כחלון וסלינגר שולפים מהמגירות רפורמות בתחום הפנסיה
המפקחת על הביטוח ושר האוצר הכריזו היום על הרפורמות, אלא שאלה כוללות בעיקר סוגיות שכבר מטופלות על ידי אגף שוק ההון, ובהם הקטנת היקף החשבונות המוקפאים בקרנות הפנסיה
שר האוצר משה כחלון והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר פרסמו היום (א') שורה של תוכניות עתידיות לטיפול בשוק החיסכון הפנסיוני, רבות מהן כבר נמצאות בשלבי תכנון ועבודה.
- הפנסיה שלכם: שבויים בידי הסוכן של המעסיק? זה יכול לעלות לו 1.8 מיליון שקל
- האוצר מדרג גופי פנסיה: ילין לפידות ראשונים בגמל, אלטשולר בפנסיה. בתחתית - הפניקס
- דמי הניהול שטסים מתחת לרדאר של החוסכים
על הכוונת: צמצום החשבונות הלא פעילים - שנוצרו כתוצאה ממעבר בין עבודות
בראש ובראשונה מבקשים באוצר לצמצם את החשבונות הלא פעילים בקרנות הפנסיה, מהלך שסלינגר כבר הכריזה עליו. כיום כשליש מכספי החוסכים בקרנות הפנסיה הם בעצם חשבונות מוקפאים בעקבות מקרים של הפסקת עבודה. לאחריהם, גם אם החוסך חזר לעבוד במקום אחר, הוא "שכח" לאחד את החשבונות והחשבון הקודם נותר קפוא ודמי הניהול בו זינקו לדמי הניהול המקסימאלים. לפי הרפורמה, הכספים בחשבונות הלא פעילים - יועברו לחשבונו הפעיל של החוסך. הרפורמה לא מפרטת כיצד הדבר יתרחש, אך סלינגר כבר חשפה את כוונתה זו בנובמבר האחרון בכנס באוניברסיטת בן גוריון ולאחר מכן אף פרסמה טיוטת הוראות בנושא.
לפי ההוראות שפרסמה סלינגר, קרן הפנסיה אליה מצטרף עובד שמצטרף למקום עבודה חדש תידרש להציע לו לאחד את החשבונות שלו עם חשבונות פנסיה קודמים וכך יצומצמו החשבונות המוקפאים. לא ברור אם בכוונת האוצר להרחיב את המהלך. במסגרת ההודעה שפורסמה היום, נאמר רק באופן כללי כי "הכספים בחשבונות לא פעילים יועברו לחשבונו הפעיל של החוסך, כשהמטרה היא לפשט את המערכת הפנסיונית, ליצור רצף ביטוחי, להפחית את עלויות הניהול והכיסויים הביטוחים ולמנוע תופעות של "כספים אבודים"". בקרנות הפנסיה החדשות יש כיום כ-1.7 מיליון חשבונות לא פעילים, המהווים 50% מהחשבונות בקרנות (ושליש במונחי כסף צבור). היקף הכספים המנוהלים בחשבונות אלה עומד על כ-25 מיליארד שקל. ריבוי החשבונות הלא פעילים נובע, בין השאר, מכך שבשוק העבודה המודרני עובדים משנים בתכיפות מקום עבודה ולעיתים קרובות נפתחת לעובד תוכנית פנסיונית חדשה בעת הצטרפותו למקום עבודה חדש. המהלך צפוי לחסוך דמי ניהול של עשרות מיליוני שקלים בשנה, כך לפי הערכות באוצר.
מניעת ניגודי עניינים של מעסיקים בבחירת תוכנית הפנסיה של העובד
הרפורמה השנייה נוגעת למניעת ניגודי עניינים של מעסיקים, סוגיה נוספת שכבר מטופלת תקופה ארוכה באגף שוק ההון. הדגש ברפורמה הנוכחית הוא לאסור על המעסיק להתנות את שיעורי ההפקדה לחיסכון הפנסיוני בסוג המוצר הפנסיוני באופן שיעודד למשל חוסך לבחור במוצר עם הפקדות גבוהות יותר, אף על פי שהוא יקר יותר במונחי דמי ניהול. כיום, קיימת תופעה של שונות בשיעור תשלומי המעסיק לחיסכון הפנסיוני של העובד, בהתאם לסוג המוצר שבוחר העובד. מצב זה עלול להוביל לבחירת מוצר פנסיוני שאינו מתאים לעובד ולפגוע בהיקף החיסכון.
מתן אפשרות לקבל קצבה גם מקופת גמל
הרפורמה השלישית נוגעת לפיתוח שוק קצבאות – נושא שגם הוא המטופל תקופה ארוכה באוצר – הרעיון הוא להגדיל את היצע המוצרים בשוק על ידי מתן אפשרות לקבל קצבה מקופת גמל באמצעות משיכה תקופתית ורכישת ביטוח אריכות ימים ממבטח חיצוני. במילים אחרות, מדובר בפיתוח שוק אנונות, מהלך שדובר עליו הרבה ומי שהוביל אותו בשנים האחרונות באגף שוק ההון הוא רג'ואן גרייב, סגן בכיר למפקחת שהודיע באחרונה על פרישה מתפקידו. כיום, חוסכים בקרנות פנסיה וביטוחי מנהלים יכולים לקבל קצבת פנסיה רק מקרן הפנסיה או חברת הביטוח בה חסכו. זאת על בסיס מקדם קצבה (שעל פיו נקבעת הקצבה החודשית) שבמקרה של ביטוחי המנהלים קבוע מראש ובמקרה של קרן הפנסיה מתעדכן בהתאם להתארכות תוחלת החיים. חוסכים בקופות גמל לעומת זאת, צריכים לחפש גוף שיסכים לשלם להם קצבת פנסיה – ועליהם לפנות לקרן פנסיה או לחברת ביטוח כדי לקבל הצעות, שכן קופת גמל לא יכולה לשלם קצבה.
הקצבאות המוצעות היום הן לכל חיי הפנסיונר – אם החוסך מת לפני שהסכום שצבר נגמר, יש אפשרות להעביר תשלומים חודשיים לשאריו, אך אם אין לו כאלו הסכום נותר אצל קרן הפנסיה או חברת הביטוח. הרעיון הוא לפתוח את שוק הקצבאות לתחרות ולאפשר לקבל קצבה גם מקופת גמל וגם לפרקי זמן קצרים יותר, כאשר במקביל יוכל החוסך לרכוש ביטוח במצבים שבהם יאריך חיים מעבר לתקופה שבה יקבל קצבה.
נדבך נוסף ברפורמה נוגע להגברת השקיפות במוצרי החיסכון הפנסיוני וקביעת מוצרים אחידים בשוק במטרה לפשט את השוק. לא כל כך ברור במה מדובר, שכן כיום ממילא נאסר לשווק ביטוחי מנהלים עם מקדם קצבה מובטח וכמעט כל שוק החיסכון הפנסיוני החדש מבוסס על קרנות פנסיה.