"צריך להפחית את נטל המס על עסקים קטנים ובינוניים"

"לעומת רוב המדינות במערב אין בישראל מדיניות מגובשת שנועדה לעזור לעסקים קטנים. היחס של הממשלה לנושא נקבע על פי צו השעה" — זו תמונת המצב שמתאר עו"ד יהודה טלמון, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (להב), ביחס לטיפול הרשויות בעסקים קטנים ובינוניים.

ואמנם, נתונים שנאספו על ידי הבנק העולמי מגלים עד כמה חמור המצב בישראל ביחס לעולם. כך, למשל, בעוד שבארץ הליך הקמת עסק מסורבל ומחייב קבלת אישורים מ־20 גורמים, עומד מספר הגורמים הממוצע שאליהם יש לפנות ביתר מדינות ה־OECD על 15.8 בלבד.

נוסף על כך, בעוד שבישראל הליך קבלת האישורים אורך בממוצע 235 ימים, ביתר המדינות המפותחות זמן ההמתנה להם עומד על 166.3 בממוצע. גם מבחינת מסים, אגרות והיטלים צריכים בעלי העסקים כאן להתאמץ הרבה יותר לעומת חבריהם בעולם: בעוד שבישראל הם מחויבים להעביר 33 תשלומים שונים לרשויות, ביתר מדינות ה־OECD הם צריכים להעביר 14.2 אגרות בלבד.

אפשר ללמוד משהו מהתוכנית של בוש

טלי ירון אלדר

אבל הנתונים הקשים לא מתמצים רק ביותר בירוקרטיה, שעמה נאלצים להתמודד בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. מתברר כי גם מבחינה מהותית מצבם של בעלי העסקים בישראל חמור לעומת בעלי העסקים בעולם. נתונים של ארגון להב מגלים כי בעלי העסקים בארץ אינם זכאים, למשל, לדמי אבטלה ולפנסיה חובה לעומת עמיתיהם ברוב ארצות אירופה, ועל ביטוח ממלכתי מפני פשיטת רגל בכלל אין על מה לדבר.

ארצות הברית הכירה בחשיבות העסקים הקטנים לכלכלה רק לאחר המשבר העולמי ב־2008. בשנת 2009 הנהיג ממשל בוש תוכנית שבמסגרתה הועלה הפטור ממס על בלאי ופחת של ציוד מ־25 אלף דולר ל־40 אלף דולר. המהלך שעלותו הסתכמה בכ־10 מיליארד דולר היטיב מאוד עם העסקים הקטנים בארה"ב. הוא כלל הטבות משמעותיות, ובהן מתן אפשרות לבעלי עסקים קטנים לכלול את ביטוח הבריאות שלהם ואת ההוצאות על טלפון סלולרי כהוצאות מוכרות לצורכי מס, וכן ביטול של המסוי על רווחי הון על השקעות בעסקים קטנים לתקופה של חמש שנים.

בישראל, לעומת זאת, אין תוכנית סדורה לעידוד עסקים קטנים ובינוניים. יוצאת דופן היא תוכנית "מע"מ על בסיס מזומן" המאפשרת לחלק מבעלי העסקים המגלגלים מחזור של עד 15 מיליון שקל להעביר דיווח למע"מ, כשהכסף המזומן נכנס לעסק, במקום בזמן ביצוע העסקה.

בתמ"ת מנסים להרחיב את התוכנית לכלל בעלי העסקים הקטנים והבינוניים ומבקשים להקים גם קרן פיצויים שתסייע לעצמאים במקרה של פיטורים. את שני הנושאים ניסו לקדם במשרד באמצעות הצעת מחליטים שהוגשה לממשלה. אתמול דחתה הממשלה את מועד ההצבעה על ההצעה, בין השאר על רקע התנגדות עקרונית מצד האוצר.

"יש פער עצום בין הפטפטת לעשייה"

בין אם התוכניות ייצאו לפועל ובין אם לא, לבכירים במשק שניסו בעבר לקדם את הנושא יש לא מעט ביקורת על התנהלות המדינה בעניין. "היא לא עושה כלום כדי לעזור לעסקים הקטנים — אולי רק בשוליים", קובעת עו"ד טלי ירון אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה.

רו"ח ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, טוען כי "יש לזכור שסקטור העסקים הקטנים והבינוניים מהווה יותר מ־95% מכלל העסקים במדינה, ומועסקים בו 50% מהעובדים".

לדברי שיף, "ממשלות ישראל לא הפנימו את חשיבות הסקטור הזה, ויש פער עצום בין הפטפטת של הפוליטיקאים לעשייה בפועל. לסקטור אין לובי חזק בכנסת, ולכן קולו והשפעתו נמוכים מאוד. על הממשלה להכיר בסקטור כסקטור הצמיחה של המשק ולשנות תפיסות מיושנות ששררו מאז קום המדינה של מתן תמריצים רק לעסקים גדולים".

רו"ח ראובן שיף צילום: אוראל כהן

טלמון מצטרף לדברים: "יש המון דיבורים, אבל בפועל לא נעשה דבר חוץ מתוכנית 'המע"מ על בסיס מזומן' שקודמה. החוכמה היא לא לחכות למכה שתבוא, אלא לטפל בעסקים הקטנים כבר היום".

לדברי טלמון, הממשלה חייבת ללמוד מהעולם: "הצענו ללמוד מארה"ב ולהחיל על עסקים קטנים פחת מואץ (הטבת מס שבה ניתנת לעסק הזכות להפחית את ערך הנכס שלו בתוך מספר שנים הנמוך מהרגיל וכך להקטין את חבות המס — ה"ק). באוצר התנגדו לכך".

