פרשנות
בנק לאומי נישל את תשובה מתואר הטייקון
יצחק תשובה למד אתמול את השיעור שכבר חוו הטייקונים בדימוס נוחי דנקנר, לב לבייב, שאול אלוביץ', מוטי זיסר ואילן בן דב. בנקאים אוהבים לעזור למי שלא זקוק לעזרה
החוב של קבוצת דלק לבנק לאומי זניח בהיקפו. אמנם אין להקל ראש ב־100 מיליון שקל, אבל מבחינת שני הצדדים מדובר ב"כסף קטן". הבנק מבקש לפרוע חוב שמהווה רק 1.24% מחובה הפיננסי של דלק, ואף פחות מכך אם מעמידים את ההלוואה מול תיק האשראי העצום של לאומי. אבל משמעות הסכסוך חורגת הרבה מעבר לגודל האשראי שבמחלוקת.
- תבוסה לתשובה בביהמ"ש: לאומי יוכל לממש מניות דלק קידוחים
- לאומי: "דלק לא עומדת בהסכם בצורה בוטה"
- הורדת דירוג נוספת לדלק: עילה לפירעון מיידי של כל סדרות האג"ח ב-6 מיליארד שקל
הכדור שהפיל את הלהטוטן
דמיינו להטוטן שמג'נגל כדורים באוויר. כשאחד מהם יישמט מידיו, הרי מיד ייפלו גם כל השאר, והמופע יסתיים לקול אכזבת הקהל. בעל השליטה בדלק יצחק תשובה משול לאותו להטוטן, אך ההבדל הוא שתשובה מלהטט בעודו רכוב על חד־אופן, על פני חבל דק וללא רשת ביטחון. קבוצת דלק ניצבת על כרעי תרנגולת. עם הערת עסק חי, דירוג ברמת CCC ואג"ח בתשואה תלת־ספרתית, זה יהיה נס אם תשובה יצליח להחזיק את כל הכדורים באוויר לאורך זמן.
ואם תשובה הוא המג'נגל, בנק לאומי הוא הכדור שמאיים להישמט. מסגרת האשראי שהוא העמיד לדלק מובטחת בשעבוד על יחידות השתתפות של דלק קידוחים, אך בשל הירידות החדות בשווי השוק שלהן כבר הפרה דלק במרץ האחרון התחייבות לכך שיחס שווי הביטחונות להיקף החוב לא יירד מ־1.65. בעקבות הפרה זו דרש הבנק להעמיד את החוב לפירעון מיידי ולממש את היחידות של דלק קידוחים. בתגובה פנתה דלק לבית המשפט, שנעתר לבקשתה והוציא צו מניעה זמני.
בדיון שהתקיים השבוע הסכים בנק לאומי להצעת הפשרה שהציג השופט חגי ברנר, ולפיה הבנק יוותר על העמדת החוב לפירעון מיידי בתנאי שדלק תשעבד לטובתו 11% ממניות החברה־הבת שבבעלותה המלאה, דלק ישראל, וזאת עד יום חמישי הקרוב ב־14:00. דלק סירבה להצעה, בטענה שהתחייבה כלפי הבנקים האחרים ומחזיקי האג"ח להודיע להם שבוע מראש על שעבוד אחד מנכסיה.
מכאן יוצא שמימוש הבטוחה בידי בנק לאומי עלול לגרור גל דרישות לפירעונות מיידיים מצד נושים אחרים של הקבוצה, וכך גם מתן שעבוד נוסף לטובת הבנק. קבוצת דלק דומה לחבית נפט, המונחת בטבורו של מגרש כשסביבה מדורות ל"ג בעומר שגובה הלהבות בהן הולך ועולה.
שני אירועים חשובים התרחשו בחודשיים שחלפו מאז דרש בנק לאומי לראשונה את העמדת החוב לפירעון מיידי: קבוצת דלק שעבדה לטובתו יחידות השתתפות נוספות של דלק קידוחים; ומחירן של היחידות זינק בבורסה ב־42%. שני אלה הובילו לכך שנכון להיום, שווי השוק של היחידות גבוה פי שלושה מהיקף החוב של דלק לבנק לאומי.
זה לא אישי, זה רק עסקים
אך למרות זאת סירב מנהל החטיבה העסקית של לאומי שמוליק ארבל למשוך את הבקשה להעמדת החוב לפירעון מיידי. אפילו הסכמתו של מנכ"ל דלק, עידן וולס, להפקיד בידי בית המשפט ערבות בנקאית של 20 מיליון שקל, הותירה את הבנק נחוש בהתנגדותו לבקשת דלק לארכה של שבוע לצורך רישום השעבוד הנוסף על 11% ממניות דלק ישראל.
הלעומתיות של לאומי התבטאה גם בעמדתו הנחרצת לא להצטרף למתווה הבנקים המתגבש, שבמסגרתו יקבלו הבנקים שעבוד על מניות דלק ישראל, ובתמורה — גם אם תחול ירידה בשווי הביטחונות שהועמדו להם — הם יוותרו על הזכות לדרוש השלמת בטוחות.
תשובה למד אתמול את השיעור שכבר חוו הטייקונים בדימוס נוחי דנקנר, לב לבייב, שאול אלוביץ', מוטי זיסר ואילן בן דב. בנקאים אוהבים לעזור למי שלא זקוק לעזרה, ולפעמים יסייעו ללקוח במשבר. אך לא לעולם חוסן. ברגע האמת, כשהלקוח ניצב בפני שחמט, הבנקאי לא יקריב אפילו חייל. מערכת היחסים האישית תיעלם, וכפי שאמר דון קורליאונה: "It's not personal. It's just business". ברגע שהבנק מסרב לבקשות הטייקון, סימן שהוא חדל להיות טייקון. הכתף הקרה שתשובה מקבל מבנק לאומי היא ההוכחה המובהקת למצוקתו.