ניתוח "כלכליסט": כשהם מאיימים בפיטורי עובדים, למה הם מתכוונים
המשתתפים הלא רבים בדיון בוועדת הכספים על הורדת תקרת דמי הניהול, הפריחו לאוויר שורה של הצהרות ואזהרות. אלא שכמו תמיד, מאחורי האמירות הגדולות לכאורה, מסתתרת מציאות שאותה חברות הביטוח ובתי ההשקעות מעדיפים כנראה להסתיר
המפקח על הביטוח פרופ' עודד שריג הגיע אתמול (ג') לדיון בוועדת המשנה לפנסיה של ועדת הכספים של הכנסת כדי להילחם למען תוכניותיו. שריג ניסה להסביר לחברי הכנסת מדוע תקרת דמי הניהול החדשה שהוא מבקש להציב בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים - 1.2% מהצבירה ו־5% מההפקדות השוטפות - היא תקרה מספקת. על הדרך הוא גם ביקש להסביר מדוע לדעתו הורדת תקרת דמי הניהול לשיעור של 0.7%, כפי שמציע ח"כ חיים כץ, פירושה סכנה הרת גורל לחסכונות הציבור.
שריג הגיע מוכן, מצויד במצגת מפורטת המתארת את ההשלכות של התרחישים השונים, ובתגובה זכה לביקורת הן מצד חברי הכנסת והן מצד נציגי חברות הביטוח ובתי ההשקעות. "כלכליסט" ליקט כמה מהציטוטים הנבחרים שעלו במהלך הדיון, ובדק את הקשר שלהם למציאות.
1. "אני רוצה למקד את הדיון היום בקופות הגמל"
פרופ' עודד שריג
המצגת ששריג הביא עמו לדיון כללה התייחסות אחת ויחידה להשלכות של שינוי תקרות דמי הניהול על קופות הגמל. למרות זאת, אסור לשכוח וייתכן שאף חובה להזכיר לחלק מהח"כים - שבעצמם לא ממש מבינים מה כוללות התקנות של שריג ומה לא - כי הכוונה של האוצר היא להוריד את תקרת דמי הניהול הן בקופות הגמל והן בביטוחי המנהלים. התקנות אפוא אינן מתייחסות כלל לקרנות ההשתלמות ולקרנות הפנסיה.
למי שלא יודע, קופות הגמל הן מוצר שנמצא בשחיקה מתמדת. מאז 2008, אז החליטו במשרד האוצר להפוך את הגמל למוצר חיסכון קצבתי - להבדיל ממוצר חיסכון שניתן למשוך בסכום חד־פעמי - לקוחות חדשים פשוט הפסיקו להפקיד כסף בקופות. נכון, מדובר בתעשייה שמגלגלת 180 מיליארד שקל, אבל המוצר הזה הופך לפחות ופחות רלבנטי לחוסכים החדשים שמפקידים כיום כסף רק במוצרי ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה.
מבחינתו של האוצר, הפנסיה היא מחוץ למשחק. שם לכאורה דמי הניהול סבירים. אם זה המצב, מדוע לא הוצגו אתמול נתונים התומכים בתזה זו? ובכל מקרה, מה עם ביטוחי המנהלים? מדוע האוצר לא מציג בפני חברי הכנסת את שיעור ההוצאות של חברות הביטוח על מוצר זה לצד הרווחיות שלהן ממנו? חוסר השקיפות בתעשייה הזו זועק לשמים.
עודד שריג, אתמול. מיקד את הדיון בקופות הגמל צילום: נועם מושקוביץ'
2. "כלל הוצאות קופות הגמל מהווה 0.95% מהנכסים בממוצע"
פרופ' עודד שריג
בניתוח מקיף שערך אגף שוק ההון באוצר הוא בדק את שיעור ההוצאות של חברות הגמל. אלא שהנתונים שבבסיס העבודה הזו אינם נגישים לציבור הרחב. הצצה בדו"חות חברות הגמל מגלה כי אין שום דרך לחלץ את הנתון האמור.
חברות הגמל מעמיסות חלק משמעותי מהוצאותיהן על חברות־האם באופן שמקשה להבין את הפילוח האמיתי של הוצאותיהן. בשום דו"ח של חברת גמל אין את מספר המציג כמה עולה לנהל השקעות. שריג מדבר בהקשר זה על הוצאה של 0.15%.
