בלעדי ל"כלכליסט": הכנסת ביטוח סיעודי לסל הבריאות בדרך לאישור הממשלה
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ינסה לאשר את רפורמת הביטוח הסיעודי בחודש הקרוב. אופן המימון טרם נסגר וכנראה יגיע מהעלאת מס הבריאות
חצי שנה אחרי שהוצגה, משרד הבריאות ינסה להתניע קדימה את הרפורמה להעברת האחריות על הביטוח הסיעודי, המפוזרת כיום בין גורמים ממשלתיים ופרטיים שונים, לקופות החולים. ל"כלכליסט" נודע שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן ביקש להגיש לאישור הממשלה הצעת מחליטים בנושא כבר ביום ראשון הקרוב, אך הדיון נדחה להמשך החודש.
באוגוסט הציג ליצמן את עיקרי הרפורמה. מאז התנהל משא ומתן בין משרד הבריאות לאוצר וקופות החולים, אך נראה שהוא לא הבשיל להסכמות על אופן מימון הרפורמה. למרות זאת, ינסה ליצמן להעביר את הרפורמה בממשלה ולו כדי שיהיה קשה יותר "למסמס אותה בממשלה ובכנסת", כדברי גורמים במשרדו.
הרפורמה תהווה למעשה תחליף לביטוחי הסיעוד הפרטיים או אלו של קופות החולים, וצפויה להיות ממומנת על ידי העלאת מס הבריאות ב־0.5%. כיום דמי ביטוח בריאות נגבים מהמשכורת בשיעור של 5%-3.1% מההכנסה. משמעות ההעלאה היא תוספת של עד 180 שקל בחודש למס הנגבה מיחיד.
מבחינת הציבור הרחב, הרפורמה תורגש בעיקר בכך שגובה המימון של המדינה בסיוע סיעודי לקשיש יהיה תלוי רק בנכסי הקשיש עצמו, ללא התחשבות בהכנסת ילדיו, כפי שנהוג כיום. בהמשך, הכוונה היא גם להעביר את כל האחריות על הטיפול הסיעודי אל קופות החולים, כלומר להכניס את נושא הסיעוד אל סל הבריאות הממלכתי.
ההוצאה הלאומית על סיעוד כיום עומדת על כ־10 מיליארד שקל בשנה, וכ־40% ממנה ממומנים ישירות על ידי החולים הסיעודיים ובני משפחותיהם. רק 30% מהקשישים יכולים להיות זכאים לסיוע מהמדינה במקרה של מחלה סיעודית והם נדרשים להשתתפות עצמית בעלות ממוצעת של 2,350 שקל בחודש, הנקבעת בהתאם למבחני ההכנסה. ליצמן מעוניין להוריד את תקרת ההשתתפות העצמית מ־9,000 שקל בחודש כיום ל־7,000 שקל בחודש.
הרפורמה מתחלקת לשלושה שלבים עיקריים. בשלב הראשון תוגדל גמלת הסיעוד לקשישים המוגדרים כבעלי תלות מוחלטת או גבוהה מאוד. שיעור הגדלת הקצבה לא נקבע. במקביל, יוגדר סל שירותים מינימלי שלו זכאי כל קשיש סיעודי.
בשלב השני תועבר האחריות על האשפוז הסיעודי ועל הטיפול בקשישים תשושים בביתם ממשרדי הבריאות, הרווחה והפנים אל קופות החולים. בשלב השלישי תועבר מהביטוח הלאומי לקופות החולים גם האחריות על השירות והעזרה בבית הקשיש.
העלות ההתחלתית של הרפורמה עומדת על כ־35 מיליון שקל, ובכל שנה יוקדש לנושא תקציב נוסף של 1.2 מיליארד שקל. התוספת השנתית תשמש בעיקר למימון השינוי במבחן ההכנסה. כיום במבחן ההכנסה של הקשיש לזכאותו לגמלת סיעוד מכניסים גם חלק משכר ילדיו ובן או בת הזוג. אם סך כל ההכנסה עולה על התקרה, הקשיש אינו זכאי לגמלה. זו אחת הסיבות שכיום רק 70% מהקשישים מקבלים גמלה זו.
הרפורמה של ליצמן סותרת את ההצעה של ועדת טרכטנברג בנושא. הצוות החברתי של הוועדה, בראשות הממונה על אגף התקציבים באוצר גל הרשקוביץ, ממליץ דווקא על הקשחתם של מבחני ההכנסה ועל הכנסתם של נכסים קבועים כמו דירה לשקלול.
