הדולר ביום 6 של ירידות; "תשומת הלב של בנק ישראל מופנית למטבעות אחרים"

אוי לדולר: ביום שישי רצוף של ירידות מול השקל. אחרי שחצה אתמול לראשונה מזה 12 שנים את מחסום ה-3.3 שקלים כלפי מטה, המטבע האמריקאי ממשיך לצלול לעבר השפל של 2008.

הדולר ממשיך לסגת היום גם לאחר השער היציג ונסחר עתה בשיעור של 3.287 שקלים, ביום שמיני של ירידות מתוך תשעה ימים. מוקדם יותר נחלש ב-0.5% ושערו היציג נקבע על 3.289 שקלים. המטבע האמריקאי ממשיך את דרכו לשיעור הנמוך מיולי 2008, אז עמד על 3.23 שקלים.

השקל חזק גם מול הפאונד, שנחלש היום ב-0.5% ושערו היציג נקבע על 4.382 שקלים, ביום שביעי ברצף של נסיגה מול המטבע הישראלי. עתה נסחר הפאונד בשיעור נמוך יותר על 4.372 שקלים. היורו אמנם טיפס ב-0.2%, אך שערו היציג נקבע מתחת ל-4 שקלים, וגם בשעה זו נסחר בשער דומה.

הדולר ביום שישי רצוף של ירידות מול השקל צילום: שאטרסטוק

כיצד בנק ישראל עשוי להגיב לתמורות בשער הדולר מול המטבע המקומי?

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "על רקע הפעילות הערה מצד יצואנים, בתחילת החודש הקלנדרי, הפועלים להמרת מט"ח לצורך תשלומי שכר ומסים, בנק ישראל, עשוי להעדיף לפעול מאחורי הקלעים בהיקפים מצומצמים. פעילות בנק ישראל, מיועדת לבלום תנודות חריגות, אבל אין בכוחה כדי להביא לשינוי מגמה לטווח הארוך".

לדברי פריימן, "בנק ישראל כרגע מפעיל שיקול טקטי ולא שיקול אסטרטגי. במובן האסטרטגי בנק ישראל קיבל החלטה והשאלה היא שאלה טקטית כיצד לפעול, הוא לא רוצה לבזבז הרבה מדי דולרים, כי כבר היום הוא נמצא בהיקף חשיפה גבוה יחס לתוצר. הוא ממתן את העודפים ובשבוע הבא כשיירד הלחץ של המוכרים, לאחר תשלום המשכורות, הוא יתחיל להיכנס לשוק בהיקפים לא גדולים אבל יעילים. כשהדולר יתרומם מעל 3.32-3.33 יתחילו להיתפס הוראות של סוחרים שרוכבים כרגע על הגל וזה יעבוד לטובתו של בנק ישראל".

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון: המסחר בשקל מתנהל גם היום על רקע האווירה החיובית בשווקים הפיננסיים. בטווח הארוך, הכוחות הבסיסיים של הכלכלה הישראלית תומכים בהתחזקות השקל, ובטווח הקצר, ניכר כי האווירה החיובית בשווקים וחולשתו של הדולר גורמים לכך שהיצע כבוש למכירה של דולרים לשקלים, שהמתין לשערים גבוהים יותר למכירתו, מתחיל למצוא את דרכו לשוק והמרות מבוצעות גם בשערים שבעבר היו נחשבים כטאבו".

לדברי לוי, "לקראת סוף השנה ייתכן ומגמה זו תגבר, עקב רצון לבצע את ההמרות הנדרשות בשנת התקציב הנוכחית. מצד שני, קיימים גורמי סיכון שעלולים להאט את המגמה ואף להפוך אותה לפרקי זמן קצרים, כמו התחלת עליה בתחלואה המקומית ואפשרות לסגר נוסף, עיכובים בהעברת התקציב, ירידות בשוקי המניות הגלובליים, ועוד. להערכתנו, בסביבה זו, בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח בהתאם לערכו של השקל מול הסל, שכן כפי שבנק ישראל כבר הצהיר אין ביכולתו לאזן את חולשתו של הדולר בעולם, ולכן תשומת ליבו כנראה מופנית למטבעות אחרים ולסל, שהשקל אמנם מתחזק מולם, אך בקצב איטי בהרבה לעומת התחזקותו מול הדולר".

