מנהלי הקרנות לעסקים בינוניים יגרפו עד 18 מיליון שקל בדמי ניהול
מנכ"לית דיסקונט למשכנתאות לשעבר, מנכ"לית הבנק החברתי לשעבר ומנכ"לית ישראייר לשעבר ינסו לגייס כ־900 מיליון שקל כדי לזכות במכרז לניהול שתי הקרנות. 20% מהכספים יושקעו בעסקים קטנים בעלי מחזור של 10–60 מיליון שקל בשנה
14 קבוצות מתמודדות על ניהול שתי קרנות לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של 300־450 מיליון שקל כל אחת.
- ניר זוהר, נשיא חברת WIX: "הטכנולוגיה משנה את ההגדרה של מהו עסק קטן"
- ח"כ אראל מרגלית: "אין אופוזיציה וקואליציה לגבי העסקים הקטנים"
- "לאפשר לעסק לגייס במימון המונים גם מעל 35 משקיעים"
המדינה מציעה למנהל הקרן שתזכה במכרז תגמול של 1.75%–2% בשנה שיכול להגיע עד ל־18 מיליון שקל למנהלי שתי הקרנות. הזוכים ישתתפו ב־1.5% מהגיוס כשהמדינה התחייבה להשתתף בכרבע ממנו. היתרה, 73.5%, צפויה להגיע מהמשקיעים המוסדיים.
ל"כלכליסט" נודע כי אחת הקרנות המתמודדות היא קרן קדמה המוכרת כקרן KCPS בשיתוף מנכ"לית בנק דיסקונט למשכנתאות לשעבר אתי לנגרמן ומנכ"לית הבנק החברתי לשעבר אירה פרידמן יחד עם ראש החטיבה המסחרית בבנק לאומי לשעבר גידי אלטמן.
עוד מתמודדת היא קבוצת MVP שכוללת את מנכ"לית ישראייר לשעבר סבינה בירן וסמנכ"ל הכספים בישראייר לשעבר ג'קי אהרון ולצדם משנה למנכ"ל מרכנתיל דיסקונט לשעבר רם הרמלך וראש החטיבה מסחרית בבנק לאומי לשעבר מיקי בר חיים.
בראש קבוצה נוספת עומד מנכ"ל אמפא קפיטל לשעבר יצחק שיסגל.
בנוסף לאלו מתמודדים גם חברת פנינסולה שחברה למנכ"ל בנק הפועלים לשעבר צבי זיו ולמנכ"ל בנק ירושלים לשעבר אורי פז.
גם חברת תבור, שעד סוף 2014 ניהלה את הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה, כמו גם הקבוצה של אייל גבאי ועו"ד שלמה נס ניגשה למכרז.
על פי גורמים בשוק, 12 מתוך 14 הקבוצות צלחו את השלב הראשון של המכרז, הבוחן האם הקבוצות עומדות טכנית בתנאים. תוצאות המכרז הקרנות צפויות להתפרסם בשבועות הקרובים.
המדינה מצפה שבמהלך תקופת ההשקעה, שתארך חמש שנים, יבצעו הקרנות השקעות ב־40–60 עסקים בינוניים.
המדינה מבקשת לאזן את תמהיל ההשקעות בין עסקים בינוניים קטנים, שמחזורם הוא 10–60 מיליון שקל לשנה, לבין עסקים בינונים גדולים, שמחזורם בין 70–130 מיליון שקל לשנה.
אילוסטרציה צילום: shutterstock מכרז הקרנות דורש מהקבוצה הזוכה כי עד תום חמש שנות ההשקעה, לפחות 20% מהכסף שהושקע בעסקים בינוניים גדולים יעבור לעסקים בינוניים קטנים.
בנוסף, 12% מתוך סכום זה יושקעו בעסקים בינוניים קטנים כבר ב־18 החודשים הראשונים לפעילות הקרן.
המדינה מציבה תשואת מטרה של 10% ולכן מעודדת את הקרנות שלא לקחת סיכונים מוגזמים.
עד לתשואה של 2%, יחולקו הרווחים לפי חלקו של כל שותף. מ־5%–10% מוותרת המדינה על חלקה ברווחים לטובת מוסדיים. במידה ותגיע התשואה ל־10%, יגרפו היזמים בונוס של מיליון שקל. במידה והתשואה תעבור את רף 10% תחזור המדינה לקחת את חלקה ברווחים. הבונוס של מנהלי הקרן יעלה בהתאם אך עם זאת, יופעל עליו מנגנון הפחתה.
עם זאת, המדינה מציעה רצועת הגנה למשקיעים המוסדיים במידה ולאחר פירוק הקרן יתגלה כי נצברו הפסדים. אם יגיעו תפסיק הקרן כ־5% מהכספים שגויסו (או עד לרף של 15 מיליון שקל) מתחייבת המדינה לשאת ב־90% מההפסדים. במידה ותרשום הקרן תשואה שלילית של 5% נוספים, יתחלקו ההפסדים על הפרש בין המדינה מצד אחד (50%) לבין המוסדיים ומנהלי הקרן מצד שני (50%). מקסימום ההפסד למדינה הוא היקף השקעתה.
המכרז קובע כי מנהלי הקרן יהיו בשליטת אנשי המפתח המחזיקים בה בשיעור של 55%. במהלך תקופת ההשקעה, כל אחד מאנשי המפתח יקדישו את הרוב המוחלט של זמנו העסקי לניהול הקרן.
