ההימור הלא מוצלח על השקל

התוכנית של האמריקאים לגייס בישראל חוב בריביות נמוכות ובתנאים נוחים, הייתה מושלמת אלמלא עובדה אחת: בעוד שהנכסים והפעילות נקובות בדולרים, החוב נקוב בשקלים. החלשות הדולר גורמת לכך שבמונחים דולריים, החוב מתנפח. אם חברה גייסה 100 מיליון שקל כשדולר אחד היה שווה 4 שקלים, אז היא ראתה לנגד עיניה חוב דולרי של 25 מיליון דולר. אבל אם הדולר נחלש ושווה רק 3 שקלים, אז אותו חוב של 100 מיליון שקל קפץ במונחים דולריים ל־33.3 מיליון דולר.

צילום: שאטרסטוק

נכון להיום, החוב של החברות האמריקאיות כלפי מחזיקי האג"ח בישראל מסתכם ב־20 מיליארד שקל. העובדה שברבעון הרביעי הדולר נחלש ב־6.6%, צפוייה להביא לידי כך שאותן חברות ירשמו הפסד מצטבר של 1.3 מיליארד שקל כתוצאה מהתנפחות החוב השקלי כשהוא מופיע בדו"חותיהן בדולרים.

זה לא שהחברות שהנפיקו את האג”ח או המשקיעים שרכשו אותם, לא היו מודעים לסכנה שנובעת מכך. "החברה חשופה לשינויים בשיעור שער החליפין של הדולר”, נכתב לדוגמה בדו"חות דה זראסאי, חברת נדל"ן אמריקאית שהחוב שלה כלפי מחזיקי האג"ח מסתכם ב־1.8 מיליארד שקל. אולם קשה להאמין שמישהו ציפה שהדולר יגיע לשפל הנוכחי, ואם זו הייתה התחזית, הן היו מחפשות אלטרנטיבות אחרות במקום הנפקת אג”ח בישראל.

מעבר להפסדים הצפויים בדו”חות, קיים תרחיש שבו שחיקת הדולר תביא חלק מהאמריקאיות להפר את אמות המידה הפיננסיות שהתחייבו לעמוד בהן. כך עלול להקים למשקיעים עילה להעמדת אגרות החוב לפירעון מיידי, ומשם המדרון להסדר חוב חלקלק.