הקורונה עוד פה, הלחץ התפוגג: "בשוק ההון המגפה נגמרה"

נגיף הקורונה ממשיך להתפשט, ומדינות רבות חוות גל שני שמכה בעוצמה בכלכלה הריאלית, אך זה אינו מרתיע את המשקיעים בוול סטריט - שם חברות ממשיכות לגייס סכומי עתק ומניות נסחרות בשיא. 

אחד הפרמטרים שמצביעים על כך הוא מדד הלחץ של בית ההשקעות אופנהיימר וכלכליסט, שהגיע אתמול לנקודת האפס, ושלשום אף ירד מתחתיה. ככל שהמדד גבוה יותר - הלחץ גבוה יותר, ולהפך. באמצע מרץ טיפס המדד ל־633 נקודות - שיא כל הזמנים, שהיה גבוה אף מהשיא של 415 נקודות שנרשם במשבר 2008. 

גם מדד הפחד (VIX) נמצא במגמת ירידה, ועומד כיום על 26, בעוד בתחילת ספטמבר עמד על 30. גם כשבוחנים את מרווחי הסיכון בקרב אג"ח של חברות בדירוג השקעה, נדמה שיש חזרה לשגרה. מרווח הסיכון הממוצע, שעומד כיום על 1.26%, עמד בתחילת מרץ על 1.2%, וניכרת מגמת ירידה, שכן ביולי המרווח היה 1.31%.

הגורם המרכזי להיעדר לחץ בוול סטריט הוא הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד, שהזרים טריליונים לשווקים, בין היתר באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות. למעשה, המשקיעים כיום מתמחרים מצב שבו ברור להם שהפד לא יאפשר לשוק לקרוס, וזאת באמצעות המשך הזרמת נזילות ושמירה על סביבת ריבית נמוכה, דבר שיוצר מעגל קסמים ודוחף את השוק מעלה.

"מבחינת השוק, הקורונה נגמרה", אמר ל"כלכליסט" אסף בראל־חנדלי, אנליסט באופנהיימר. "נהוג לומר שהשוק מקדים את המציאות ואת הכלכלה הריאלית בחצי שנה. כלומר, המצב הנוכחי משקף ציפייה לכך שנצא מהמשבר, שהחברות יחזירו חובות, ושאין למעשה חשש מפשיטות רגל. ואם חברות יפשטו הרגל, אז הפד יעניק גיבוי לשוק. ואכן, הפד מצהיר בכל הזדמנות שהוא יעשה כל שנדרש".

יו"ר הפד ג'רום פאוול. לא ייתן לשוק לקרוס צילום: רויטרס

בכל הנוגע לשיאים בשוק המניות, מפנה בראל־חנדלי את האצבע למדיניות הפד. "כיום מכפיל הרווח הממוצע בשוק בארה"ב ל־12 החודשים הקרובים עומד על 22, וזה של 2021 עומד על 20.6 - מכפילים גבוהים מהממוצע ההיסטורי. זה נגרם מכך שמעולם לא היתה תשואה נמוכה כל כך בשוק האג"ח, שהיא תוצאה של סביבת הריבית". למעשה, התשואות הנמוכות בשוק האג"ח גורמות לכך שפרמיית הסיכון בשוק המניות כלל לא השתנתה. התשואה שמשקף מכפיל הרווח העתידי הממוצע ל־2021 היא 4.8%, בעוד בפברואר, לפני התפרצות הקורונה, היא עמדה על 5.6%. אולם באותה עת התשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל־10 שנים עמדה על 1.5%. לכך יש להוסיף מרווח אשראי של 1%, כך שפרמיית הסיכון היא 3.1%. ואילו כיום התשואה על האג"ח עומדת על 0.7%, כך שפרמיית הסיכון נותרה זהה. "השאלה הנשאלת", אומר בראל־חנדלי, היא "האם כל החברות באמת יגיעו לרמות הרווחיות האלה ב־2021?".

מה דעתך על מניית AMAZON:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

את העליות בוול סטריט מוביל ענף הטכנולוגיה, בדגש על חברות הביג־טק כמו אפל, אמזון, גוגל ומיקרוסופט, שנהנות מהמציאות בעידן הקורונה, שמביאה לעלייה בביקושים למוצרים שלהן. לדברי בראל־חנדלי, "נפתח פער גדול מאוד בין החברות האלה - והחברות הגדולות בכלל - לבין החברות הקטנות, השוק הפרטי והכלכלה הריאלית. חברות הטכנולוגיה הגדולות נהנות מהמצב הנוכחי, כי לאחר המשבר התחרות תהיה קטנה יותר. הרי בסופו של דבר, החברות הקטנות יתקשו לשרוד. אצלן יש קורונה".

מדד הלחץ שפותח באופנהיימר הוא מדד מורכב למדידת רמת הלחץ בשווקים הפיננסיים. המדד מודד שינויים סטטיסטיים באמצעות 10 פרמטרים, בתדירות גבוהה, יומיומית, של חמישה סוגי נכסים בוול סטריט: מניות (20% מהמדד), אג"ח ממשלתיות (20%), אג"ח קונצרניות (30%), מטבעות (20%) וסחורות (10%).

רכיב המניות משקלל בתוכו את מדד הפחד (VIX). כשמדד הפחד עולה, גם מדד הלחץ של אופנהיימר עולה. רכיב המניות משקלל את מדד S&P 500. כשהמדד האמריקאי יורד, מדד הלחץ עולה. רכיב האג"ח הממשלתיות כולל אג"ח ממשלתיות של ארה"ב ל־10 שנים ואת מדד ה־MOVE. כשהתשואה של האג"ח הממשלתיות יורדת, מדד הלחץ עולה, כפי שקורה לו כשמדד ה־MOVE עולה.

רכיב האג"ח הקונצרניות כולל בין היתר את מרווח האשראי של אג"ח אמריקאיות מדורגות מעל האג"ח הממשלתיות. כשהמרווח גדל, מדד הלחץ עולה. רכיב המטבעות משקלל בתוכו את מדד הדולר (DXY). כשמדד הדולר עולה, גם מדד הלחץ עולה. כמו כן, רכיב זה מביא בחשבון את מדד התנודתיות של סל חוזים על נגזרי מטבע (Volatility JP Morgan FX). העלייה במדד זה מביאה לעלייה במדד הלחץ. רכיב הסחורות כולל בתוכו את המדד הסחורות של בלומברג. כשמדד זה יורד, מדד הלחץ עולה.