בלעדי ל"כלכליסט" - עודד שריג: "דמי ניהול של 0.7% ימוטטו את שוק הגמל"
המפקח על הביטוח יציג היום לחברי ועדת הכספים את משמעותה של התוכנית להורדת תקרת דמי הניהול בקופות הגמל ל־0.7%. על פי תחשיבי האוצר, הוצאות בתי ההשקעות מסתכמות כיום ב־0.95% מנכסיהן, ולכן הורדה גדולה מדי של התקרה תייצר הפסדים שנתיים של 300 מיליון שקל לחברות
פרופ' עודד שריג דרוך לקראת אחד הימים הגורליים הנוגעים לתוכניתו לעדכון תקרת דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני. המפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר יתיישב היום מול חברי ועדת המשנה לפנסיה של ועדת הכספים של הכנסת, וינסה לקדם את התקנות שאותן הוא רוצה להעביר. אלא שמול תוכניתו של שריג עדיין ניצבת הצעת חוק של ח"כ חיים כץ, המעוניין לקבוע תקרת דמי ניהול נמוכה עוד יותר. המאבק בין השניים נכנס היום לישורת האחרונה.
- כך יצטמקו רווחי החברות המנהלות הגדלולות של קופות הגמל מקביעת תקרת דמי ניהול חדשה - לצפייה לחצו כאן
התקנות שמציע שריג אמורות להוריד את תקרת דמי הניהול המותרת בחוק בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים לשיעור של 1.2% מהצבירה ו־5% מההפקדות השוטפות. מנגד, ח"כ כץ מעוניין להביא להורדת תקרת דמי הניהול בקופות הגמל ל־0.7% - ללא גביית כספים מההפקדות השוטפות, לצד הורדת תקרת דמי הניהול בביטוחי המנהלים ל־1% מהצבירה ו־4% מההפקדות השוטפות.
כמו כן, ברצונו של כץ להנמיך את תקרת דמי הניהול בקרנות הפנסיה - אפיק חיסכון ששריג השאיר מחוץ לרפורמה - ל־0.2% מהצבירה ו־3.5% מההפקדות השוטפות.
שריג סבור כי משמעותה של הנמכת תקרת דמי הניהול בקופות הגמל לשיעור של 0.7%, כפי שמציע כץ, היא אחת: קריסה של חברות גמל שתסכן את כספי החוסכים הקיימים. לידי "כלכליסט" הגיעו הנתונים שבכוונת אגף שוק ההון באוצר להציג היום בפני חברי הכנסת בוועדה, כדי לתמוך בעמדתו של המפקח שריג. את הנתונים הללו הוא כבר חשף בשבוע שעבר בפני ח"כ כץ במפגש שקיים עמו בניסיון להגיע להסכמות לגבי סוגיית דמי הניהול.
על פי הנתונים, העברתה של הצעת החוק של כץ במתכונתה הנוכחית תגרום לכך שבתי השקעות המנהלים קופות גמל ירשמו הפסדים שנתיים כוללים של כ־300 מיליון שקל. לעומת זאת, קבלת תוכניתו של שריג - המדברת על תקרת דמי ניהול של 1.2% - תביא להפסד מצרפי של 45 מיליון שקל בלבד. בתרחיש כזה, מעריכים באוצר, הליכי התייעלות מסיביים יוכלו להחזיר את בתי ההשקעות לפסי רווחיות ולאפשר להם להמשיך ולהתקיים מבלי לסכן את כספי החוסכים.
שישה רכיבי הוצאה
בחודשים האחרונים אנשי אגף שוק ההון באוצר ערכו ניתוח מקיף של הדו"חות הכספיים של חברות הגמל של בתי ההשקעות, וריכזו נתונים על ההוצאות שעל החברות לספוג בשל ניהול כספי העמיתים. לאור הממצאים, הגיעו באגף למסקנה כי שיעור ההוצאות של חברות הגמל עומד בממוצע על 0.95% מכלל הנכסים המנוהלים - וזאת עוד לפני הוצאות מס. משמעות הדבר היא שבהינתן תקרת דמי ניהול של 0.7%, חברות הגמל ירשמו הפסד מיידי בשיעור של 0.25% מכלל הנכסים המנוהלים.
על פי הניתוח של אנשי אגף שוק ההון, שיעור ההוצאות של חברות הגמל של בתי ההשקעות מתחלק בין שורה של רכיבים. הראשון שבהם הוא עמלות הייעוץ וההפצה. חברות הגמל משתמשות במערך שיווק משומן כדי לשמר לקוחות קיימים ולהשיג לקוחות חדשים בעיקר מגופי גמל מתחרים. ערוץ ההפצה המרכזי של חברות הגמל הוא סוכני הביטוח, שעל פי רוב מקבלים מחצית מדמי הניהול שגובה חברת הגמל.
באופן ממוצע, עבור תיק גמל שבו מעורב סוכן עומדת עמלתו על שיעור של 0.4%. אלא שלא כל החוסכים מגיעים לחברות הגמל דרך סוכני ביטוח. עבור לקוחות המגיעים לחברה דרך ייעוץ של המערכת הבנקאית, היא נדרשת לשלם לבנקים עמלת הפצה בגובה של 0.25%. על כל פנים, לצד הסוכנים והיועצים בבנק, חלק מהעמיתים מתנהלים מול חברת הגמל באופן ישיר ללא תיווך, ואז אין כל הוצאות הפצה.
