גל מיזוגי הספאק: טיסת צ'רטר שעלולה לקרטע

החגיגה בעיצומה. שתי חברות ישראליות התמזגו אתמול (ד') עם ספאק (חברות ארנק), וזו רק ההתחלה. קרוב לעשר חברות ישראליות נוספות מנהלות מגעים למיזוג דומה, שמן של חלק מהן כבר נחשף, אחרות עדיין בעלטה.

החגיגה מעודדת את המוסדיים הישראליים והם מתחילים להשקיע בספאקים בעצמם. ספאק היא חברה ללא פעילות, ללא עובדים או תוכן, היא רק מגייסת הון בוול סטריט ממשקיעים מוסדיים לצורך מיזוג עתידי עם חברה בעלת מאפיינים מוגדרים. המשקיעים בספאק לא יודעים באיזו חברה יושקע הכסף שלה. כשאלה גופים אמריקאיים, זה פחות נוגע לנו. כשחברות ביטוח ישראליות מזרימות לשם הון, יש קצת תחושה של חוסר נוחות.  

בורסת ניו יורק צילום: רויטרס

ION גייסה כבר ספאק אחד, ומתחילה בגיוס ספאק נוסף, ושלשום התבשרנו שמורינגה של יוצאי סטרטסיס בראשות אילן לוין מגייסת 100 מיליון דולר לספאק ישראלי שלישי. יש עוד התארגנויות בדרך.

עוד נקודה מדאיגה היא שפחות חברות ישראליות הולכות לנאסד"ק בדרך המלך — הנפקה. פיוניר שאפה לשם במשך שנים, אבל בסופו של דבר התמזגה עם ספאק. REE לא היתה משיגה כנראה לעולם את השווי של 3.1 מיליארד דולר לפני הכסף בהנפקה.

ספאק נראית דרך קלה להשיג שווי גבוה, אבל המבחן מגיע אחר כך. טאבולה התמזגה עם ספאק שבמיזוג המריא למחיר של 18-16 דולר, והשבוע, רק שבוע אחרי, כבר ירד ל־14 דולר, כלומר איבד קרוב ל־15% מערכו. והמבחן האמיתי איננו מיידי, אלא כעבור חודשים ושנים.

יש שני נתיבי כניסה לוול סטריט, שונים מאוד זה מזה. נוסע שמעוניין להגיע מתל אביב ללונדון יכול להגיע בטיסה נוחה של בריטיש איירווייז להית'רו, ויכול גם בטיסת צ'רטר עם חניית ביניים ואיחור פוטנציאלי משמעותי לשדה מרוחק.

הנפקת IPO קלאסית תישאר דרך המלך לוול סטריט, והשוק ייתן לחברות שבוחרות במסלול הזה יחס בהתאם. הטרנד המסוכן הנוכחי של הספאקים עשוי לחלוף, ובנוסף, החברות שבוחרות בו מעידות גם על עצמן. Airbnb, למשל, הגיעה לוול סטריט במסלול הגלוי, כולל תשקיף והכל. WeWork החבוטה, שכבר ידעה ניסיון הנפקה כושל שהדהד למרחקים, תנסה להגיע בטיסת צ'רטר עם ספאק.

כדאי שהמוסדיים הישראליים, שלא ידעו ליהנות מהזינוק במניות הטכנולוגיה הישראליות, לא ינסו לפצות על כך בנהירה לספאקים, אלא ישקלו היטב את הניסיון והפוטנציאל של מנהלי הספאק, ולא פחות חשוב — את הגדרת חברת היעד.