"משהו לא טוב קורה במשפחות, ההורים לא משפיעים על הילדים"

"יש משפט אחד שמאחד את כל ההורים – בשביל הילדים שלנו נעשה הכל. זה בא מהלב. אנחנו מתכוונים לכל מילה. אנחנו מוציאים בממוצע על ילד מלידה ועד גיל 18 מעל 600 אלף שקלים. אפילו אם אין לנו - בשבילם אנחנו נמצא את הכסף. אבל למרות האהבה, משהו לא טוב קורה במשפחה הישראלית – אנחנו לא בדיוק מקבלים תמורה על כל ההשקעה". כך אמר פרופ' עמוס רולידר בוועידה המרכזית לחיסכון פנסיוני של כלכליסט.

ואלו הנתונים, על פי רולידר: כבר יותר מ-10 שנים, גילאי 6-14 בישראל מחזיקים בשיא העולמי לחוסרי שינה. הילדים סוחבים איתם חסרים משמעותיים ביותר והדבר גורר נזקים. מחסור של 40 דקות בשינה בלילה למשך מספר חודשים מעלה את סף התסכול, ובעיית ההשמנה גוברת. ההורה הישראלי, לדברי רולידר, לא יודע לחנך את ילדיו ללכת לישון.

4:20 שעות ביום מבלה הילד מול מסך המחשב והטלוויזיה. הילד לא לומד להשתעמם, הוא לא לומד להעסיק את עצמו.

ל-76% הילדים בכיתה ג' יש פלאפון חכם.

אנחנו מקום שני בעולם בצריכת אלוכוהול בגילאי 11-13 אחרי אוקראינה.

"ההורה הישראלי הפסיד את היכולת להשפיע על הילדים שלו" מסביר רולידר. "הוא איבד את סמכותו. הזמנים השתנו. לפני עשרים שנה לכל ילד היה תפקיד חיוני במשפחה. בלול, בכרם, בבית המלאכה. הילדים נאלצו ללמוד לדחות סיפוקים ולעבוד. דחיית סיפוק היא היכולת להפסיק משהו שאתה אוהב לטובת משהו שאתה צריך".

הבעיה, לדברי רולידר, מתחילה אצל ההורים: "היום הורים מדברים עם הילדים פחות מחצי שעה ביום. עשינו אאוט סורסינג לחינוך. אנחנו לא שם. מצד אחד אנחנו כל כך אוהבים אותם, ומצד שני אנחנו מרגישים שאנחנו לא בסדר. ובגלל זה אנחנו מרגישים צורך לפצות. עברנו מחינוך לשירות. ההורה הישראלי עסוק בלשרת את הילד שלו. אנחנו לא מחנכים את הילדים להבלגה ולשליטה עצמית. אין להם יכולת לקיים דילוג תקשורתי מתחשב ולא אימפולסיבי".

רולידר הציג מספר שאלות שכל הורה צריך לשאול את עצמו על מנת לבחון את חינוך ילדיו:

"האם הילד הזה מסוגל לעשות את המעברים בין מה שהוא אוהב – נניח צפייה בטלוויזיה, משהו שהוא צריך – נגיד שינה?

האם הילד יודע לדחות סיפוקים?

האם הילד יודע להכיל ולקבל את המילה 'לא'? הילד הישראלי לא יודע מה זה לא.

האם הילד יודע להפסיד בכבוד? להפסיד זה קשה, אבל מי שיודע לנהל הפסד יודע להתרומם מהקרשים.

אלו שאלות שכל הורה חשוב שיתן עליהם את הדעת" מסכם רולידר. "יש הרבה מה לעשות במקום החשוב ביותר – בתא הקטן של הבית".