קנדל: "אם התשלום עבור קוטג' היה יורד מהמשכורת, אינני בטוח שהייתה מחאה"

 

 

"בצד ההוצאות", המשיך קנדל, "יש פנסיה, משכנתה ועוד. אנשים משכילים יותר יקבלו החלטות טובות יותר, ויזכו לרמת חיים גבוהה יותר, אפילו אם הכנסה זהה. הממשלה אמונה על צעדי רגולציה, חינוך, הנגשת מידע ושירותים. חשוב לזכור שהכלכלה אכזרית ואין ארוחות חינם - כל דבר שאנו רוצים לשפר צריך לבוא על חשבון דבר אחר - מה שדוברים אחרים שכחו.

 

"כשהגעתי לארץ", סיפר קנדל, "אשתי ביקשה ממני למלא טופס פנסיה. אמרו לה לעשות 'וי' במשבצת מסוימת. השקעתי 3 שבועות, ודיברתי עם האוצר, עשיתי חישובים באקסל ובסוף אמרתי לה שאני לא מבין ושתסמן שמה 'וי' וזהו".

 

קנדל סבור כי "צריך להבין את ההבדל בין מוצר פיננסי למוצר אחר כמו קוטג'. דבר ראשון אתה לא משלם בקופה, ואנו גם לא משלמים מראש, אלא מתוך הכסף כדי לא לראות את זה. אם היינו משלמים על הקוטג' מתוך המשכורת - אני לא בטוח שהייתה מחאה. בנוסף, כשאתה מגלה בעיות זה כבר מאוחר מדי. אנשים לא יודעים שהם לא יודעים ולא מוכנים לשלם על הידע. אנו צריכים ללמד איפה אפשר להתייעץ ולעזור לגופים בלתי תלויים לנושא לקום - בין אם זה בנקים ובין אם אלו גופים אחרים".

 

קנדל סיפר על פרויקט החינוך הפיננסי לכיתות י' שהתרחב השנה ל-250 בתי ספר ושיבח את משרד החינוך שקידם את המהלך. "מוקם צוות באגף שוק ההון שיתכלל את הנושא גם מול מגזר שלישי וגופים פרטיים. אנו מתחילים סקר בין אלפי אנשים על אוריינות פיננסית בעזרת הלמ"ס. הציבור מתעורר ורוצה לקבל החלטות. לכן אנחנו צריכים להמשיך ולדבר".

 

ראש המועצה לכלכלה גם התייחס לשילוב אוכלוסיות ערביות וחרדיות בשוק העבודה. "הממשלה הנוכחית מסתכלת לראשונה על הנושאים הללו ככלכליים ולכן ההשתתפות בכוח העבודה גדלה. אנו רחוקים מהיעד אך התחלנו את המסע".