חברת ה־NCAA הראשונה בת"א
חדלות פירעון היא אירוע סביר בגל של הנפקות. אבל המהירות שבה זה קרה לאורבנקורפ, שלא עמדה אפילו בתשלום הקופון הראשון שלה, מעידה על חשד לחוסר תום לב של החברה המגייסת ועל כישלונם של חברת הדירוג והחתמים
בסטטיסטיקה של גיוס חוב תמיד יהיו חברות שלא יחזירו אותו. זה טבעי, זה ברור וזה צריך להיות ידוע לכל מי שכללי המשחק הפיננסי מוכרים לו.
- פרשת אורבנקורפ נגררת לביהמ"ש בישראל: צו איסור על ביצוע פעולות בנכסי החברה
- משולש ברמודה של אורבנקורפ
- אורבנקורפ גייסה מהישראלים 180 מיליון שקל ומיד קרסה
השאלות הפתוחות הן האם רמת הסיכון של החברה המנפיקה תומחרה נכון, האם חברת הדירוג העניקה דירוג התואם את הסיכון, האם מדובר בגורמים אקסוגניים שאינם בשליטת החברה שהביאו אותה לחדלות פירעון, האם החברה היתה גלויה עם משקיעיה לאורך תהליך הגיוס, מה עשו שומרי הסף - השושבינים שהביאו את החברה וגייסו לה חוב של 180 מיליון שקל מהמשקיעים בתל אביב, ואיך התנהגו המשקיעים.
המקרה של אורבנקורפ הוא מקרה חריג. למעשה זו החברה הראשונה שגייסה חוב בישראל ולא עמדה אפילו בתשלום החוב הראשון שלה. חברות כאלה מכונות NCAA, ראשי תיבות של No Coupon At All. כזה עוד לא היה לנו, אבל זהו למעשה לב הסיפור. המהירות שבה התרחשה הקריסה של חברת הנדל"ן הקנדית, שלא הספיקה אפילו לשלם את הקופון הראשון על איגרות החוב שהנפיקה, מראה עד כמה היא הצליחה לשטות במשקיעים שרכשו את האג"ח שלה. הטענה הזו מתחזקת אם בוחנים את ההתנהלות של החברה לאורך כל הדרך מרגע ההנפקה.
החל בהזרמת הבעלים שאליה התחייב אלן ססקין ושהתבררה כהזרמה, רק לא של הבעלים; דרך שלילת רישיון הקבלן של החברה על ידי ארגון הבתים הקנדי טריון, שנחשפה ב"כלכליסט" ולא דווחה למשקיעים בזמן אמת; ועד לבקשה להגנה מפני נושים בקנדה בניגוד להתחייבות תשקיפים של החברה שלא לעשות כן.
כל אלו מעלים את החשד כי ססקין, המנהל והבעלים של אורבנקורפ, ידע כבר בזמן ההנפקה כי מצבה הפיננסי של החברה שביר, אבל העדיף להציג למשקיעים בתל אביב את החלום הקנדי. וכל זה עוד לפני שדיברנו על שיערוכים יצירתיים ומוזרים שביצע ססקין לנכסים של החברה, אי־דיווח למשקיעים ועוד מיני התפלפלויות חשבונאיות שעושה מי שנמצא במצוקה תזרימית. כל אלו מרכיבים תמונה של חוסר תום לב לכאורה בעת גיוס החוב בתל אביב.
חברת הדירוג והחתמים
בדיוק במקום הזה צריכים להיכנס שומרי הסף. ראשונה היא חברת הדירוג מידרוג. עוד במשבר של 2008 הסתתרו חברות הדירוג מאחורי האמירה שדיפולטים הם חלק מהחיים. זה נכון. אלא שהמהירות שבה התרחש מקרה הדיפולט באורבנקורפ - שזכתה ממידרוג לדירוג של A3, המשקף כושר החזר אשראי גבוה יחסית למנפיקים מקומיים אחרים - היא שמעידה על עומק הכישלון.
ראשית, מידרוג הגדילה לעשות ואף העלתה את מסגרת הדירוג הראשונית של החברה מ־150 מיליון שקל ל־200 מיליון שקל בדירוג הסופי. שנית, מסטטיסטיקה של שוק דירוגי החוב בעולם עולה כי הסיכוי לחדלות פירעון כבר בשנה הראשונה לחברה בדירוג הדומה לזה של אורבנקורפ עומד על 4.68% בלבד, סיכוי קטן ביותר.
אלן ססקין צילום: ענר גרין
שופינג הדירוג של ססקין
אורבנקורפ עשתה שופינג גם אצל חברת הדירוג הנוספת בישראל - P&S מעלות - ושם, לאחר פגישה ראשונית, בחרה שלא להתקדם עם מעלות שמחמירה בדרך כלל עם חברות יזמיות, לוותר על השירות של P&S מעלות ולהישאר עם הדירוג המחמיא יותר והמשתלם יותר שקיבלה ממידרוג. השופינג הזה שעושות המנפיקות אינו חריג, אבל יכול להיות שבמקרה של חברות זרות שהמידע וההיכרות של המשקיעים המקומיים עמן נמוך, יש מקום לחייב אותן בדירוג כפול. זהו כמובן החלום של חברות הדירוג שיקבלו עוד זרם של עבודות, אבל מנגד, זה עשוי להציף בפני המשקיעים נקודות שלא יעלו כשיש רק חברה מדרגת אחת.
חברת הדירוג אינה שומר הסף היחיד שכשל כאן. מידת אחריותם של החתמים איפקס הנפקות כבר מתבררת בבית משפט במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה בנושא. האם ידעו החתמים מה מצבה של החברה בעת ההנפקה? האם היה עליהם לדעת? סביר להניח שאלו יגלגלו את האחריות הלאה אל עבר הבעלים ויטענו שגם להם צוירה מצגת ורודה. אלא שתפקידו של החתם הוא לא רק למכור את ההנפקה למשקיעים, אלא גם לוודא שכל מה שכתוב בתשקיף אכן תואם את המציאות ומשקף נאמנה את מצבה של החברה. לא בטוח שזה מה שאיפקס הנפקות עשו במקרה של אורבנקורפ.
חוכמת הגופים הגדולים
קופות הגמל הגדולות כמו גם קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים דילגו מעל הנפקת אורבנקורפ. יכול להיות שהיא פשוט היתה קטנה מדי עבורם ויכול להיות שהם זיהו חלק מהסיכונים הטמונים בחברה הקנדית, אבל התוצאה היא שהם לא שם. המנהלים הללו הצליחו לדלג מעל הבור הראשון שנפער בגל ההנפקות האמריקאיות. אם זה יהיה הבור האחרון והיחיד שיתגלה בגל האמריקאי, הרי שזו תהיה תעודת כבוד לניהול כספי הפנסיה והגמל. אבל אם עוד חברות זרות וגדולות יותר שהגיעו לגייס כאן יתגלו כפלופ, תתברר הסיבה האמיתית לכך שהן בחרו לעשות עלייה לישראל.