הממונה על הביטוח גם דיבר על הוצאות הנהלה וכלליות, המסתכמות לטענתו ב־0.2% מהנכסים. האם זו הוצאה קבועה שהחברות לא יכולות לחתוך בה? האם הציבור צריך לממן את משכורות העתק של מנהלי החברות הללו? ומדוע בכלל נכנסה הרובריקה של הוצאות מימון בשיעור של 0.1% מהנכסים? מדוע שהחוסך הקטן יצטרך לממן את הסכומים המטורפים שאותם החליטו בתי ההשקעות וחברות הביטוח לשלם כדי לרכוש את קופות הגמל מהבנקים? ומדוע החוסך צריך לממן משרדים מפוארים וטיולים והטבות לסוכני הביטוח? לאוצר פתרונים.
ועוד נקודה: האוצר מציין כי הוא מתבסס בניתוח שלו בעיקר על דו"חות הגמל. אבל רגע, הדו"חות האלה כוללים גם את קרנות ההשתלמות. מדובר בתעשייה עם היקף נכסים של 112 מיליארד שקל, שבה האוצר אינו מתכוון לגעת והגופים יוכלו להמשיך לגבות שם דמי ניהול של 2%. האוצר מבהיר כי בניתוח שלו על הרווחיות העתידית של החברות בתקרות החדשות הוא נטרל את ההכנסות מקרנות ההשתלמות. לא ברור כיצד הוא הצליח לעשות זאת, כיוון שבכל הנוגע לשורת ההוצאות אין פירוט שמבצע הפרדה בין עלויות ניהול קרן השתלמות ועלויות ניהול קופת גמל.
כך או כך, האמת היא שלבתי ההשקעות יש מנוע צמיחה פנטסטי בדמות קרנות ההשתלמות. בניגוד לקופות הגמל מנוע זה צומח, ותקרת דמי הניהול בו נותרת ללא פגע.
חיים כץ. ניסה להגן על הצעתו צילום: נועם מושקוביץ'
3. "חברות ייפלטו מהשוק והצרכנים הקטנים ייפגעו"
פרופ' עודד שריג
החשש הגדול ביותר של שריג הוא שבדמי ניהול נמוכים מדי חברות הביטוח ובתי ההשקעות פשוט ינפנפו את החוסכים הקטנים בעלי החסכונות הזעומים ולא יסכימו לתת להם שירות. שריג צודק. כבר כיום קרנות הפנסיה ממש לא אוהבות חוסכים כמו עובדי ניקיון שמרוויחים שכר מינימום.
החשש אולי אמיתי, אבל צריך להזכיר לאוצר שאת החובה לחסוך לפנסיה קבע הוא בעצמו. כל שכיר בישראל מחויב לחסוך לגיל פרישה כדי לא להוות בעתיד נטל על המדינה. מהמקום הזה - האוצר ורק האוצר צריך לדאוג לכך שכל חוסך יתקבל לחברות הפנסיה. על כן, טיעון ההגנה הזה פשוט לא מתקבל.
4. "בכתבה בכלכליסט על החיסכון בארה"ב רואים שדמי הניהול דומים לשלנו"
פרופ' עודד שריג
בשבועות האחרונים כתבנו ב"כלכליסט" שמחקרים צריך לקחת בעירבון מוגבל. רק באחרונה הציג איגוד קופות הגמל מחקר משלו על ממוצע דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני באירופה, והראה כיצד הממוצע שם דומה לזה בישראל ואף גבוה ממנו. חשוב להבין: שיטת החיסכון הפנסיוני בישראל שונה בתכלית מזו האמריקאית ואף מזו האירופית, כך שמאוד קשה להשוות כאן תפוחים לתפוחים.
לצערנו, על כל מחקר שאומר א' מגיע מחקר אחר שאומר ב'. להלן דוגמה קטנה: המחקר שפורסם ב"כלכליסט", על פי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל", מדבר על דמי ניהול ממוצעים של 1.08%–1.3%, אבל מחקר טרי אחר של פירמת רואי החשבון מהגדולות בעולם, דלויט, הראה דווקא נתונים אחרים. מהמחקר עולה כי דמי הניהול הממוצעים בתכנית K401 (מוצר דומה לקופות הגמל הישראליות) עמדו ב־2009 על 0.92%, ובשנת 2011 כבר ירדו ל־0.83%. היינו שמחים שאגף שוק ההון לא היה מבסס את טיעוניו על דו"ח כזה או אחר, אלא מציג השוואה אמיתית שהוא ביצע. כך נוכל לדעת מגורם אובייקטיבי האם דמי הניהול בישראל דומים לאלו בעולם.
