים: מה מניע את המשקיעים?

האם נמצא חיסון לקורונה ומטוסים עמוסי תיירים טסים שוב ברחבי העולם? האם החברות האמריקאיות פירסמו דו"חות מצוינים ונתוני המאקרו היו טובים מהצפוי? אף לא אחד מהדברים האלה קרה, אבל זה לא הפריע לשוק המניות האמריקאי להשלים באפריל חודש מהחלומות. מדד S&P 500 ניתר ב־12.7%, העלייה החודשית החדה זה שלושה עשורים, ולטובת חובבי הסטטיסטיקה יש עוד נתון: אפריל 2020 היה האפריל הטוב ביותר מאז 1938. כלומר, 82 שנים לא נרשמו עליות חדות כל כך באפריל. מדד דאו ג'ונס הסתפק בעלייה של 11.1% בחודש הזה, ואילו נאסד"ק זינק ב־15.5%.

טראמפ מאיים בחידוש מלחמת הסחר עם סין

לכאורה יש תחושה של חזרה לנורמליות, או ליתר דיוק לנורמליות המטורללת־קלות שאליה התרגלנו בשנים האחרונות. הנשיא דונלד טראמפ שוב מאיים בהטלת מכסים על יבוא מסין וחידוש מלחמת הסחר, אילון מאסק שוב מצייץ ציוצים תמוהים בטוויטר ("מניית טסלה יקרה מדי", כתב בסוף השבוע, ובמו ידיו מחק 14 מיליארד דולר משווי החברה שייסד), וענקיות הטכנולוגיה מנסות להרגיע את המשקיעים בהבטחות שישפכו מיליארדי דולרים על רכישה חוזרת של המניות שלהן.

אבל כל מה שמתרחש בחודשיים האחרונים בכלכלה העולמית ובשווקים הפיננסיים הוא ההיפך מנורמלי. הכל על סטרואידים. חודש אחד חלף בין השיא שנרשם בוול סטריט ב־19 בפברואר ולבין השפל שנקבע ב־23 במרץ, ובמהלכו עבר שוק המניות האמריקאי משיא של כל הזמנים לשוק דובי עוצמתי. חודש נוסף הספיק למדדים כדי לרשום את אחד ממהלכי ההתאוששות המהירים בהיסטוריה: S&P 500 קפץ ב־27% מהשפל במרץ ועד ל־30 באפריל, דאו ג'ונס עלה ב־28% ונאסד"ק הסתפק בעלייה "צנועה" של 25%.

את מה שמתחולל בשווקים אפשר להמשיל למאבקי כוחות אדירים בסרטי ז'אנר גיבורי־העל. שם לרשע יש כוחות בלתי רגילים, אבל גם אלה שנלחמים בו ניחנו ביכולות לא מציאותיות. וכך, אל מול נתוני מאקרו שחלקם לא נראו אפילו במלחמת העולם השנייה, כמו למשל 30 מיליון מובטלים בארה"ב והערכות לכך שברבעון השני התוצר יתכווץ ביותר מ־12%, עומדים גיבורי־העל — הפד האמריקאי ומשרד האוצר — עם זרנוק אדיר של כסף ומנסים לכבות את השריפה.

עוד לא נולד המשבר שנשפכו עליו 3 טריליון דולר כפי שנעשה כעת במסגרת התוכנית CARES לסיוע לעסקים והתוכנית לרכישת נכסים פינסיים בידי הפד. הבנק המרכזי של ארה"ב כבר רכש אג"ח מדינה בסכום עתק של 1.4 טריליון דולר מהשבוע הראשון במרץ, וההערכות כעת הן שהקונגרס יאשר חבילת צעדים נוספת של 2 טריליון דולר. הענק הירוק עומד להתנפח לממדים מפלצתיים עוד יותר ודולרים רבים יוזרמו למערכת בניסיון להתגבר על הרעש והפחד שמייצרים הנתונים מהשטח. השאלה הגדולה שנשאלת כעת, וזו שגם תיבחן בראי ההיסטוריה, היא אם אפשר להתגבר כך על המשבר — במהירות על?

הגל האופטימי ששטף את וול סטריט יצא מהכיסים של אלה שמאמינים כי הבית הלבן והפד יכולים להעלים את תופעות הלוואי של קורונה באמצעות הזרקות של מזומנים. הם, שמחזיקים מעצמם משקיעים מתוחכמים יותר, טוענים כי בעוד הציבור הרחב מסתכל על היום, מחר או מקסימום החודש הבא, הם מסתכלים שנה קדימה. שם הכל כבר עובד כרגיל.

התרופה של גיליאד, שאושרה בסוף השבוע ב־FDA לטיפול בחולי קורונה קשים, מקצרת את זמן האשפוז בבתי החולים, וחלק מהמדינות כבר הצליחו אפילו לחסן את האוכלוסייה בסיכון. בסרט העתידני הזה המטוסים כבר ממריאים ונוחתים, שכן חברות התעופה קיבלו מצד אחד תוכניות סיוע בהיקף שנאמד היום ב־85 מיליארד דולר, ובנוסף הן נהנות ממחירי השפל ההיסטורי של הנפט.

