חטיבת הביניים: מתחילים להיות עצמאים יותר
בכיתות ז'-ט' הילדים רוצים לצרוך יותר. הם מתחילים להרגיש מחסור עקב ההתנגשות בין הרצונות שלהם למגבלות המציאות ולסגל התנהלות כלכלית. איך דואגים שיתנהלו באופן אחראי?
כשהילדים שלנו מגיעים לחטיבת הביניים הם מתחילים להתנהל באופן עצמאי יותר עם כסף. הם גם צורכים יותר. יותר בגדים חדשים, טלפונים חכמים, מוצרי קוסמטיקה, מסיבות ומתנות לחברים. את ההתנגשות בין הרצונות שלהם למגבלות המציאות אפשר לנצל כדי ללמד התנהלות פיננסית נכונה. מחלקת החינוך הפיננסי במשרד האוצר פרסמה ביולי מסמך המפרט את המיומנויות הדרושות לילדים לפי חלוקה לגילאים החל מהגיל הרך ועד התיכון. במהלך השבוע אנו מציגים פעילויות וטכניקות שניתן לאמץ כדי להקנות לילדים ונוער ידע והרגלים להתנהגות נכונה עם כסף לפי הגילאים השונים. היום נתמקד בכיתות ז' עד ט', הזמן בו הילדים צורכים יותר בעצמם ומתחילים להבין את המשמעות של התנהלות כלכלית.
לכתבות נוספות בסדרה:
הגיל הרך: מקנים ידע והרגלים באמצעות משחק
כיתות ב' עד ד': מתחילים עם דמי כיס
כיתות ה' עד ו': לחץ חברתי ומותגים
בחטיבת הביניים לילדים יש יותר רצונות ושאיפות לרכוש מוצרים שונים ומולם עומדות המגבלות שאותן מכתיבים ההורים. הם מתחילים להרגיש תחושת מחסור ולהבין שהם לא יכולים לרכוש את כל מה שהם רוצים, אומר רונן פשה, מוביל חוג "כלכלן צעיר" ומפתח תוכנית חינוך פיננסי לילדים ובני נוער. "מתוך תחושת המחסור הילדים מתחילים לסגל התנהלות כלכלית חלקה אחראית וחלקה לא אחראית".
רונן פשה
לפי מחלקת החינוך הפיננסי במשרד האוצר ילדים בכיתות ז'-ט' צריכים, בין היתר, להבין שככל שמתחילים לחסוך מוקדם יותר, או ככל שחוסכים לזמן ארוך יותר, כך החיסכון שיתקבל בסוף התקופה יהיה גדול יתר; להבין שניהול תקציב מאוזן כרוך בבחירה בין חלופות וויתור על חלק מהרצונות ולהיות מסוגלים להציב מטרות בעלות משמעות כלכלית.
מבצעים ופרסומות
אחד הדברים שחשוב להסביר לילדים הוא ההבדל בין תחושת המחסור לבין מחסור אמיתי, אומר פשה. לדבריו, חשוב להבהיר שכאשר אדם אומר שאין לו מה ללבוש אבל יש לו ארון מלא בגדים, לא מדובר במחסור אמיתי. כדי להבין את נושא הפיתוי לצריכה והרצון לצרוך הוא ממליץ לעבור ביחד עם הילדים על מבצעים שמתפרסמים בעיתונים ולבדוק את "האותיות הקטנות". המטרה היא "למצוא את הקאץ'" ולנסות להבין מה עומד מאחורי המבצע.
נועם טור ובר רפאלי בפרסומת לפוקס, הקשר שבין איכות המוצר למפורסמים צילום : יניב אדרי וגולי כהן נושא נוסף שאפשר להדגיש לילדים הוא ערעור הקשר שבין מפורסמים המשמשים כפרזנטרים של מוצרים לבין איכות המוצר. בהקשר זה ניתן לשאול את הילדים האם יש קשר בין מפורסם לאיכות המוצר, אומר ליאור סולטן מנכ"ל כלכלן פרקטי, מכון ההכשרה לכלכלנים ולרו"ח. בנוסף, לדבריו, ניתן להדגיש את הפרסומות הסמויות בתוכניות הבידור. לדוגמא, לשאול למה בתוכנית "הישרדות" זכו המתמודדים בערכת רחצה של חברה מסחרית, איזו תחושה זה מעורר? (רעננות, ניקיון, אווירה טרופית). בתוכניות הבישול השונות אפשר להעלות את השאלות מדוע משתמשים דווקא במוצרים של חברה מסויימת ולא חברה אחרת ולמה המצלמה מתמקדת במהלך התוכנית על המותג.
הבנת מושגים בסיסיים בכלכלה
"מבחינת הילדים הרבה פעמים כלכלה זה סינית", אומר פשה. רוב הילדים בגילאים האלו לא קוראים את מדור הכלכלה בעיתון או באינטרנט וחושבים שמדובר בנושא מפחיד. לכן, חשוב להסביר להם שכלכלה זה החיים שלהם. שהתנהלות כלכלית היא לא משהו נפרד שלומדים ולא משתמשים בו אחר כך. אפשר לעשות את זה באמצעות משחק "מונופול" או קריאת הגרסה לילדים של הספר "אבא עשיר, אבא עני".
ילדים בחטיבת ביניים, מתחילים להתנהל באופן עצמאי יותר עם כסף צילום: שאטרסטוק
דמי כיס פלוס תמריצים
כאשר ילדים מתכננים רכישה של מוצר יקר זו ההזדמנות ללמד אותם על אחריות פיננסית ותקציב. סולטן ממליץ לתת דמי כיס פעם אחת בחודש בלבד כדי לדמות משכורת חודשית. כמו כן, הוא ממליץ לבצע רישום הוצאות צפויות ביחד ולהרגיל את הילדים לנהל מעקב אחר ההכנסות וההוצאות באמצעות אפליקציה חינמית או מסמך במחשב. כאשר מעוניינים לרכוש מוצר יקר הוא ממליץ לתכנן לחסוך חלק מדמי הכיס לטובת המוצר. כדי לעודד חיסכון ההורים יכולים לתת ריבית על סכום שנחסך אצל הילד או אצל ההורים.
ליאור סולטן פשה מדגיש את החשיבות של תחושת העצמאות אצל הילדים בגילאים האלו ומציע לתת להם אפשרות לבחור בין מספר אפשרויות בקבלת דמי הכיס. למשל, לבחור בין קבלת דמי כיס שבועיים או חודשיים כאשר הסכום יהיה גדול יותר בחודשיים.
סיפורי ריבית
את נושא הריבית אפשר להסביר לילדים במונחים של "מחיר הכסף", אומר פשה. לדבריו, אפשר להדגים את עניין כוח הזמן והריבית באמצעות הסיפור על האי מנהטן. בשנת 1626 מכרו האינדיאנים בצפון אמריקה את האי מנהטן לסוחר הולנדי בשם פיטר מינויט באמצעות החלפת סחורות בשווי של 60 גילדרים, סכום שערכו היום הוא כ-1,000 דולר. אם היו ממתינים עד היום, בהנחה שהיו מקבלים ריבית של 8%, הסכום שהיה מתקבל הוא כ-30 טריליון דולר. האם האינדיאנים היו פראיירים? הסיפור, לדבריו, חשוב יותר מהחישוב עצמו מכיוון שהוא הופך את המושגים והחישובים לברורים ומהנים יותר.