חברי הכנסת. לא הגיעו בהמוניהם צילום: נועם מושקוביץ'
5. "הורדת התקרות תגרום לחברות לבצע ארגון מחדש שילווה בפיטורים"
זאב אבן חן
כואב לחשוב על אנשים שיפוטרו כתוצאה מרפורמה כזו או אחרת, אבל אין בטיעון הזה הצדקה להחזקת בורות שומן של עובדים שלא בהכרח יש בהם צורך. כפי שהבנקים יודעים להתייעל היטב בימים אלו, שבהם דרישות ההון עולות והולכות - כך גם יכולות חברות הביטוח לעשות את הקיצוצים שלהן. אגב, לא חייבים לפטר דווקא את עובד הניקיון המסכן. די בכך שכמה מנכ"לים יקצצו בשכרם כדי לקצץ בעלויות. החוסך הפנסיוני צריך לדאוג לפנסיה שלו בגיל פרישה ולא למקום תעסוקה כזה או אחר.
זאב אבן חן מאיגוד חברות הביטוח גם טען שהורדת תקרת דמי הניהול תגרור העסקת אנליסטים פחות טובים. המציאות מוכיחה שהתשואות שמציגות חברות הביטוח הגדולות לחוסכים, מתכנסות סביב הממוצע וסביב תשואת השוק. זה בכל מקרה לא משהו להתפאר בו. אם לא די בכך, פרופ' שריג טוען כי שיעור ההוצאה על ניהול השקעות מסתכם ב־0.15% בלבד מהנכסים בקופות הגמל. במילים אחרות, מלכתחילה הגופים לא משקיעים יותר מדי משאבים בניהול השקעות איכותי, אלא מעדיפים לבזבז את כספי דמי הניהול על אנשי השיווק הממולחים.
6. "אפשר לתת לחוסכים מסוימים דמי ניהול של 0.5% ועדיין להרוויח, רק אם יהיו לקוחות אחרים שישלמו 1.5%"
יורם מנחם
יורם מנחם מאיגוד קופות הגמל הוא איש ישר שמדבר דוגרי ולא סתם זורק סיסמאות לאוויר. במשפט שלעיל הוא הציג את התמונה העצובה בהתגלמותה: הורדת תקרת דמי הניהול לשיעור של 0.7%, כפי שמציע כץ, משמעותה אחת: הורדת הממוצע בשיעור חד פי כמה בפועל, וזאת כיוון שהחברות הגדולות, כמו בזק, ועובדי המדינה ימשיכו ללחוץ את דמי הניהול שישלמו עובדיהן לשיעור נמוך יותר. הבעיה היא שבתקרה של 0.7% כבר לא יהיה מי שיסבסד את דמי הניהול הנמוכים הללו.
מנחם בעצם חושף את התעשייה בערוותה , אנשיה למעשי מודים כי כדי שיוכלו לתת הנחות לחזקים הם חייבים להמשיך לדפוק את החלשים. מבחינתו, הוא צודק לחלוטין. אולם שריג ואנשיו צריכים לשאול את עצמם אם עצם השיטה הוא צודק וראוי. האם נכון שעובדי גופים גדולים ישלמו מעט דמי ניהול ועובדי עסקים קטנים ישלמו יותר? האם אין מקום לפתור את הפלונטר הזה? סבסוד כזה קיים גם בקרנות הפנסיה - המוצר הפנסיוני הצומח ביותר בתעשייה - שביחס אליהן חושבים באוצר כאמור שאין מקום להתערבותו.
7. "תקרה של 1.2% משמעה שהממוצע ירד ל־0.7%. בתי ההשקעות יחוסלו"
צבי סטפק
בניגוד לעמיתו יורם מנחם - שכבר השלים עם קיום הרפורמה - יו"ר מיטב צבי סטפק מתנגד גם להצעה המתונה של האוצר. לפי התחשיב שלו, תקרת דמי ניהול של 1.2% בגמל משמעה ממוצע של 0.7%. סטפק ומנחם אינם מסונכרנים. לפי דבריו של יו"ר איגוד קופות הגמל מנחם בדיון, דמי הניהול בתסריט המתון של שריג יירדו מתחת ל־0.9%, ולאחר שנתיים אף מתחת לשיעור של 0.8%.
סטפק, שמדבר על חיסול בתי ההשקעות, שכח כנראה שקופות הגמל אינן המוצר היחיד של הגופים הללו. בתי ההשקעות מנהלים בין השאר גם קרנות נאמנות ללא תקרות לדמי הניהול ואת קרנות ההשתלמות שהרפורמה של שריג לא כוללת. בזהירות, ניתן להתנבא שלבתי ההשקעות יש עוד קצת בשר להתנחם בו לפני זריקת המפתחות לים.
