בעקבות עסקת החבילה: כיצד ישתנו דמי ההבראה?

בכל קיץ מקבלים השכירים בישראל סכום נאה למשכורת, שאיתו הם יכולים לממן חלק מחופשתם השנתית: דמי הבראה, קוראים לבונוס הזה. בשבועיים האחרונים כיכבה התוספת הזו בכותרות העיתונים, לאחר שההסתדרות והמדינה הסכימו על קיצוץ בדמי ההבראה כחלק מעסקת החבילה. איך המהלך ישפיע על העובד הקטן? הנה השאלות והתשובות.

מי זכאי לדמי הבראה?

כל עובד המועסק לפחות שנה במקום עבודתו הנוכחי. כדי להיות זכאי לקבל את התשלום אין צורך להוכיח כי העובד אכן שהה בבית הבראה או יצא לנופש. נהוג לקבל את דמי ההבראה בחודשי הקיץ, אך מי שלא השלים שנה במקום העבודה עד אז יקבל אותם בקיץ שלאחר מכן. מקום העבודה יכול לקבוע מועד אחר לקבלת דמי ההבראה.

איך מחושבים דמי ההבראה?

במגזר הציבורי יום הבראה שווה 372 שקל, ובמגזר הפרטי הוא שווה 331 שקל; הסכום מתעדכן מדי שנה לפי מדד המחירים לצרכן או לפי הסכם בין ההסתדרות למעסיקים. במקרה של עובד במשרה חלקית, דמי ההבראה מחושבים באופן יחסי להיקף המשרה.

האם חובה על המעסיק לשלם לי דמי הבראה?

כן. דמי ההבראה נקבעו בהסכמים קיבוציים היסטוריים בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים. על הסכמים אלו חל צו הרחבה של שר התמ"ת, שמשמעותו היא כי גם עובדים שאינם מאורגנים זכאים לדמי הבראה, וגם מעסיקים שאינם חברים בארגון מעסיקים כלשהו חייבים לשלמם.

אני עובד במגזר הציבורי. איך ישפיע עליי ההסכם שהגיעו אליו ההסתדרות והמדינה בנוגע לדמי ההבראה שלי?

יו"ר ההסתדרות עופר עיני וויתר בשם עובדי המגזר הציבורי על דמי ההבראה של 2010 בפריסה לשנתיים. כלומר, באוגוסט 2009 ובאוגוסט 2010 יקבלו עובדי המגזר הציבורי רק מחצית מדמי ההבראה המגיעים להם.

האם מעסיק במגזר הפרטי רשאי לדחות את תשלום דמי ההבראה?

עסקת החבילה בין ההסתדרות למדינה אינה תקפה למגזר הפרטי. עם זאת, מכיוון שקבלת דמי הבראה אינה זכות מגן (כלומר זכות שהעובד אינו יכול לוותר עליה גם מרצונו), העובד והמעסיק יכולים להגיע לסיכום על פריסת תשלום דמי ההבראה. בכל מקרה, המעסיק אינו רשאי שלא לשלמם.