אולמרט: "מי שחושב שהוא מושך זמן במו"מ עם האמריקאים - משלה את עצמו
ראש הממשלה לשעבר בוועידה לחיסכון פנסיוני של "כלכליסט" ומגדל: "לפני חצי שנה אמרנו שאף אחד לא ישבור את המצור על עזה, היום אנחנו חושבים איך לשלם פיצויים ואיך להתנצל"
"האינטרס של מדינת ישראל הוא להגיע היום להסדר עם הפלסטינים. חייבים לקבל החלטות אמיצות כדי לסיים את הסכסוך. עתיד המדינה חשוב מעתיד הקואליציה" – כך אמר היום (ה') ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בנאומו בוועידה המרכזית לחיסכון פנסיוני של "כלכליסט" ומגדל.
אולמרט התייחס בנאומו בוועידה להיעדר המו"מ המדיני עם הפלסטינים ולמערכת החינוך בישראל. לדבריו, "אם מישהו משלה את עצמו שאנחנו מרוויחים זמן בכך שאנחנו איננו מתקדמים, ואם מישהו הגדיר כמטרה אי-קיום מו"מ עם הפלסטינים מבלי לריב עם ארה"ב – אז בראש ובראשונה הוא מוליך שולל את עצמו ואת הציבור. האינטרס של מדינת ישראל הוא להגיע היום להסדר שאם לא נגיע אליו ביוזמתנו, נצטרך לקבל גרוע ממנו וגם להסכים לו בסופו של דבר".
"שמעתי את אבו מאזן שאמר שהוא לא ינהל מו"מ עם ישראל בתנאים האלה. מה אנחנו מרוויחים מזה? לאן אנחנו מתקדמים? לאן זה יוביל אותנו? לאיזו מידה של תמיכה בינלאומית זה יביא את מדינת ישראל? מה היתרון שיצמח שלנו אם נמשיך להידרדר בהיעדר ההידברות הזו שבינינו לבין הפלסטינים רק כדי למצוא את עצמנו בעוד שנתיים מבודדים יותר ונדחים יותר? הוויכוח הזה דורש מנהיגות והכרעה. הדרך שבה הולכת מדינת ישראל לא תוביל אותנו לחיזוק היכולת להתמודד עם האיומים שאנחנו ניצבים בפניהם, היא לא תעזור לנו כדי לשפר את המצב הכלכלי שלנו, היא לא תאפשר לנו לגייס יותר משאבים כדי להגדיל את השוויון החברתי, היא לא תיתן לנו אפשרות וכלים כדי לסייע לאוכלוסייה המתבגרת שחלקה באוכלוסייה הולך וגדל. בסופו של דבר זה תלוי ביכולת שלנו לקבל החלטות אמיצות כדי להביא לסיום הסכסוך בינינו לבין הפלסטיניים. כמישהו שעמד קרוב מאוד לחצות את הקו הזה אני מאמין במו"מ, מאמין שיש עם מי לדבר ושאפשר להגיע להבנות".
על הפיצוי המסתמן לנפגעי המשט הטורקי אמר אולמרט: "לפני חצי שנה היתה פה רוח של התלהמות חגיגית בקרב כל החוגים שאמרו בצדק שאף אחד לא ישבור את המצור על עזה. מנענו את זה והרגשנו מאוד חזקים עם ההחלטות שלנו, והיום אנחנו חושבים איך לשלם פיצויים ואיך להתנצל".
בהתייחסו למצב מערכת החינוך אמר אולמרט: "ביומיים האחרונים קראנו את התוצאות של מבחני פיז"ה והרגשתי חוסר נוחות. יש משהו בדירוג של מערכת החינוך ושל ההישגים של המערכת החינוך שלנו בהשוואה למדינות אחרות, ביניהן מדינות שהן נחשבות או נתפסות על ידינו כמדינות נחשלות, משהו כמעט מעליב. אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים במקום לא נכון מבחינת מערכת החינוך שלנו. השאלה היא איך מתמודדים עם זה. אני שייך לאנשים שמאמינים, על בסיס ניסיון רב שנים של עיסוק בנושאים האלה, כי שינויים במערכת החינוך אפשר לחולל תוך תקופה לא ארוכה, והשינויים האלה יכולים לבוא לידי ביטוי בפועל בהישגים ובתוצאות".
