ברקת: "מס הכנסה שלילי הכרחי - או שבעתיד נצטרך לסייע למי שנותרו ללא פנסיה"

מה היית רוצה לשנות?

"יש שחקנים שיודעים לנהל כסף, אבל לא נכנסים לתחום בגלל חסם בפן התפעול. לכן אנחנו מקימים מערכת תפעול, סליקה ומידע. זה יהיה הדור הבא של המסלקה הפנסיונית, שיאפשר גם שירותי תפעול. זו תחרות אמיתית בשוק הפנסיה, כי כל מי שיש לו יכולת לנהל נכסים יוכל להתחבר.

משה ברקת, יו"ר רשות שוק ההון צילום: עמית שעל

"בנוסף, המערכת תסנכרן בין כל השחקנים בשוק בצורה דיגיטלית, וכל המידע לחוסך יימצא בתוכה. נפסיק לטרטר את הציבור בין מנהלי הפנסיה וגופים ממשלתיים כמו מס הכנסה. הפרויקט הזה מוגדר פנסיה 2025, אבל אני מקווה שחלק ממנו יתחיל לפעול בשנה הבאה, ושהוא ייכנס לפעילות משמעותית כבר ב־2023. המערכת הזו תחסוך למשק מיליארד שקל בשנה, בעלויות שונות, שכר של יועצים, ותקטין משמעותית את הכספים האבודים. זה פרויקט דגל שלי בקדנציה".

ברקת גם מוטרד מהחיסכון לפנסיה בשכבות החלשות: "עשו חוק פנסיה ממלכתי חובה, אבל חלק לא מבוטל מהציבור, כמו בקרב החרדים והערבים, לא חוסך לפנסיה. אז אומרים שצריך לתגבר את האכיפה, אבל צריך גם לתקוף את נושא התמריץ. בעל שכר נמוך, שממילא לא מגיע לרף המס, לא נהנה מתמריצי המדינה (הטבות מס) בחיסכון לפנסיה כי הוא לא משלם מס. לכן הפתרון הוא לעשות מס הכנסה שלילי לפנסיה, ואז ההטבה תגיע לפנסיה".

זה ריאלי עכשיו, עם הגירעון?

"שר האוצר תומך באופן כללי במס הכנסה שלילי. אני חושב שזה הכרחי, ואם לא נטפל בנושא עכשיו, אחר כך נצטרך לסייע לאותם מבוגרים שנותרו ללא פנסיה".

מה לגבי הצעירים? יהיה להם די כסף כשהם יגיעו לגיל פרישה?

"צעירים כיום עוברים ממקום עבודה אחד לאחר בקצב גבוה, ונוצרת אי־רציפות בהפקדות שלהם לפנסיה. צריך להתאים את המערכת לדור הצעיר, ולכן נכון בעיניי שההטבות של המדינה יהיו לאורך החיים בתנאים מסוימים ולא הטבות שנתיות. ואז אם יהיו תקופות של אבטלה או אי־רציפות, החוסך יוכל לחזור ולהשלים את החיסכון תוך שימוש בהטבת המס".

נשיא לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד. לובי פוליטי חזק צילום: צביקה טישלר

סוגיה נוספת שמטרידה את ברקת היא דמי הניהול. "צריך להכניס דמי ניהול דיפרנציאליים לפי מסלולים. לא ייתכן שבמסלול 'כשר', שלא מניב כמעט תשואה, יהיו דמי ניהול כמו במסלול מנייתי. ויש לשקול גביית דמי ניהול תלויי ביצועים. צריך במקביל לדאוג לפרופיל הסיכון, אבל זה נכון גם ליישר את האינטרס של החוסך עם המנהל", הוא אומר. כשברקת מונה לתפקיד, היו שסימנו אותו כמי שיהיה לטובת סוכני הביטוח, ואלה אף שמחו על מינויו. עד מהרה התברר שברקת מתכוון להוביל מודל של סוכן אובייקטיבי, ואף פעל לאשר את כניסתן של חברות כרטיסי האשראי לעולם סוכנויות הביטוח.

"התיווך בביטוח לא פועל כפי שהוא צריך - לטובת הציבור. לא ייתכן שאני בא לסוכן, הוא מוכר לי ביטוח ולא מגלה לי שהוא עובד רק עם שתי חברות ביטוח, בעוד אני חושב שהוא נותן את ההצעה הכי טובה שיש", אמר ברקת.

מה אתה רוצה שיקרה?

"שכל הסוכנים יהיו אובייקטיביים. לכן צריך שתהיה עמלה אחידה מכל חברות הביטוח. כשחברת ביטוח מציעה עמלה גבוהה יותר מהמתחרות וסוכן שולח אליה לקוחות, זה מעוות. לפי מתווה הסוכן האובייקטיבי, הסוכן יעבוד עם כמה יצרנים ומכולם יקבל תגמול זהה. וזה גם לא יהיה תגמול של טיסות לחו"ל ונופשים, רק עמלה. צריך להגביל את עמלת היעדים, ולהפחית את עמלת ההיקף, שכן המטרה צריכה להיות לשרת לקוח על פני זמן".

איפה זה עומד?

"אני מתכוון לבצע את המהלך בשנה הבאה. צריך בשביל זה שינוי חקיקה".

לסוכנים יש לובי פוליטי חזק. אתה חושב שתצליח?

"הח"כים יודעים מה טוב לציבור, ואני מאמין שבסופו של דבר נצליח".

אישרת לחברות האשראי להקים סוכנות, ואמרת שזה ישפר את התחרות. איך? הן רק המתווך, לא היצרן.

"ישראכרט ומקס יפעלו במודל של סוכן אובייקטיבי. הכנסנו אותן למקומות שרוצים לפתח בהם תחרות - ביטוחי רכב, דירה, ביטוח חיים במשכנתא, נסיעות. יש להן השפעה על המחיר אם הן יגבו עמלות נמוכות יותר מחברות הביטוח, שכן העמלות הן חלק מהתמחור".

עוד על הכוונת של ברקת ניצבות סוכנויות הביטוח שבבעלות חברות הביטוח. "המצב הזה ייפסק. אותן סוכנויות ייחשבו זרוע שיווק, או שיצטרכו להיות סוכנות אובייקטיבית - ולא תחת בעלות של חברת ביטוח".

מבחינת ברקת, הטיפול בעולם התיווך לא מסתכם בסוכנים. "הרבה אזרחים לא מקבלים ייעוץ כמו שצריך, ויש מוקדים שמוכרים ביטוח בצורה לא ראויה. נקדם דרישה להכשרה מהותית של המוקדנים, שלקוח לא יחשוב שהוא מדבר עם מישהו מקצועי וזה בעצם סטודנט שעל הדרך מוכר ביטוח".