קופון חולים: המס שלעשירים לא אכפת לשלם בדרך לרופא המומחה
אגרת הביקור שיזמה הכנסת ב־1998 נועדה לפנות את זמנם של הרופאים המומחים לטיפול במי שזקוק להם באמת. בפועל, העשירים נהנו מהיצע גובר של מומחים ושירותים, והעניים, שלא היו מודעים לזכויותיהם, ויתרו על ביקור אצל הרופא
אם אנחנו משלמים מס בריאות מדי חודש, למה בכל פעם שהולכים לרופא מומחה צריך לשלם תשלום חד־פעמי? גם כאן, איך לא, התשובה קשורה לכסף. בסוף 1998 אישרה הכנסת לקופות החולים לגבות דמי השתתפות עצמית עבור ביקור אצל רופא מומחה במסגרת תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. המטרה היתה להבטיח לקופות החולים הכנסה נוספת ולהקטין את הוצאותיהן, ובנוסף לווסת את כמות הביקורים אצל רופא מומחה באופן שיפנה את המומחים לאלה הנזקקים להם באמת.
המחוקק ביקש למנוע פגיעה בשתי אוכלוסיות: בעלי ההכנסה הנמוכה, לאור החשש שהטלת אגרה תהווה חסם עבורם לפנייה לרופא מומחה; ומטופלים המבקרים רופא מומחה באופן תדיר, שהיו עשויים לשלם כסף רב באופן מצטבר.
צילום: בלומברג לכן קבע המחוקק רשימת פטורים ארוכה לאוכלוסיות נזקקות ותקרת תשלום רבעונית עבור הפונים בתדירות גבוהה למרפאות, לצד תקרה מופחתת לקשישים.
אלא שתיאוריה לחוד ומציאות לחוד. מחקר בנושא שערכו במכון ברוקדייל ד"ר שולי ברמלי־גרינברג, ד"ר ברוך רוזן ורויטל גרוס ב־2006, במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, הראה כי אגרת הביקור כלל לא השיגה את היעד של ויסות הביקורים אצל רופאים בקרב האוכלוסייה הכללית, אלא להפך. מהמחקר עולה כי מי שהפחיתו את כמות הביקורים אצל רופאים מומחים היו דווקא אלה שפטורים מאגרת התשלום. הסיבה, על פי המחקר, היא שחולים רבים מקרב האוכלוסיות החלשות לא היו מודעים לזכאותם לפטור.
היצע הרופאים באזורים המבוססים גדל
מנגד, מצביע המחקר על כך שהתעריף הנמוך יחסית של אגרת התשלום, 10–15 שקל ב־1998 ו־21 שקל כיום; והעובדה שמדובר במקור הכנסה לא מבוטל לקופות החולים, 174 מיליון שקל ב־2010, יצרו למעשה תמריץ כלכלי להגדלת היצע הרופאים המומחים באזורים שבהם מתגוררים תושבים מבוססים, שיכולים להרשות לעצמם לפנות לרופא מומחה גם בעניינים לא דחופים.
לפי תיקון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל שינוי בחוק טעון אישור שר הבריאות, והשר רשאי להתנגד לשינוי אם מצא שיש בו כדי לפגוע בבריאות הציבור או שהוא אינו עומד בעקרונות שנקבעו בחוק. נוסף על כך, כל החלטה שתתמצה בשינוי תשלומי החברים טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת. שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תקרה שנתית להכנסות קופות החולים מתשלומי החברים.
בין מקבלי הפטורים בעת החלת אגרת הביקור אצל רופא מומחה היו מקבלי הבטחת הכנסה, קצבת נכות כללית, קצבת מזונות, מקבלי קצבת זקנה שקיבלו קודם קצבת נכות כללית, קטינים שטרם מלאו להם 18 שנה ושלושה חודשים המקבלים גמלת ניידות, וכן אברכים והתלויים בהם המקבלים הבטחת הכנסה ממשרד הדתות.
הזכאים לפטור מלא מתשלום אגרת ביקור רופא לא קיבלו פטור מרכישת תרופות או מתשלומי השתתפות עצמית אחרים.
רשימת הפטורים צומצמה בהדרגתיות
משנת 1998 הממשלה, תוך אישור בוועדת הכספים, צמצמה בהדרגתיות את רשימת הפטורים. עיקר הפגיעה היה במסגרת התוכנית הכלכלית של שר האוצר בנימין נתניהו מ־2003. כיום הזכאים לפטור מלא מהאגרה הם רק בני 65 ומעלה המקבלים קצבת הכנסה. חולי דיאליזה, אונקולוגיה, איידס, CF, תלסמיה, המופיליה ושחפת יקבלו פטור מלא מתשלום רק עבור ביקור במרפאות חוץ ובמכונים.
משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג הוא בן 65 ומעלה ומשפחות של עולים חדשים בשנתם הראשונה בישראל זכאיות להפחתת תקרת התשלום הרבעונית ב־50%. בנוסף, ילד להורים מקבלי הבטחת הכנסה פטור מתשלום עבור טיפולים בתחום התפתחות הילד.
"הצמצום בזכאות לפטורים ב־2003 נעשה במצב של היעדר נתונים חיוניים הן לגבי המידה שבה הושגו מטרותיה של אגרת הביקור והן לגבי תופעות לוואי שלא היו צפויות מלכתחילה, שנגרמו בשל אגרת הביקור", נכתב בדו"ח של מכון ברוקדייל שבחן בדיעבד את הסוגיה.
מי זכאי לפטור מלא מהאגרה?
כיום הזכאים לפטור מלא מהאגרה הם בני 65 ומעלה המקבלים קצבת הכנסה. חולי דיאליזה, אונקולוגיה, איידס, CF, תלסמיה, המופיליה ושחפת פטורים רק מתשלום עבור ביקור במרפאות חוץ ובמכונים.
