האם ומתי כדאי לחברה או עסק להגיש בקשה לביטול הגבלה?
עצם קבלת צו מניעה בתחילת הדרך מעניקה לחברה אורך נשימה לתכנן את צעדיה ואולי אף להגיע להסכם עם הבנק ולבטל את ההגבלה ובכך למנוע ממנה פגיעה קשה
ביום בהיר אחד, מחליט הבנק להחזיר לבעל החברה צ'קים שרשם. הבנק דורש לצמצם את המסגרת או להורידה בבת אחת, ובאופן כללי משנה את תנאי ההסכם. מה המשמעות המעשית של הגבלת חשבון החברה? ובכן, הכוח של הבנקים כנגד הלקוחות העסקיים - במיוחד עסקים קטנים ובינוניים עצום ועלול להנחית מכה
הגבלת החשבון משמעותה המיידית היא אי יכולת למשוך צ'קים בחשבון החברה, איסור פתיחת חשבון נוסף ואי כיבוד צ'קים שכבר הועברו לצדדי ג'. מעבר לבעיות המיידיות שנמנו קיימות השלכות רוחביות על העסק שחשבונו הוגבל והן, העובדה, כי הדבר נרשם במאגר חברות נתוני האשראי וכעת בכל פעם שהעסק יבקש אשראי או מענק כל מקור אליו יפנה יוכל בקלות לראות, כי הנו מוגבל או היה מוגבל בעבר. מעבר לכך, גם ספקי החברה יכולים לבדוק לפני התקשרות עם החברה את המצב הפיננסי שלה בעבר ועצם היות החשבון מוגבל, אפילו בעבר, עשויה להוות מכשול בפני התקשרות. בעיה נוספת עולה כשהחברה פונה לקבלת קרנות מדינה או קרנות אחרות המציעות הלוואות ומענקים משתלמים - גם אז, הסימון כמוגבל הינו בעייתי מאד ועשוי להוות סיבה מכריעה לקבלת הקרן או לדחיית הבקשה.
הבעיה מוכרת. חברות רבות ביקשו להקטין להן את האשראי והחלו לסרב צ'קים בחשבון. התופעה רחבה וקיימות מאות תביעות כנגד בנקים בגין הפסקת האשראי לחברה מבלי לתת זמן סביר להיערך לכך.
מומלץ לגשת לעו"ד שבקי בחוק ובהליכים המיוחדים של ערעור כזה שכן, קבלת צו המניעה ולאחר מכן ניהול ההליך בצורה מושכלת עשויים להשיג ביטול הגבלה דבר שמשמעותו לחברה היא עצומה. לפעמים הבנקים רואים ערעור מבוסס ומנותח היטב ומבינים, כי יתכן שנפלה טעות ואז ניתן להגיע עימם להסדר ולביטול ההגבלה.
ניתן לקבל ביטול הגבלה לפי סעיף 10 לחוק צ'קים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 מדובר ברשימה סגורה של 5 מקרים שבהם ניתן לפנות בערעור לבית המשפט בבקשה לגרוע צ'קים שסורבו, זאת בהתקיים אחת מאלה:
1. הבנק סירב לפרוע את הצ'ק מחמת טעות.
2. הבנק סירב לפרוע את הצ'ק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שניים אלה: הצ'ק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן לפרעו במשך שישים הימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול.
3. ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את הצ'ק - משום שהייתה יתרה מספקת בחשבון, או מכוח הסכם אתו.
4. נבצר מלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב הצ'ק
.
5. הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "הכרזה על שעת חירום" כאמור בסעיף 1 לחוק צ'קים ללא כיסוי, ובין המועד שבו נמשך הצ'ק למועד שבו הוא הוצג לפירעון הייתה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב הצ'ק.
סעיף 3 הוא מעין סעיף סל המאגד לתוכו את כל המקרים שבהם ללקוח היה יסוד סביר להניח, כי הצ'ק יכובד מכוח הסכם, וכאן ניתן להוכיח הסכם גם בהתנהלות שוטפת של שנים ולא רק ההסכם שבכתב עם הבנק. בנק מתנער מאותו הסכם שנהג בין הצדדים במשך שנים או מבקש לשנות אותו, כדוגמת הלקוח שמפקיד את תמורת הצ'ק יום למחרת או שהבנק מתקשר לפני סירוב צ'ק. שינוי חד כזה לאחר התנהלות אחידה במשך שנים שניתן להוכיחה בקלות מניתוח דפי החשבון מהווה עילה טובה לביטול הגבלה.
לעניין עצם כדאיות הגשת הערעור: כמו כל דבר, זה תלוי בנסיבות העניין המיוחדות וחשוב לפנות לעו"ד שיבחן את דפי החשבון וההתנהלות לעומק. אך, אין ספק שעצם קבלת צו המניעה כבר בתחילת הדרך מעניקה לחברה אורך נשימה לתכנן את צעדיה ואולי אף להגיע להסכם עם הבנק ולבטל את ההגבלה ובכך למנוע ממנה פגיעה קשה הן כלכלית והן תדמיתית – ואין מה לעשות לפעמים התדמית היא הכל.
הכותבת היא מומחית במשפט מסחרי ומתמחה בייצוג חברות ועסקים בתביעות כנגד בנקים