למה לא כדאי לכם להגדיר את עצמכם כבני מעמד הביניים
66% מהישראלים חושבים שהם משתייכים למעמד הביניים וזה משפיע על הדרך בה אנו חושבים ומחליטים החלטות כלכליות; כיצד ההגדרה עלולה לפגוע בכם כלכלית?
כששר האוצר, יאיר לפיד, או למעשה כל פוליטיקאי אחר, פונה למעמד הביניים הוא יודע שמרבית האזרחים חושבים שהוא מדבר אליהם. המחאה החברתית של 2011 אף חיזקה את תחושת השייכות ולפי בדיקה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת 66% מהישראלים מגדירים את עצמם כמעמד הביניים
למרות שרק 40% משתייכים למעמד זה. למה זה משנה איך אנשים מגדירים את מצבם הכלכלי? כי ההגדרה הזאת משפיעה על הדרך בה אנחנו חושבים ומחליטים החלטות, בעיקר החלטות כלכליות.
משה לרון
ייעוץ פיננסי, "זה קישקוש שלמעמד הביניים אין כסף לשלם"
קראו עוד בכלכליסט:
- מתכנן פיננסי: המקצוע החם הבא או פינוק לעשירים?
- אם כל אחד יכול להיות יועץ לכלכלת המשפחה איך בוחרים ייעוץ מתאים?
- דמי הניהול בפנסיה: גם אתם פראיירים?
כשמדמיינים את אנשי מעמד הביניים, או "ריקי כהן מחדרה", מדמיינים שכירים, בעלי דירה, משכנתא, שכר מעל הממוצע, נוסעים פעם בשנתיים לחו"ל וכאלה חיים ברווחה כלכלית יחסית. אבל גם אנשים שאין להם נכסים, אולי רק דירה בה הם גרים, שחיים באוברדרפט תמידי, ובעיקר כאלה שלא מתכננים קדימה ולא נעזרים בייעוץ. לא יעלה על דעתנו שאנשים עשירים, מהמעמד הגבוה, יתנהלו בעולם בלי תכנון וייעוץ של אנשי מקצוע, כי יש להם כסף רב ונכסים. המחשבה של רובנו, שמשתייכים למעמד הביניים, היא שאם אין לנו נכסים ואנחנו בקושי גומרים את החודש אז אין בשביל מה לתכנן ובטח שאין סיבה (או כסף) לשלם על ייעוץ.
משה לרון "זה קישקוש שלמעמד הביניים אין כסף לשלם. הוא משלם יותר מדי היום ולא מקבל מספיק", אומר משה לרון המייסד והבעלים של המכללה לתכנון פיננסי. התשלום אליו מתייחס לרון הוא התשלום לבנקים, למוסדות הפיננסיים על הביטוחים, המשכנתאות, דמי ניהול ועמלות שניתן להפחית באמצעות ניהול נכון ותכנון. "תכנון כלכלי הוא קריטי היום. במציאות שאתה לא יודע כמה שנים תחיה והשפע הקיים מסביב שמעודד אותנו לצרוך ולצרוך, בלי תכנון מוקדם ושליטה בהוצאות לא נגיע רחוק", הוא אומר.
"הראייה צריכה להיות איך אני מנהל את העתיד ומגיע ליעדים הכלכליים שהגדרתי ואיך אני נעזר בייעוץ אובייקטיבי כדי לעשות זאת", אומר לרון. כשאנחנו מגדירים את עצמנו כ"מעמד הביניים" הסיכוי שנפנה לייעוץ, בעיקר ייעוץ בתשלום, קטן. כי אם משפחה מרוויחה 20 אלף שקל בחודש וההוצאות שלה מסתכמות ב-25 אלף שקל בחודש, תשלום חודשי ליועץ או מתכנן פיננסי נראה כמו הוצאה מיותרת. "הבעיה היא שהתכנון לא שגור אצל מעמד הביניים. משפחה שחיה באוברדרפט תמידי יכולה לשנות הרבה דברים בהתנהלות שלה. אבל צריכה להיות מודעות לכך וקבלת החלטה ואחריות ולפעמים יהיו להחלטה הזו השלכות קשות. אבל מה הסיכויים להגיע ליעדים כלכליים בלי תכנון קדימה?", אומר לרון.
ייעוץ פיננסי, "זה קישקוש שלמעמד הביניים אין כסף לשלם"
לדבריו זה לא נכון שלמעמד הביניים אין נכסים, אבל הרבה פעמים אנשים לא מודעים לנכסים שיש להם. יכול להיות שלמשפחה יש נכסים פנסיוניים, נכס נדל"ן או ירושות עתידיות שהיא לא מחשיבה כנכסים. "העובדה שאנשים לא מתנהלים ברמה של יעדים כלכליים גורמת לכך שהם מפספסים את היכולת שלהם לייצר נכסים גם ברמת ההכנסה שיש להם היום", הוא אומר. לפי לרון, כל אדם בכל רמה כלכלית צריך תכנון. "צריך קודם כל להבין התנהלות כלכלית נכונה ברמה החודשית, לדעת לנהל תקציב, הוצאות מול הכנסות והתחייבויות מול נכסים. בנוסף צריך תכנון קדימה לטווח הקצר, הבינוני והארוך, לדעת מהם יעדי החיים שלכם וכך תוכלו לגזור את היעדים הכמותיים", הוא אומר.
חוסר התכנון אף עלול להוביל אותנו לחיים של עוני בפרישה. "אם מישהו רוצה לצאת לפנסיה בגיל 67 והוא יודע שירצה מנוי לחדר כושר ולטוס לחו"ל פעמיים בשנה, המתכנן הפיננסי יסייע לו להבין מה הצרכים שלו ומהם המקורות הכספיים. ללא תכנון והגדרה מראש יכול תוכלו למצוא את עצמכם במצב שיש לכם רק 7,000 שקל בחודש כשאתם צריכים 15 אלף", אומר לרון.