מי שחי ב־2021 כבר רואה צמיחה של 3% לפחות ותחזיות לקצב צמיחה מהיר אף יותר ב־2022.

מאמיני גישת התאוששות ה־V מנצחים בינתיים. אבל ליותר מדי אנשים, שאפילו לא חייבים להיות פסימיים במיוחד, מציקה העובדה כי דווקא באפריל — כשמרבית הכלכלה האמריקאית היתה מושבתת — המדדים בבורסה נסקו בשיעורים דו־ספרתיים, וכעת מכפיל הרווח הממוצע של המניות המרכיבות את מדדS&P 500 מתקרב ל־20 על הרווח הצפוי השנה. זהו לא רק מכפיל רווח של "זמני שלום", אלא אפילו מכפיל רווח גבוה היסטורית, וזה כמובן לא מסתדר עם המציאות שאנו חיים בה.

מעבדת תרופות של גיליאד צילום: בלומברג

מאי נחשב לחודש מימוש רווחי הרבעון הראשון

האם אנחנו נמצאים, למעשה, לא על ה־V, אלא דווקא בנקודת החיבור המתעתעת בין שתי אותיות ה־V שמרכיבות את ה־W, מה שאומר שהשוק נמצא רגע לפני צלילה מחודשת? גם בלי קורונה נחשב מאי באופן היסטורי בוול סטריט לחודש שבו נהוג לממש את רווחי הרבעון הראשון, ואז עוברים להמתנה על הגדר בחודשי הקיץ כדי לחזור לשוק בספטמבר. יום המסחר הראשון במאי, יום שישי האחרון, אכן התאפיין בירידות חדות, שנבעו בעיקר ממימוש הרווחים הבלתי צפויים של אפריל.

אבל יש גם סיבות טכניות פחות ועמוקות יותר לגישת ה־W ולפסימיות. לפעילות על סטרואידים של כלכלות העולם, ובעיקר האמריקאית, יש תופעות לוואי בדיוק כמו לקורונה. בקצב המלחמה הנוכחי הפד מזריק, למעשה, מדי שנייה מיליון דולר למערכת הפיננסית. מה יקרה לכסף הזה בהמשך? האם ישמש לצריכה וצמיחה או ישקע בחשבונות הבנק? אחת הסכנות שמרחפת מעל הכלכלה העולמית במשבר הנוכחי היא דפלציה, תחום שכמעט אינו מוכר למדינות המערב, שרגילות להילחם באינפלציה. אלא שהפעם הכיוון עלול להיות הפוך, והדבר תלוי פחות בכלכלה, שקשה לחיזוי, ויותר בהתנהגות האנושית, שאותה אף מסובך יותר לצפות.

תרחישי ההתאוששות המהירה של הכלכלה העולמית מבוססים על "חזרה לנורמליות", כלומר חזרתם של הצרכנים בלי חשש לקניונים, למופעים ולאירועי הספורט. אבל בסין, למשל, הצרכנים בינתיים לא מסתערים על מרכזי הקניות מחשש להתפרצויות קורונה נוספות. בתרחיש של דפלציה יש לציבור כסף, אך הוא מעדיף לא לצרוך בהמתנה לימים טובים יותר, שבהם לא יחשוש מהידבקות ומתוך מחשבה שמחר הכל יהיה זול יותר. ככל שכדור השלג הזה צובר תאוצה, מחירי המוצרים אכן יורדים, אך הדבר מלווה בהאטה כלכלית, פיטורים ועלייה באבטלה.

יפן חיה את התסריט הזה לאורך מרבית שנות התשעים והתקשתה מאוד לצאת מהמצב המורכב, שכמות הספרות המקצועית עליו קטנה לאין ערוך מאשר לגבי המלחמה באינפלציה. בהקשר הזה התורים לאיקאה בישראל הם דווקא בגדר חדשות טובות, שיכולות להיות סימן מעודד לרצון האנושי לבזבז כסף בכל מחיר — ובכך להתניע את גלגלי הכלכלה.

השבוע הקרוב בוול סטריט יהיה מעניין, הן לנוכח המשך פרסום הדו"חות הכספיים — החל מאובר, עבור בוולט דיסני ועד הילטון ו־GM — אבל בעיקר משום שהוא ייפתח עם דבריו של האורקל מאומהה. וורן באפט שתק עד עתה בצורה מאוד לא אופיינית עבורו, אבל הנתונים של ברקשייר האתוויי בניהולו מדברים בינתיים במקומו. לצד הפסד של 50 מיליארד דולר ברבעון הראשון, יתרות המזומנים של ברקשייר זינקו ב־10 מיליארד דולר ל־137 מיליארד דולר, והמשמעות היא שבאפט לא חשב בסוף מרץ שהגיע הזמן לקנות.