"פעם כל אמא פולנייה חלמה על בן רופא, כיום חולמים על קופה בעסק"

ענף המסעדנות, למשל, מגלגל 10 מיליארד שקל בשנה, כך שהפיתוי לפתוח עסק בתחם הוא גדול. ואולם כ-70% מהמסעדות נסגרות או משנות מתכונת תוך חמש שנים מפתיחתן. במקרה של ברים המצב אף יותר נזיל, ורובם נסגרים לאחר שנה.

(ארכיון)

לא ניתן להתייחס לכך כהרפתקה שכל אחד יכול להרשות לעצמו, שכן ההפסד הכספי גדול. הקמה ראשונית של בר שכונתי עולה בין חצי מיליון שקל ל-1.5 מיליון שקל, ופתיחת מסעדה - בין 800 אלף שקל לשמונה מיליון שקל למסעדה יוקרתית. בנוסף, כדי לפתוח מסעדה או בית קפה השיכיים לרשת יש לשלם דמי זיכיון הנעים בין 100 אלף שקל ל-400 אלף שקל, ודמי ניהול חודשיים בגובה 2%-5% מהמחזור.

התוכנית תכלול התנסות מעשית בחברות אירועים, עסקי המזון, תיירות ורשתות בתי מלון, וכלה בניהול אטרקציות, אתרי נופש ומוסדות הפעילים למען הקהילה ועוד. הסטודנטים בתכנית יקבלו ליווי מאנשי מקצוע מובילים בענף: עדי שטראוס, מבעלי קבוצת “עדי’ס לייף סטייל” שמפעילה מסעדות, אורן תורג’מן, סמנכ”ל שיווק משקאות אלכוהוליים ב”קוקה קולה” ואריאל הלר וגווין קנינג המנהלים יחד את “MyWay”.

בין הקורסים האקדמיים שיילמדו במהלך התואר: שיווק שירותי פנאי, הקמה וניהול אתרי תיירות, עקרונות בניהול עסקי מזון, יזמות בעסקי פנאי, תמחור וניהול תשואה בענפי פנאי והתנהגות צרכנים.

לדברי פרופ' אלי כהן שיעמוד בראש המסלול, התכנית נועדה להכשיר את עתודת המנהלים והיזמים בענף הפנאי של ישראל: "מרבית הצעירים שמצטרפים לענף עסקי הפנאי, מביאים עמם ראש טרי ורעיונות מצוינים אבל לא מצוידים בידע הנחוץ כדי להוביל את המיזם להצלחה. אם פעם כל אמא פולניה חלמה שהבן שלה יהיה רופא או מהנדס, היום חלק מההורים מייחלים לכך שהילדים שלהם יעשו קופה בעסקים. הגיל הממוצע של היזמים הולך ויורד וחלק מהם בוחרים לרדוף אחרי החלום - לפתוח בר שכונתי, מסעדה או מכון כושר. הבעיה שעד עכשיו לא היה אף תואר באקדמיה שבאמת מכין אותך לאתגרים של ניהול עסקי פנאי. התכנית החדשה מחברת את האקדמיה לשטח. תואר רגיל במינהל עסקים נותן אמנם תשתית חיונית אבל ההתמחות בעסקי פנאי מוציאה בוגר שהוא גם איש מקצוע".