20% מהעובדים נהנים מ-62% מהפטורים בקרנות ההשתלמות

המדינה תשאיר השנה מעל 2 מיליארד שקל בידי העשירון העליון באמצעות פטור ממס על החסכון בקרנות ההשתלמות. על פי אמדן שבוצע במשרד האוצר לבקשת "כלכליסט", עולה כי סך כל הפטור שמקבלים השכירים במשק ממס הכנסה, ביטוח לאומי ורווחי הון על קרנות ההשתלמות יגיע השנה לכ־5.6 מיליארד שקל, אך בפועל הנהנים העיקריים ממנו יהיו שני העשירונים העליונים, שישאירו בידיהם מעל 3.5 מיליארד שקל. כלומר, 20% מהשכירים יקבלו 62% מהפטור של כלל הציבור.

האמדן שביצע משרד האוצר חשוד בחוסר אובייקטיביות עת אגף התקציבים של המשרד מתבונן בעיניים כלות בסכום מס ענק שיכול לפתור חלק גדול מהמחסור בהכנסות ממיסוי אך נותר בידי הציבור. מ־1996 ניסו במשרד האוצר לא פחות מ־6 פעמים לבטל את הפטור, אך בכל פעם נכשלו אל מול התנגדותה של ההסתדרות, שכתוצאה מהסכמים בינה לבין המדינה אישור ביטול הפטור ממס דורש את אישורה.

הפעם, עם בניית תקציב 2013, מקווים באגף התקציבים כי השילוב בין משבר תקציבי, האטה כלכלית וממשלה שלא חייבת את כינונה ליו"ר ההסתדרות עופר עיני יאפשר הצלחה בניסיון השביעי.

מי באמת נהנה מהמס?

הפטור ממס על קרנות ההשתלמות הוא בבת עינה של ההסתדרות והיו"ר שלה עופר עיני, בטענה כי מדובר על הטבת המס היחידה שיש כיום למעמד הביניים על חסכון שאינו לפנסיה. מנגד, האוצר מדגיש כי הנהנים העיקריים מהפטור הם דווקא אנשי העשירון התשיעי והעשירון העליון, המחזיקים ברובם בקרנות השתלמות. למרבה הצער, גם ההסתרות וגם האוצר צודקים.

יו"ר ההסתדרות עופר עיני. הפטור מסייע למעמד הביניים צילום: אוראל כהן

על פי הסדר המיסוי של קרנות ההשתלמות, העובדים פטורים מלשלם מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי או מס בריאות על החיסכון, כמו גם מס רווחי הון כאשר הכסף נפדה. כל זה נכון עד שכר של 15,712 שקל בחודש ברוטו. מי שההפרשות שלו לקרן נעשות משכר גבוה מזה כבר לא יהנה מפטור גורף, אלא ישלם מסים על שווי ההטבה מהמעסיק בחלק שבין התקרה לשכר הברוטו. בקרב עצמאים התקרה עומדת על כ־20 אלף שקל, כאשר הסדר המיסוי שלהם דומה לזה של השכירים.

לכן, כאשר מנתחים את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות, רואים כי יש צדק בטענה של עיני כי מדובר על פטור שניתן למעמד הביניים, ש־45% מהשכירים בו (עשירונים 6–8) חוסכים בקרנות השתלמות. התקרה של 15,712 שקל בחודש חופפת פחות או יותר לסף שממנו מתחיל העשירון התשיעי של השכירים. לכן, אומרים בהסתדרות, לא צריך לשפוך את התינוק עם המים כי העשירונים העליונים כן משלמים מס חלקי והיחידים שנהנים מפטור מלא הם העשירונים שמתחתם.

עם זאת, הפטור ממס מאפשר לשני העשירונים העליונים לא לשלם מעל מיליארד שקל בשנה של דמי ביטוח לאומי ומס בריאות שהיה עובר ישירות למערכת הבריאות, בזמן שקופות החולים מנהלות מאבק ארוך ומתיש מול משרד האוצר רק כדי לקבל תוספת של 100 מיליון שקל לשנה לסל הבריאות. במלים אחרות, הפטור ממס בריאות שמקבל העשירון העליון לבדו יכול לפטור חלק גדול מהבעיות של מערכת הבריאות הציבורית.

עוד דוגמה לטלאי על טלאי

גם אם אגף התקציבים באוצר יצליח לשכנע או לעקוף את ההסתדרות, ביטול הפטור צריך לעבור גם את אישור אגף שוק ההון אשר מתנגד אליו עקב החשש ממצב השוק אם הצעד אכן יתממש.

הציבור חוסך כיום כ־127 מיליארד שקל בקרנות השתלמות - סכום ענק המהווה את אחד ממקורות האשראי החשובים למגזר הפרטי, ולראייה 20% מהכסף מושקע באג"ח קונצרניות. ביטול הפטור, חוששים באגף שוק ההון, יגרום לבריחה של כל מי שיכול מקרן ההשתלמות שלו ובכך ייפגע גם החסכון של הציבור וגם אפשרויות האשראי של המגזר הפרטי.

אם כן, ההחלטה לגבי עמדת האוצר בנושא תונח לפתחו של הדרג הפוליטי לאחר כינונה של הממשלה החדשה. האפשרות שעשויה להיבחר היא לא לדרוש את ביטול כל שלושת הפטורים, אלא לנסות ולהתמקד באחד מהם שישפיע בעיקר על השכבות הגבוהות ולא אלו שמתחת. בשורה התחתונה עולה המסקנה כי אין תשובה טובה איך נכון למסות את החיסכון בקרנות ההשתלמות. זו רק עוד דוגמה לאופן בו הורכבה מערכת המס בישראל טלאי על טלאי, מתוך כורח אד־הוקי או פשטות טכנית, כתוצאה מאילוצים ומאבקי כח. במילים אחרות, ללא חשיבה אסטרטגית.