כללי "עשה" ו"אל תעשה" בעסקאות מיזוגים ורכישות בהודו

הפעילות הרבה, המפגשים ומספר העסקאות שנסגרו במהלך שנת 2009 ותחילת שנת 2010 מצביעים על כך שמספר המיזוגים והרכישות של חברות הודיות בישראל צפויי לעלות בשנתיים הקרובות בעיקר בתחומי התוכנה, הטלקום וטכנולוגיות מתקדמות.

אם בעבר מירב פעילות ההשקעות של חברות הודיות היתה

ביצועי הכלכלה ההודית במהלך המשבר העולמי של השנים האחרונות וליברליזציה מכוונת על ידי הממשלה המרכזית הם הגורמים העיקריים לצמיחתן של חברות הודיות ויכולתן להיות שחקניות אקטיביות בעולם בתחום המיזוגים והרכישות.

אילו חברות ישראליות יכולות לפנות להודו בתחום המיזוגים והרכישות?

זה שנים רבות שלהודים ישנה הערכה רבה לטכנולוגיות המפותחות בישראל. על מנת להפוך לחברה אטרקטיבית למשקיע הודי, על החברה הישראלית להיות בעלת טכנולוגיה מתקדמת שמוצריה פונים לשוק הגלובלי. ברוב המקרים חברות הודיות לא יהיו מעוניינות להשקיע בחברת Start-up, ויחפשו חברה בעלת לקוחות מוכחים עם מחזור מכירות של 2-10 מיליון דולר בשנה.

תהליך המשא ומתן

שלב המשא ומתן הינו השלב הקריטי ביותר בסגירת העסקה. מניסיון העבר אנו למדים כי לישראלים ולהודים ישנם מאפיינים תרבותיים וחברתיים רבים הדומים זה לזה. לכן, באופן טבעי מוצאים הצדדים "שפה משותפת" ופועלים לרוב על פי תחושות בטן ולאו דווקא על פי נתונים סטטיסטיים וגרפים של חדרי ישיבות. לכן ישנה חשיבות מרובה לעובדה שישראלים והודים ינהלו את המשא ומתן באופן ישיר ויש להבטיח כי מקבלי ההחלטות עצמם יהיו אף הם הודים וישראלים, ללא התערבות של גורם שלישי. לדוגמא, התערבות של סניף אירופאי או צפון אמריקאי בתהליך המו"מ וקבלת החלטות.

רוב המשקיעים ההודים אינם פתוחים לרעיון בו עליהם להתנסות בבחינת מודלים עסקיים חדשים, ולכן מומלץ לחברה הישראלית להגיע מוכנה לשלב המשא ומתן בו היא תציג מודל עסקי אשר כבר נוסה בעבר על ידה.

סוג העסקה

מה שמעניין בבחינת הפעילות בהודו הינה העובדה כי מירב הפעילות בתחום של מיזוגים והשקעות נעשה על ידי חברות בינוניות ולאו דווקא על ידי השחקנים הגדולים. לכן, הנחת הייסוד של מרבית החברות ההודיות הינה שהן נכנסות לעסקה המשלבת מניות ומזומן. כאשר חברה ישראלית שוקלת לרכוש חברה הודית על בעלי המניות להבין כי במקרים רבים היא תקבל מניות בחברה הודית, ויש לכך השלכות לא מעטות.

שיקולים משפטיים

כל עסקת רכישה בין מדינות דורשת מהצדדים לכלול ייעוץ משפטי, פיננסי ולרוב גם ליווי של רואה חשבון.

כאשר מדובר ברכישת חברה הודית, בעסקת מניות, יוכל החוזה לקבל תוקף רק לאחר קבלת מספר אישורים ממשלתיים. הראשון הינו אישור ה-Foreign Investment Promotion Board, שאמור לאשר העברת מניות מחברה הודית בכל תחום לידי גוף שאינו הודי. בנוסף, על החברה הישראלית לזכור כי בתעשיות רגישות, כגון טלקום, נדרש אישור של משרד הפנים ו/או גורמי הביטחון ההודים להעברת מידע וטכנולוגיה. תהליך זה עצמו יכול להמשך כשלושה חודשים.

קיימת נטייה בקרב חברות הודיות להשאיר את מרכז הפיתוח הטכנולוגי כפי שהוא (במקומו הגיאוגרפי ועם צוות הפיתוח המקורי) ולא להעבירו להודו. על כן, חברות ישראליות המשתמשות בתוכניות הסיוע ובכספי המדען הראשי חייבות לפנות אל משרד התמ"ת כבר בשלב מוקדם של המו"מ, ולהבין האם הן תוכלנה להמשיך להסתייע בתוכניות אלו.

יש לזכור שהרעיון העומד מאחורי תוכניות המדען הראשי וצורת הרישום של החוב בספרי החברה אינם מוכרים לחברות ההודיות, ולפיכך יש לדאוג להסביר להודים מהו החוב למדען הראשי ומשמעותו.