על רקע התעצמות השקל: בנק ישראל מתערב ורוכש מאות מיליוני דולרים

בנק ישראל מבצע בשעות האחרונות רכישות במאות מיליוני דולרים בשוק הפתוח, על רקע המשך היחלשותו בעולם, לרבות מול השקל. כך נודע לכלכליסט. לפי הדיווחים מדובר בכמויות חריגות בהשוואה לרכישות שמבצע הבנק המרכזי מעת לעת.  

דווקא בשיא המשבר הכלכלי והבריאותי החמור ביותר של כלכלת ישראל, כאשר האבטלה הרחבה נוסקת ל-21% והמיתון צפוי להיות החמור ביותר אי פעם, המטבע האמריקאני לא עוצר וממשיך להידרדר כאשר הוא נסחר ברמה של 3.26 קרוב לרמה הנמוכה שנרשם ב-2008 (אז עמד על 3.23 שקלים).

 ביממה האחרונה, ועל רקע האופטימיות הנוגעת לחיסונים של תחילת התחסנות מוקדם יותר מהצפוי, ומו דיבורים על חבילה פיסקאלית מחודשת בארה"ב- הדולר נחלש משמעותית והגיע לשפל של שנתיים וחצי . קרי, הדולר נחלש מול רוב המטבעות בעולם ולא רק השקל.

אלא שרוב ההסבר נמצא בנתונים הריאליים של המשק הישראלי (ה-Fundamntals), אותם מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטסיטקה מדי חודש.  לחשבון השוטף של מאזן התשלומים (כניסה ויציאה של מטבע חוץהנובעים מיצוא ויבוא של סחורות, שירותים, הון, השקעות ישירות, השקעות פיננסיות ועוד). במחצית הראשונה של 2020, הכוללת את המגיפה כידוע ואת תקופות הסגר, הגיע העודף לרמה של 7.8 מיליארד דולר, מהגבוהים בתולדות המשק הישראלי. במיליים אחרות, בששת החודשים הראשונים של השנה, נכנסו "נטו" (ההפרש בין מה שנכנס למה שיצא) כמעט 8 מיליארד דולר במטבע חוץ, במונחים דולרים, בעיקר על רקע המשך העלייה ביצוא השירותים, לרבות שירותי הי-טק.

גם ההשקעות הישירות הזרות –  ההשקעות  המאפשרות למשקיע הזר לקבל זכויות הצבעה במועצת המנהלים ולהשתתף בניהול החברה (בניגוד להשקעות פיננסיות) הגיעו ברבעון השני של השנה לסכום של יותר מ-37 מיליארד דולר- זינוק של כ-11 מיליארד דולר לעומת הרבעון הראשון. כלמור למרות המגיפה והמיתון, משקיעים עדיין מאמינים בהי-טק הישראלי. 

"אם הממשלה לא יודעת לטפל בשער הדולר, אז יש לדרוש כי תקל בעלויות השקליות של היצואנים – פטור מארנונה, הורדת מס מעסיקים לחברות מייצאות ועוד הקלות, לפחות עד ששער הדולר יגיע לגובה מסוים". כך קראו היום בכנס חירום בהתאחדות התעשיינים שהתקיים היום על רקע קריסת שער הדולר.

הנגיד אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי