עלות הפנסיה התקציבית למדינה בשנת 2012: 18.7 מיליארד שקל

אגף התקציבים חושף לראשונה את מימדי עלות הפנסיה התקציבית על אוצר המדינה. מהנתונים עולה כי בשנת 2012 יצאו 18.7 מיליארד שקל מתקציב המדינה למימון פנסיה של עובדי המגזר הציבורי הזכאים לפנסיה תקציבית.

מהנתונים עולה עוד כי גובה קצבת הפנסיה התקציבית הממוצעת לשופט בישראל עומדת על 38 אלף שקל בחודש, בכירי הסגל האקדמי באוניברסיטאות מסתפקים בקצבת פנסיה ממוצעת של 17.5 אלף שקל בחודש. אחד הנתונים המדהימים שנחשפים הוא שהקצבה הממוצעת של ציבור משרתי הקבע בצה"ל שגיל הפרישה הממוצע שלהם עומד כידוע על 46 זכאים לקצבת פנסיה ממוצעת של 16.6 אלף שקל. מורים ועובדים סוציאלים מסתפקים בפנסיה ממוצעת של 6,800 שקל בחודש, לאור שכרם הנמוך ממנו מחושבות ההפרשות. במשטרה ושב"ס גובה הפנסיה עומד בממוצע על כ-11 אלף שקל עם גיל פרישה ממוצע של 54. פנסיה ממוצעת לראש עיר או לסגן עומדת על 16,261 שקלים בחודש. שרים וחברי כנסת נהנים מפנסיה תקציבית בגובה ממוצע של 15 אלף שקל.

פנסיה תקציבית לעובדי המגזר הציבורי. 18.7 מיליארד שקל מהתקציב ב-2012 צילום: שאטרסטוק

פנסיה תקציבית להבדיל מפנסיה צוברת היא הפרשה שמבצע המעביד לטובת פנסיה עתידית של העובד כאשר העובד לא נדרש לבצע הפרשות מצידו למעט תשלום דמי ניהול. יתרה מכך, לעובד מובטחת פנסיה מראש המהווה 2% משכרו האחרון עבור כל שנת עבודה ועד מגבלה של 70% בגין עבודה של 35 שנים ומעלה. משמעות הדבר שאם כספי הפנסיה שמופקדים על ידי המעביד ומושקעים בשוק ההון לא מגיעים לגובה ההתחייבות לעובד, המעביד צריך להשלים את הפער מכיסו.

העובדים שהיו זכאים לפנסיה תקציבית עד לפני עשור שבוטלה, היו עובדי מדינה וחלק מעובדי הבנקים. לעומת זאת עובדים במגזר הפרטי זכאים לפנסיה על בסיס הפרשות שהם מבצעים משכרם שלהם לצד הפרשות המעביד כאשר גובה הפנסיה שלהם תלוי בסכום שיחסכו בפועל וברווחי ההשקעות על הסכום שנחסך. כך למשל, בניגוד לעובדים הזכאים לפנסיה תקציבית, במקרה של משבר בשוק ההון שיתרחש בסמוך ליציאה לפנסיה, הקצבה הפנסיונית של עובדים הזכאים לפנסיה "רגילה" ישחק.