"במדינה שבה שכרו של מורה שגמר אוניברסיטה הוא 3,800 שקל – אין שום סיכוי שמערכת החינוך תתרומם. היום כבר לא מקבלים 3,800 שקל, אני העליתי במסגרת תוכנית 'אופק חדש' גם את שעות העבודה וגם את שכר המורים ל-5,300 שקל. אני זוכר את הלילה הארוך שבו ניהלנו ויכוח עם האוצר שהתנגדו לתוספת הזו התנגדות חריפה. למזלה הטוב של מערכת החינוך, באותה תקופה הייתי גם ראש הממשלה וגם שר האוצר והכרעתי בעד התוספות שעלו מיליארדי שקלים. אבל גם 5,300 שקל לחודש – האם זה השכר שאנחנו רוצים לשלם למורה שיחנך את הילדים שלנו? או שאנחנו צריכים להגדיל אותו בצורה דרמטית יחד עם שינויים באופן שבו המערכת פועלת?"
אולמרט אף התייחס בדבריו לתקציב משרד הביטחון: "לא חושב שיש מישהו שמכיר את צורכי הביטחון של מדינת ישראל טוב ממני. אני אומר לכם שאפשר וצריך לקצץ בתקציב הביטחון ולא יהיה שום נזק לאף אחד מהאתגרים שמדינת ישראל צריכה להתמודד איתם כדי להגן על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, כולל התמודדות עם מדינות שהן האויבות הגדולות ביותר של ישראל. כשהיה צריך לקבל החלטות, קיבלנו החלטות ולא פיטפטנו את עצמנו לדעת. אם לא נשקיע את הכסף במקום שבו אנחנו יכולים להשביח את ההון האנושי שהוא התשתית של היתרון היחסי שלנו – שום תקציב ביטחון לא יעזור לנו. לצערי, אני לא מזהה שום כוונה משמעותית לקבל החלטה ולבצע אותה באופן שתשנה את המציאות שאיתה אנחנו מתמודדים בתחום החינוך".
"בתחום ההשכלה הגבוהה יש קצת שיפור בהקצאת המשאבים, בין השאר מכיוון שהממשלה המשיכה את הכיוון שבו התחילה הממשלה שבראשותי. קיומה של המועצה הלאומית לכלכלה ולחברה הוא כלי עבודה שמאפשר לראש ממשלה לקבל תמונה יותר מאוזנת שאיננה מושפעת מאינטרסים של משרד ממשלתי כזה או אחר לגבי חלוקה מאוזנת יותר של המשאבים הלאומיים. לצערי, בתקציב המדינה לשנת 2012-2011 אין מענה נכון לבעיות החינוך של מדינת ישראל".
"בסופו של דבר, אני לא ראיתי בית ספר אחד בכל מדינת ישראל שיש לו מנהל טוב ושהבית ספר איננו מוצלח. אין דבר כזה. אבל כדי שיהיה מנהל טוב צריך לעשות שינויים שבחלקם הם ארגוניים, וארגון המורים מתנגד לשינויים האלה. אי אפשר לעשות שינויים שיתנו סמכויות למנהלים מבלי שאחת הסמכויות האלה תהיה להחליף את הרכב המורים בבית הספר כדי לשפר את איכות החינוך. הסתדרות המורים, במסגרת תוכנית אופק חדש, הסכימה לכך. אני מאוד מקווה שהממשלה הזו תתפנה לעסוק גם בנושא הזה לא ברמה של סיסמאות אלא ברמה של ביצוע".