"שינוי מגמה בשוקי המניות יכול לעצור את התחזקות השקל"

עירית מוצרפי-מג'ר, כלכלנית בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים על הירידות החדות במטבע האמריקאי: "קורים פה שני דברים במקביל, ראשית, הדולר נחלש מאוד בעולם. אם התחלנו את השנה ב-1.12 דולר לאירו, היום אנחנו כבר ב-1.21 דולר לאירו. היחלשות הדולר בעולם היא בין השאר תוצאה של המדיניות המאוד מרחיבה, הן פיסקלית והן מוניטרית, שמנהלים האוצר והפד האמריקניים. בהיבט הזה תוצאות הבחירות בארה"ב אפילו האיצו את היחלשות הדולר בעולם, תחת ההנחה שהדמוקרטים ינקטו מדיניות אף יותר מרחיבה".

ובהקשר הישיר יותר לשקל, אומרת מוצרפי-מג'ר: "שנית, ישנו הסיפור המקומי של השקל שמתחזק מול רוב המטבעות. כאן נכנסים לתמונה גורמי השפעה קצרי טווח, כמו שבירת השיאים בוול-סטריט, שמביאה להגדלה מהירה בשווי תיק הנכסים בחו"ל שמנהלים המוסדיים, והם בתגובה מגדילים גידורי מטבע. כמו כן, הסיטואציה בה הייצוא דווקא עולה בקצב מהיר למרות המיתון בעולם, והשמיים הסגורים שכמעט ואיפסו את נסיעות הישראלים לחו"ל, פועלים גם הם לחיזוק השקל".

בנוסף, מוצרפי-מג'ר מציינת כי "כשמדובר בשערי החליפין, בדרך כלל גם יש גם השפעות למומנטום, כלומר בטווח הקצר המשקיעים מושפעים מהסנטימנט השלילי שנוצר לדולר. מה יכול לשנות את התמונה? שינוי מגמה בשוקי המניות יכול לעצור את התחזקות השקל, כמו גם התחלת החיסונים ופתיחת המשק לנסיעות לחול שיקטינו את לחצי הייסוף. אנו רואים שהשוק לא מתרגש מהאפשרות של סבב נוסף של בחירות, אבל הפחתת דירוג חוב יכולה למשל לשנות את המומנטום שעליו דיברנו".

בארה"ב שבו לדון על חבילות תמריצים למשק

"בטווח הארוך אנו צפויים לראות המשך היחלשות בדולר", כך לדברי אדוארד מויה Edward Moya, אנליסט שוק בכיר ב-OANDA בניו יורק. "המבט קדימה על צמיחה עולמית לאחר המשבר, לצד הסימנים מהפד כי הוא מתכוון להמשיך לסייע למשק באמצעות חבילות תמריצים כחלק מהמדיניות שלו – גורמים להיחלשות הדולר", כך לדברי לי הרדמן Lee Hardman אסטרטג ב-MUFG Bank בלונדון.

בינתיים, דווקא בקונגרס האמריקאי חלה התקדמות בנושא הסיוע הכלכלי למשק: שר האוצר היוצא סטיבן מנוצ'ין ויו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי שוחחו ביניהם אמש לראשונה מאז הבחירות על חבילת תמריצים. במקביל, נפגשו סנאטורים דמוקרטיים ורפובליקניים ודנו בחיוב על חבילת תמריצים בסכום של 908 מיליארד דולר.

לוי מציין כי "היחלשות הדולר בעולם התבטאה בעיקר מול המטבעות האירופאים והדרום אמריקאים, שהתחזקו מול הדולר בחדות. רצף החדשות הטובות נמשך והשוק כמעט אדיש לחדשות רעות - המשך ירידה בתחלואה וציפיות להתחלת הסרת המגבלות באירופה, ארגון ה- OECD שיפר קלות את תחזית הצמיחה לשנת 2020, פרסומים על כך שבריטניה תחל לחסן את אזרחיה בקרוב, נתוני PMI טובים בסין ועוד תומכים במגמה החיובית בשווקים. על רקע זה, הדולר נחלש אתמול מול מרבית מטבעות העולם, מגמה שהגיעה לשיאה אתמול בשעה 16:30, כשבמהלך בזק הדולר נחלש מול הסל תוך דקות בשיעור של 0.5%".

עוד מוסיף לוי כי "אחד המטבעות היחידים שנחלש מול הדולר בימים האחרונים הוא היין היפני, שנחשב אף הוא כמטבע מקלט, באופן שתומך בהסבר שהיחלשות הדולר היא חלק מהאווירה האופטימית בשווקים, כמו גם מהכוחות הבסיסיים שמשפיעים על הכלכלה האמריקאית (הרחבת הגירעון בחשבון השוטף ובגירעון התקציבי, סביבה מוניטרית מרחיבה, ואינפלציה גבוהה יחסית לכלכלות מפותחות ומתפתחות)".