כמה באמת תקבלו בפנסיה?

המחשבה על הפנסיה העתידית שצפויה לנו מעוררת שני דפוסי התמודדות נפשיים: חרדה או הדחקה עזה עד חוסר כוונה או רצון אפילו לדעת מה תהיה הקצבה העתידית. שני הדפוסים מתבססים בדרך כלל בעיקר על חוסר ידיעה על הצפוי לנו בהגיענו לגיל פרישה. את חוסר הידיעה הזה ניסינו לתקן כאן.

• מצאו את עצמכם: לצפייה בקצבה הצפויה לטיפוסים מייצגים של ישראלים לחצו כאן
  

התוצאות חושפות את מה שיודע מי שחרד, ואת מה שמפחד לדעת מי שמדחיק - המצב עגום. כך, למשל, גודל הקצבה החודשית של נשים נמוך משמעותית משל גברים, בעיקר בשל הפערים במשכורת ההתחלתית והפסקות העבודה למען גידול ילדים. עוד עולה כי הפרשות לביטוח שארים בקרב זוגות נשואים חותכות משמעותית את הקצבה.

על בסיס טיפוסים סינתטיים מייצגים של משקי בית, שנלקחו מסקר בנק ישראל, וחישוב נוסף של מנהל מחלקת אקטואריה בקרן מגדל מקפת, גיבש "כלכליסט" 12 פרופילים של נשים וגברים שבהם כמעט כל אחד יכול למצוא את עצמו, על בסיס מצב משפחתי, היקף משרה, שכר התחלתי ושכר בגיל הפרישה.

כדי לזהות את הטיפוסים השכיחים ביותר חיברו בבנק ישראל בין שלושה בסיסי נתונים: סקרי הכנסות שנתיים שמאפשרים לגלות שינויים בשכר על פני זמן. הסקרים מכילים גם נתוני השכלה ונתונים דמוגרפיים. בסיס נתונים שני הוא הסקר החברתי לשנת 2002, שהתמקד בפנסיות ובתעסוקה במשך החיים וסיפק מידע על מספר שנות העבודה של פרטים בעלי מאפיינים שונים במהלך שנות בגרותם. בסיס הנתונים השלישי כולל מדגם אקראי של 10% מכל השכירים בישראל בשנים 2005–2007.

הנתונים התמקדו בזוגות נשואים אחרי שעלה כי יותר מ־75% מכל העובדים בבסיס הנתונים של רישומי המס היו נשואים. עוד נמצא כי יותר מ־90% מהעובדים בין גיל 40 ל־65 הם הורים לילדים. לכמעט תשע מתוך עשר נשים יש בן זוג עובד. הסקר החברתי מלמד שלגברים היו באופן טיפוסי פחות הפסקות בחיי העבודה.

החישובים נעשו תחת כמה הנחות יסוד, בהן שיעור תשואה שנתי ממוצע של 4% ומקרים שבהם החוסכים לא מושכים אף לא פעם אחת את כספי הפיצויים. בעקבות הדיונים האחרונים והקיצוץ שמסתמן בקצבאות של 150 אלף עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות - לא מן הנמנע שהקצבאות בפועל יהיו נמוכות בעשרות אחוזים מהקצבאות שמופיעות כאן. "הנחת היסוד לגבי התשואה הצפויה היא מאוד חשובה", אומר מנהל מחלקת אקטואריה במגדל מקפת, איתי וייס, "אם נניח שקרנות הפנסיה ישיגו 1% פחות על ההשקעות החופשיות, הפנסיות יירדו בכ־20%".

ומה אומרים על זה באגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, הגוף שאחראי על הסדרת שוק הפנסיה מטעם המדינה? שם העדיפו שלא להתייחס לפניית "כלכליסט", אף שנעשתה כמה ימים לפני הפרסום כדי לאפשר מענה מלא. בנוגע לממצאים העולים בבדיקה השיבו באוצר כי התייחסותו של הממונה על שוק ההון יכולה להתבצע רק לאחר בחינת הנתונים ועריכת החישובים בעצמם - בדיקה שעשויה, לדבריהם, לקחת זמן רב. ניסיונות לטעון כי מדובר בבחינה פשוטה ויש כיום מחשבונים שעשויים לערוך זאת תוך כמה דקות לא התקבלו.

כך חישבנו: נקודות ההנחה שעליהן מבוססת הבדיקה

• השתמשנו בפרופילים סינתטיים של משקי בית המייצגים את האוכלוסייה בישראל, כפי שקבע בנק ישראל*
• השכר והקצבה נקובים במונחי ברוטו, לפני הורדת מסים
• הצטרפות לקרן הפנסיה: גיל 25
• גיל הפרישה: 67 לגבר, 64 לאשה
• שינוי שנתי בשכר הממוצע: +1.1%
• הפרשות לפנסיה (עובד ומעסיק): 18.33% משכר הברוטו המלא
• תשואה שנתית ריאלית: 4.26%
• דמי ניהול מהפרשות חודשיות: 4%
• דמי ניהול מהסכום הנצבר: 0.4%