השקל מתחזק אחרי שבנק ישראל העלה תחזיות; היורו מזנק ב-1.3% מול הדולר

השקל ממשיך להתחזק אחרי שבנק ישראל העלה את התחזיות הכלכליות שלו, במקביל לפרסום ההחלטה על השארת הריבית במשק בשיעור של 0.1%. 

הדולר נחלש ב-0.1% מול המטבע הישראלי ויורד לרמה של 3.204 שקלים לדולר, בקביעת השער היציע לפני שעה קלה נקבע שער הדולר על 3.207 שקלים - ירידה של 0.3%. בשנת 2020 צנח הדולר ב-7% מול מקבילו הישראלי.

היורו נחלש גם הוא ב-0.1% ונסחר תמורת 3.94 שקלים. בשווקים הבינלאומיים מטפס היורו ב-1.3% מול הדולר וצמד המטבעות נסחר ברמה של 1.23 דולר ליורו.

צילום: שאטרסטוק

בנק ישראל השאיר את הריבית במשק על כנה, ובמקביל פירסם את התחזיות המקרו כלכליות המעודכנות של חטיבת המחקר בבנק, שהן טובות יותר מהתחזיות הקודמות, בין היתר הודות לפריסה הרחבה של מבצע החיסונים.

חטיבת המחקר מעריכה שהתכווצות התוצר ב-2020 תעמוד על כ-3.7%, זאת בעוד בנובמבר העריכו בבנק התכווצות של 4.5%.

בנובמבר העריכה חטיבת המחקר שהצמיחה ב-2021 תעמוד על 6.5% בתרחיש אופטימי של שליטה בהתפשטות המגיפה ועל 1% במקרה של היעדר שליטה. התחזית הנוכחית עבור 2021 כוללת שני תרחישים מרכזיים – אחד הכולל התחסנות מהירה של האוכלוסייה עד מאי 2021 ושני כולל תהליך התחסנות מתמשך יותר – עד יוני 2022.

בתרחיש החיסון המהיר התוצר צפוי להתרחב ב-6.3% ב-2021 וב-5.8% ב-2022. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון הרביעי של 2021) צפוי לעמוד על 0.6% וב-2022 על 0.9%. בתרחיש החיסון האיטי התוצר צפוי להתרחב ב-3.5% ב-2021 וב-6% ב-2022. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים צפוי לעמוד על 0.1% וב-2022 על 0.8%.

"קשה להעריך מתי השקל עלול להיות חזק מדי עבור חלק מתעשיית הייצוא"

נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס למגמת ההתחזקות של השקל, במסיבת העיתונאים שערך לאחר פרסום הודעת הריבית. "לאחר יציבות יחסית בחודשי הקיץ, השקל החל להתחזק בתחילת אוקטובר, ומגמה זו האיצה בנובמבר ודצמבר", אמר ירון.

"חלק מהייסוף הוא תוצאה של התפתחויות גלובליות - הדולר נחלש מול מרבית המטבעות, וגם מול השקל, אולם הייסוף בשקל מול הדולר בולט ביחס למטבעות אחרים. הניתוח שנערך בבנק ישראל מראה שניתן לייחס חלק מהייסוף לסיבות טובות: המשק הישראלי נהנה מעודף הולך וגדל בחשבון השוטף; חברות טכנולוגיה מובילות ממשיכות להשקיע במשק הישראלי; וגופי השקעה גדולים בעולם הגדילו את היקף האחזקות שלהם באג"ח של ממשלת ישראל, גם לאור צירופה של ישראל למדד ה-WGBI; ביצועי יצוא השירותים לאורך המשבר בולטים לטובה, ולאחרונה מסתמנת התאוששות גם ביצוא הסחורות.

"עם זאת, קשה להעריך מהי הנקודה שבה שער החליפין עלול להיות חזק מדי עבור חלק מתעשיית הייצוא ותחליפי הייבוא, וזהו לא סיכון שנרצה לקחת בעת משבר. לכן, בנק ישראל פעל בשוק המט"ח בשנה שחלפה באופן אינטנסיבי, ורכש סכום שיא של כ-20 מיליארד דולר. מדיניות זו מיתנה את קצב הייסוף, כדי לוודא ששער החליפין אינו מתחזק מהותית מעבר למה שתואם את החלון הדינמי הנגזר מהכוחות הבסיסיים".

התחזקות השקל מקזזת את השפעת עליות המחירים בעולם

"סיכון האינפלציה בעולם עולה, אבל בישראל הייסוף בשער השקל מקזז חלק ניכר מההשפעות של עליות המחירים בעולם", כתבו כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית. "מחירי הסחורות החקלאיות עלו בחודש דצמבר בשיעור חד של 8% ובשנת 2020 כולה ב-18%. בישראל מחיר הקמח צפוי לכן לעלות בתחילת 2021, ובהמשך הדרך נראה כנראה התייקרויות במחירי חומרי גלם נוספים.

"העלייה במחירי הסחורות החקלאיות משפיעה יותר על האינפלציה במדינות המתפתחות, בהן המזון הבסיסי מהווה משקל גבוה מסל הצריכה. בישראל הסעיפים בעלי המשקל הגדול הם תחבורה ותקשורת ודיור, ולכן ההשפעה על המדד לא צפויה להיות גבוהה". כלכלני הבנק הותירו את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים על רמה של 0.5%, למרות הייסוף בשער השקל, "וזאת בשל עלייה בסביבת האינפלציה העולמית".

עוד כתבו בבנק הפועלים כי הריבית האפסית הולכת להישאר עמנו תקופה ארוכה. "נגיד בנק ישראל העריך בוועידת התחזיות של כלכליסט בשבוע שעבר שהריבית תיוותר נמוכה לאורך זמן בישראל ובעולם. להערכתנו ייקח עוד זמן רב עד שהאינפלציה תחזור להיות שיקול בהחלטת הריבית בישראל, וסביר שזה לא יקרה לפני ארה"ב, שם לחצי האינפלציה עלו. יש באמירה הזו לרמוז שגם אם האינפלציה תעלה בעוד שנה ותתקרב למרכז תחום היעד, החלטות הריבית ייקחו בחשבון גם את תקופת האינפלציה הנמוכה מהעבר. תחת המדיניות הזו הריביות הריאליות ילכו ויהיו שליליות יותר".