הביטוח הלאומי מחזיר לציבור 53 מיליון שקל

350 אלף עובדים שכירים יחלו לקבל מהביטוח הלאומי החזרים בסך של 50 מיליון שקל. מדובר על עובדים שבשנים 2003-2011 קיבלו מהביטוח הלאומי מענק לידה, מילואים, קצבת אבטלה או דמי פגיעה בשל תאונת עבודה. כל עובד יקבל ישירות לחשבון הבנק שלו כמה עשרות עד שקלים עד כמה מאות שקלים, ללא צורך בפנייה לביטוח הלאומי. בביטוח הלאומי מעריכים כי ההחזר יימשך עד חודש מאי. 

הביטוח הלאומי לא עושה זאת מטובת ליבו, אלא בעקבות תביעה ייצוגית שהוגשה נגדו, שפורסמה לראשונה ב"כלכליסט" לפני שלוש שנים. בתביעה עלתה הטענה כי הביטוח הלאומי גבה ממעסיקים דמי ביטוח עבור עובדיהם, אבל כאשר אלו היו צריכים לקבל קצבה או מענק, הם קיבלו פחות ממה שמגיע להם בדיעבד. לבסוף, בהתערבות היועץ המשפטי לממשלה ובעצת בית המשפט העליון לקבל את עמדת היועץ המשפטי, הסכים הביטוח הלאומי להחזיר את הכספים.

התביעה הייצוגית הוגשה על-ידי מרחב חיפה של ההסתדרות ביוזמת עוה"ד חגי טל, אליעד אברהם וליאורה ביין אלון ממשרד פרופ' ביין ושות' בשיתוף עם עו"ד יפית מנגל ממשרדה. זאת לאחר שאלו מצאו טעות בחישוב הקצבאות המגיעות לשכירים. על פי החוק, הביטוח הלאומי גובה דמי ביטוח גם משכירים וגם מהמעסיקים שלהם. אלו צריכים לשלם דמי ביטוח לאומי על כל הכנסה והטבה לעובד, כמו שכר, בונוסים וכדומה. הבעיה נוצרת כאשר מדובר בהטבות ותשלומים שהם בתחום האפור של דיני המס, כמו סבסוד ארוחות לעובדים, מתנות לחג, סבסוד טלפון סלולרי ואף תשר למלצרים. לפי הפרשנות של הביטוח הלאומי ורשות המסים, על כל אלו המעסיק אמור לשלם גם כן דמי ביטוח לאומי, אך מעסיקים רבים לא עושים זאת, וכך קורה שגם הם וגם העובדים שלהם לא משלמים על ההטבות הללו מס הכנסה או דמי ביטוח לאומי.

סניף ביטוח לאומי בתל אביב צילום: טל שחר

ההחזרים יוענקו לפי ממוצע נתונים

אנשי הביטוח הלאומי היו צריכים לרשום את תוספת דמי הביטוח שנגבה מהמעסיק לטובת העובד, כלומר לרשום שהמשכורת של עובד מסוים בחודש נתון היא עכשיו גדולה יותר ממה שדווח עד כה, אולם בביטוח הלאומי התקשו לעשות זאת. אבי צרפתי, סגן ראש מנהלת הגמלאות של הביטוח הלאומי, הסביר כי "לא יכולנו לעשות זאת כי לא היה לנו את הנתונים שמתאימים לכל עובד, כלומר לא יכולנו לייחס את תוספת התשלום של המעסיק לעובדים ספציפיים שלהם מגיעה התוספת לשכר".

רישום זה הוא קריטי לצורך שורה ארוכה של קצבאות ומענקים התלויים בגובה השכר, כמו לידה, מילואים, אבטלה ועוד. קצבאות אלו נקבעות לפי ממוצע השכר היומי בשלושת החודשים שקדמו לבקשת המענק או הקצבה. מכיוון שגם עתה לביטוח הלאומי אין את כל הפרטים, שכן המעסיקים לא ידעו בהכרח לספק אותם עד עשר שנים אחורה, הוחלט בעצת משרד היועץ המשפטי לממשלה לעשות מעין ממוצע של העובדים שמגיעה להם תוספת הקצבה בדיעבד, לפי סוג הקצבה והמעסיק. כך לדוגמה מי שעבדה בתור מלצרית בשנת 2004 והיתה זכאית לדמי פגיעה בשל תאונת עבודה, תקבל עכשיו עוד 40-30 שקל, כולל ריבית והצמדה, לפי ממוצע תוספת הטבות שוות שכר שניתנו לשאר המלצרים באותה השנה.

לא סוף פסוק

לדברי עו"ד אברהם: "התובענה הייצוגית מצליחה בצורה תקדימית ויצירתית להניח בסיס משפטי שלאורו ביהמ"ש יכול לתקן את העיוות הנ"ל באמצעות השבת דמי הביטוח שנגבו שלא כדין בדרך של חלוקתם בין קבוצת העובדים הנ"ל, עד לגובה הגמלאות שלא שולמו להם, ולראיה, החלטת המוסד לביטוח לאומי בפעם הראשונה לאחר עשרות שנים לשלם לקבוצת העובדים הנ"ל את הסכומים שלא שולמו להם כנטען בתובענה הייצוגית".