איך להרכיב תיק השקעות

תורת הקצאת הנכסים (Asset Allocation), המתמחה בבחירת המדדים והענפים הנכונים בארץ ובעולם, נהפכה בשנים האחרונות לאבן יסוד של כל תיק השקעות. הקצאת נכסים יעילה אמורה למקסם תשואה באמצעות פיזור וגיוון ובמקביל לשמש כדור הרגעה למשקיעים, כדי לאזן הן את רמות הפחד והסיכון והן את תאוות הבצע ולקיחת סיכון גבוה מדי.

אסטרגיית הקצאת נכסים שמכבדת את עצמה אינה יכולה ליפול למלכודת של בחירת מניה או קרן נאמנות או חלילה וחס, תזמון השוק. מנהלי ההשקעות יודעים לנופף במחקרים רבים, קצתם של זוכי פרס נובל, המראים כי הקצאת נכסים בתיק השקעות היא זו שתהיה אחראית ל־90% מהתשואה ורק 10% מהתשואה ייקבעו באמצעות בחירת השקעה ספציפית (מניה, אג"ח, מזומן ודומיו) ותזמון הרכישה.

מחקרים וסטטיסטיקות שנעשו לאורך שנים בארץ ובעולם הגיעו למסקנה שכמעט אי אפשר לזהות את המניות שעתידות לזנק מעלה בפראות בתוך פרק זמן קצר. "במרוצת השנים, משקיעים ומנהלי השקעות חיפשו בנרות את הכוכבת הבאה בשוק המניות, אך לרוב הם מעלים חרס בידם. הסיבה לכך היא שאחד מכללי הברזל של שוק ההון קובע שבשל ריבוי משתנים ואירועים עתידיים לא צפויים, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לנבא איזו מניה תיהנה מקפיצה מטאורית. אמנם כמעט כל אחד מאיתנו שמע על הבר מזל ההוא, שבכמה חודשים הכפיל או שילש את הונו ההתחלתי בזכות הימור מוצלח על מניה מפתיעה, אבל זה בדיוק העניין - מזל. הרי גם תרנגול עיוור מוצא גרגר מדי פעם", אומר גדי מרץ, מנכ"ל פעילים שוקי הון.

הקצאת נכסים אינה מסתכמת בפיזור בין מאה או אלף מניות הנמנות עם קבוצת נכסים אחת, או אפילו שתיים, המגיבות בצורה דומה לתנאי השוק. מדובר בהקצאת נכסים שהיא תערובת של שש או שבע קבוצות נכסים (מניות, אג"ח, מזומן ודומיו, אחזקות זרות, נדל"ן, סחורות כמו זהב).

חשוב לציין שמתודולוגיית ה־Asset Allocation אינה מחליפה בהכרח את שיטת העבודה המסורתית שהתבטאה בבחירת מניות ספציפיות (Stock Picking), אלא משלימה אותה. כלומר כשמגיעים לפיזור הגיאוגרפי הנכון של ענפים ומדדים, אפשר להתפנות ולאתר גם את ניירות הערך המבטיחים ביותר והתואמים את רמת הסיכון, טווח ההשקעה, המצב הפיננסי והמטרות הפיננסיות של המשקיע.

איך להרכיב תיק השקעות

איך בונים הקצאת נכסים בתיק

השקעה בתיק - הן ישראלית והן זו שמעבר לים - צריכה להיבנות מרמת המקרו לרמת המיקרו. קודם כל בוחרים את השווקים הגיאוגרפיים שבהם כדאי להשקיע, אחר כך בוחרים את הענפים המועדפים ולבסוף את החברות, כלומר את המניות עצמן. "הפיזור הגיאוגרפי חושף את המשקיע להזדמנויות ומקטין את הסיכון של תיק ההשקעות, מכיוון שלא כל הביצים מרוכזות בסל אחד. הרי במונחים גלובליים, השקעה בענף אחד בארץ שקולה בעצם להשקעה בחברה אחת", אומר מרץ.

ברמה הגיאוגרפית, יש לבדוק תחילה את שיעורי הצמיחה והחוסן של השווקים השונים בעולם. אחר כך יש לחשב את החלוקה בין השווקים המפותחים ובין המתפתחים, ובצעד הבא ראוי לבדוק אילו מדינות הן יעד מועדף, ולהתחשב בשלל פרמטרים כמו חוזק המטבע, שיעורי צמיחה וכן הלאה. "אירופה מהווה כ־30% מנפח הפעילות העולמית, אך מצד שני היא נמצאת כיום בהאטה, ולפיכך רצוי לתת לה משקל חֶסר", אומר מרץ.

לאחר שנקבעה החשיפה הגיאוגרפית־גלובלית הרצויה, אפשר לגשת לבחירת האפיקים והענפים המועדפים (Asset Class). השלב הראשון יהיה בדיקת שיעורי הצמיחה של הענפים השונים. השלב השני יתמקד באומדן רמת הסיכון של הענף לעומת השוק. לדברי מרץ, בתקופה של עליות תינתן הבכורה לענפים אגרסיביים יותר, כמו הייטק, נדל"ן ואלקטרוניקה, בעוד שבתקופות של טלטלות תינתן עדיפות לענפים יותר דפנסיביים, כמו תקשורת ומזון. בסופו של תהליך מחליטים על משקל הענף בתיק מתוך התחשבות במדדי המניות הרלבנטיים.

מגוון וגם מאוזן

תיק השקעות חייב להיות גם מגוון וגם מאוזן. מגוון - מכיוון שאין בנמצא מי שיודע איזה מגזר צפוי להצליח יותר, מומלץ ביותר להרכיב בתיק גם את הענפים שכרגע אולי נראים פחות קורצים. מאוזן - מכיוון שאין לתת משקל יתר חריג גם למדינות ולענפים הנחשבים באותה נקודת זמן לאטרקטיביים. מרץ מדגיש שמכיוון שכעת אנו בתקופה של טלטלות בשווקים, יש צורך להעביר את כובד המשקל לענפים הדפנסיביים. מצד שני, חשוב לנוע במתינות בין המשקלות השונים ולא לשנות מגמות בצורה פראית.

משהוחלט על השווקים הגיאוגרפיים ועל הענפים, אפשר לעסוק בבחירת מניות מתוך התחשבות בשורה ארוכה של משתנים: שיעורי הצמיחה של החברות, תמהיל מתאים של חברות אגרסיביות ודפנסיביות על פי רמת סיכון תפעולי ופיננסי ואומדן תשואה צפויה, לפי דו"חות החברות ותחזיות הרווח. כמו כן, אין להתעלם ממשקלן של אותן החברות במדדי המניות הרלבנטיים (על פי העיקרון של משקלי יתר וחסר) ולהתחשב בשווי החברה, ברמת הסחירות ובאירועים המהותיים הצפויים בטווח הקצר והבינוני.

נוסף על כך, הקצאת הנכסים בתיק זקוקה לתחזוקה, שמצד אחד מעדכנת את התיק לפי השינויים בשנאת הסיכון, המצב והמטרות הפיננסיות של המשקיע, ומצד שני מאזנת את התיק כך שיהיה תואם בכל נקודת זמן את רמת הסיכון של המשקיע.