רכיב הוצאה אחר שאותו סימנו באגף שוק ההון מכונה הנהלה וכלליות. על פי האוצר, מדובר בכל התשלומים השוטפים שחברת גמל צריכה לשאת בהם, כמו הוצאות שכר לעובדים במחלקות השונות, הוצאות הפרסום והשיווק, משאבי האנוש, ייעוץ משפטי, שכר רו"ח, שכר דירקטורים, שכר דירה ותחזוקה שוטפת. משקלו של רכיב זה מכלל ההוצאות עומד על 0.2% מכלל הנכסים.
מתמקחים עם הבנקים
רכיב שלישי המרכיב את רשימת ההוצאות נוגע להתמודדות עם רגולציה. אגף שוק ההון באוצר מפעיל על חברות הגמל כללי רגולציה כבדים, שמטרתם להבטיח שכספי החוסכים ינוהלו בצורה האמינה ביותר. בכלל זה נדרשים בין השאר הגופים להעסיק מבקר פנים קבוע ולבצע בקרות שוטפות של פעולותיהם, וכן להשתמש במערכות מחשוב מתוחכמות לצורך כך. על פי חישובי האוצר, העלויות הכרוכות בכך מסתכמות ב־0.2% נוספים מהנכסים.
הרכיב הרביעי בפאזל ההוצאות של חברות הגמל נוגע לניהול השקעות. ניתן היה לחשוב שעיקר העלויות של חברות הגמל צריך להיות מרוכז בהשגת תשואה ראויה על כספי החוסכים באמצעות ניהול צוות ניהול השקעות משובח. אלא שלפי הניתוח שביצע אגף שוק ההון, שיעור ההוצאות על רכיב זה מסתכם בממוצע ב־0.15% מהנכסים.
רשימת רכיבי ההוצאות של חברות הגמל נוגעת לשירותים שאותם מעניקים להן הבנקים. כל פעילות תפעול קופות הגמל לא מבוצעת בתוך בתי ההשקעות עצמם אלא על ידי הבנקים, המחזיקים במערכות תפעול מתקדמות. האוצר התיר לבנקים לגבות על שירות זה עמלה שלא תעלה על 0.1% מהנכסים, ורוב הבנקים גובים עמלה בגובה התקרה המותרת. למרות זאת, כפי שנחשף ב"כלכליסט", בתי ההשקעות החלו להתמקח באחרונה עם הבנקים והצליחו להוזיל מעט את שיעור עמלת התפעול. בכל מקרה, על פי ניתוח אגף שוק ההון, עלות עמלת התפעול לבנקים מסתכמת ב־0.1% מנכסי קופות הגמל.
הרכיב האחרון המרכיב את שרשרת ההוצאות של חברות הגמל נוגע להוצאות מימון. חלק מהחברות נושאות בעלויות מימון (תשלומי ריבית וקרן) על השקעות גבוהות שביצעו בעקבות רפורמת בכר. חברות הגמל מגלגלות כמובן את העלויות הללו על החוסכים דרך דמי הניהול שהם משלמים. למרות זאת, אגף שוק ההון בחר לכלול בתחשיב שלו, של היקף ההוצאות הכולל של חברות הגמל, גם את הוצאות המימון הללו, והעריך כי עלויותיהן מסתכמות בממוצע בשיעור של 0.1% מכלל הנכסים.
הפסד גם ב־1.2%
סיכום כלל רכיבי ההוצאות שסימנו באגף שוק ההון מעמיד את שיעור ההוצאות הנוכחי של חברות הגמל על 0.95% מכלל הנכסים. משמעות הדבר שאם כל חברות הגמל יגבו מהחוסכים את תקרת דמי הניהול המותרת החדשה שמציע שריג - 1.2%, שיעור הרווחיות שלהם יעמוד על 0.25%.
אלא שהמצב במציאות קצת שונה. בענף הגמל קיים סבסוד צולב, שלפיו חלק מהחוסכים משלמים דמי ניהול נמוכים מאוד שיכולים להסתכם ב־0.4%, בעוד שחלק משלמים את תקרת דמי הניהול החוקית. אם הגופים החזקים, כמו ההסתדרות המייצגת את עובדי המדינה, יצליחו להמשיך ללחוץ על החברות להותיר דמי ניהול נמוכים אלו, משמעות הנמכת התקרה ל־1.2% היא יצירת ממוצע דמי ניהול של 0.95% בערך, אם לא פחות.
לפי נתונים שצפוי להציג שריג, חברת הגמל הגדולה בענף, פסגות גמל, תרשום הפסד נקי של 13 מיליון שקל בתקרת דמי הניהול שמציע שריג. כדי שפסגות תחזור לפסי רווחיות היא תיאלץ לפעול בשני מישורים - לייקר את דמי הניהול לחברות הגדולות ולקצץ בהוצאות. על פי התרחיש של שריג, בעולם של דמי ניהול בגובה 0.7%, שום הליכי התייעלות כבר לא יסייעו לפסגות שצפויה לרשום הפסד שנתי של 118 מיליון שקל. במצב דברים כזה צפויה קרן אייפקס, שרכשה את פסגות בסוף 2010, לרשום מחיקות עתק בשווי השקעתה.