פתרון אחר שהוא מציע נוגע להפחתת מס החברות לעסקים קטנים ובינוניים. עם זאת, הוא ממש לא אופטימי בעניין זה: "אין סיכוי שבישראל ייקחו דוגמה בעניין הזה מהולנד שהפחיתה ב־10% את מס החברות לעסקים קטנים ובינוניים".

פתרון נוסף שלדעת טלמון נחוץ לצורך עידוד עסקים קטנים נוגע להליך רישוי העסקים המסורבל בישראל שחייב להתקצר באופן משמעותי. "אפילו בגיאורגיה עשו תהליך של רישוי עסקים מהיר והפחיתו את הרגולציה", הוא אומר. "בישראל המדיניות אינה עקבית, אין מחויבות כלפי העסק הקטן וזה חבל. הוכח שמדינות שעשו תוכניות שהתמקדו בעסקים הקטנים הגדילו את החלק של מגזר זה בתמ"ג באופן משמעותי".

נשיא להב, יהודה טלמון צילום: מוטי מילרוד

"גם אני סבור שכדי לעודד השקעה ברכוש הקבוע של עסקים קטנים, הממשלה חייבת להיעזר במכשיר הפחת המואץ", אומר שיף. לדבריו, "מתן התמריץ שניתן עד כה רק לחברות גדולות העוסקות בעיקר בתחום התעשייה והתשתיות, יאפשר לעסקים קטנים להשקיע בחידוש של ציוד, מה גם ששיעורי הפחת הנהוגים בפקודת מס ההכנסה הנם מיושנים מאוד ולא נותנים ביטוי למציאות הכלכלית הקיימת".

בדומה לטלמון, גם שיף מציע להפחית את נטל המס המוטל על עסקים קטנים ובינוניים: "בשנים האחרונות אמנם נעשתה רפורמה בהפחתת שיעורי המס לחברות ויחידים, אך מי שעדיין נפגע זהו בעיקר מעמד הביניים, שאליו משתייכים רוב העסקים הקטנים והבינוניים".

שיעור המס השולי המוטל על בעלי עסקים קטנים ובינוניים (כולל ביטוח לאומי ומס בריאות) עומד על 45% לבעלי הכנסה חודשית ברוטו של יותר מ־21 אלף שקל לחודש ושל 48% לבעלי הכנסה חודשית של יותר מ־41 אלף שקל. "שיעורי מס כה גבוהים הנם בלתי נסבלים", קובע שיף.

"הפחתת מס חברות תעודד עסקים קטנים"

ירון אלדר סבורה כי על המדינה להתמקד בהפחתת שיעורי מס החברות לעסקים הקטנים: "אני מציעה כי לעסקים שמגלגלים מחזור של עד 10 מיליון שקל יופחת מס החברות. הטענה נגד זה יכולה להיות שלעסקים לא יהיה אינטרס להרחיב את פעילותם, אבל לדעתי זו לא טענה מספיק חזקה ועדיין צריך לשקול את הצעד הזה".

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בתמ"ת פועלת כדי לסייע לעסקים הקטנים להתמודד עם הקשיים שעמם הם מתמודדים ולייצגם מול המחוקק והרגולטור. בכוונתנו לקדם חוק עסקים קטנים, אשר יקנה לסוכנות מעמד של נציבות, מה שיאפשר לה להיות מעורבת באופן משמעותי יותר בהפחתת הרגולציה העודפת שמוטלת עליהם. הסוכנות לוקחת חלק פעיל בוועדה בין־משרדית בראשות מנכ"ל משרד האוצר שאחראית על שיפור במדדי ה־Doing Business של הבנק העולמי ומציגה שם את קולם של העסקים".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "אנו רואים חשיבות רבה בעידוד הפיתוח של עסקים קטנים, המהווים את פוטנציאל הצמיחה לעתיד. בחנו בעבר ואנו בוחנים כיום, בשיתוף אגף תקציבים באוצר והסוכנות לעסקים קטנים את פעילותם של העסקים הקטנים מתוך מטרה להקל את פעילותם, הן בראשית חיי העסק והן לאחר מכן.

"יתרה מכך, בשל מצוקת מימון קשה אצל אוכלוסיית העוסקים הקטנים ובעיות נוספות כגון עיכוב תשלומים מצד משרדי ממשלה לספקים, הקמנו ועדה פנימית שבחנה את נושא הרחבת העסקאות שדיווחן יהיה על בסיס מזומן. מסקנות הוועדה הובילו לפרסום הוראת שעה הקובעת כי הדיווח בכל ענפי השירותים, כגון שירותי תקשורת, חינוך וכוח אדם שמחזורם השנתי הוא עד 15 מיליון שקל, יהיה על בסיס מזומן. כלומר כ־97% מהעוסקים בענפי השירותים ידווחו על בסיס זה. בנוסף, הועלה רף המחזור לעוסקים המדווחים דיווח דו־חודשי מ־835 אלף שקל, נכון לשנת 2008, ל־1.5 מיליון שקל (תוספת של כ־31 אלף עוסקים), כך ש־86% מהעוסקים מדווחים כיום באופן דו־חודשי. כמו כן, רשות המסים מתכננת להעלות את רף המחזור השנתי לעוסקים פטורים ל־100 אלף שקל".

להרשמה לוועידת העסקים הקטנים והבינוניים לחצו כאן