אריק פינטו: "העצמה דיגיטלית מאפשרת להעמיק את הידע הפיננסי"
מנהל החטיבה הקמעונאית ומשנה למנכ"ל בנק הפועלים, אמר בכנס התנהלות פיננסית נכונה בעידן הדיגיטלי של "כלכליסט" ובנק הפועלים, כי בתחום החינוך הפיננסי ישראל נמצאת עדיין הרחק מאחור ביחס למדינות מפותחות אחרות. לדבריו, הבנק "ישיק בשנה הקרובה כלי דיגיטלי שיאפשר ללקוחותיו לקבל את כל המידע מקרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות וחשבונות הבנק - במקום אחד"
"הציבור הישראלי לא חש ביטחון בנוגע לקבלת החלטות פיננסיות", כך אמר הבוקר (ב') אריק פינטו, מנהל החטיבה הקמעונאית ומשנה למנכ"ל בנק הפועלים, בכנס התנהלות פיננסית נכונה בעידן הדיגיטלי של "כלכליסט" ובנק הפועלים בת"א.
פינטו הדגיש את הקשר בין התנהלות פיננסית נכונה וכלים דיגיטליים לניהול פיננסי. "הבנק ישיק בשנה הקרובה כלי דיגיטלי שיאפשר ללקוחותיו לקבל את כל המידע מקרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות וחשבונות הבנק - במקום אחד", אמר המשנה לבנק הפועלים. הערוץ הדיגיטלי של בנק הפועלים ירכז מידע מקרן הפנסיה, מקרן ההשתלמות, מהביטוחים השונים, מכרטיסי האשראי, מחשבונות הבנק, החשמל, הארנונה ועוד. הפלטפרומה תשלב מידע מנתוני המאגרים של הבנק, בנוסף לייעוץ של אנשי מקצוע של הבנק.
בדבריו התייחס פינטו גם לצורך בסיוע בקבלת החלטות עבור הצרכנים נוכח זרם המידע האדיר והן את הנגשת ופיתוח המוצרים הדיגיטליים שיספקו חווית שירות ומידע מותאם ומעובד באופן אישי – בהתאם לסטנדרטים של אתרים עולמיים כמו amazon. היבט נוסף הוא הנגשת המוצרים לכל פלחי האוכלוסייה ומתן אפשרות לכל משק בית להשוות את מצבו הפיננסי ואת ההוצאות שלו ביחס למשקי בית בעלי פרופיל דומה. דוגמאות לשירותים דיגיטליים הם כרטיס אשראי נטען לבני נוער המבוקר ונטען על ידי ההורים, בדיקת יתרת חשבון ללא צורך להיכנס דרך האפליקציה עם סיסמה, ודוגמה נוספת היא כלי המאפשר בקרה על ההוצאות והתרעה על הוצאות חריגות שוטפות כמו חשבון החשמל הדו-חודשי.
בנושא חוסר הביטחון של הציבור לקבל החלטות פיננסיות וצרכניות נבונות אמר פינטו כי "מסקר שערכנו בקרב הציבור בישראל ביולי 2014, עולה תמונה שאינה מעודדת לגבי הביטחון של הציבור ביכולתו לקבל החלטות פיננסיות מושכלות. רק 27% מרגישים כי יש להם ידע נדרש לטובת קבלת החלטות פיננסיות. לדאבוני, בישראל של 2015, הידע הפיננסי של האזרח הממוצע אינו מספיק על מנת לאפשר לו לבחור בתבונה. החינוך הפיננסי בישראל אינו מפותח מספיק, ורוב הישראלים נרתעים מלצלול אל נבכי התכנון הפיננסי. זרם המידע הוא אדיר, המספרים מבלבלים – ואנחנו נותרים לעתים אובדי עצות. החלטה נכונה משמעה חירות פיננסית, רווחה וקיום בכבוד לנו ולמשפחותינו, בעוד שעל החלטות שגויות אנו עלולים לשלם מחיר כלכלי, אמיתי וכבד".
פינטו התייחס לכלים הדיגיטליים כמו בתחומי הביטוח והפנסיה העומדים היום לרשות האזרחים לקבל החלטות מושכלות יותר: "כאן נכנסת לתמונה המהפכה הדיגיטלית, המשרתת אותנו היטב במשימה זו. הדיגיטל תורם כבר היום להתנהלות הפיננסית שלנו: צרכן שמעוניין בקניית מכשיר חשמלי יערוך השוואת מחירים בזאפ; תייר שרוצה להזמין מלון יבצע בדיקה מקדימה ב-Trip advisor; וגם בעולמות הפיננסיים, מנועי השוואה כמו feex במוצרי החסכון ארוכי הטווח ו-wobi בעולם הביטוח, מנסים לייצר שינוי הרגלים דומה אצל הצרכנים".
בנוסף ציין מנהל החטיבה הקמעונאית בבנק הפועלים את החשיבות שמייחסים בעולם לחינוך פיננסי. "ה-OECD, למשל, הורה למדינות החברות בו להטמיע את החינוך הפיננסי בבתי ספר בכל הגילאים. למרבה הצער, בתחום זה נמצאת ישראל עדיין הרחק מאחור ביחס למדינות מפותחות אחרות. הטיפול בנושא עדיין בחיתוליו, והמיזמים בתחום אינם מתוקצבים ומיושמים כנדרש, לא בבתי הספר ולא באוניברסיטאות", אמר פינטו.
הוא חיזק את דבריו במספר נתונים על בסיס סקר גלובלי שערך ה-FPSB, ארגון ללא מטרות רווח שעוסק בתכנון פיננסי. מהנתונים עולה כי רק 17% מהנשאלים מאמינים כי יש להם את הידע הפיננסי הדרוש להם, ו-22% מאמינים כי ביכולתם להגשים את מטרותיהם הכלכליות.
בנוסף, חלק גדול מהצרכנים נאלצים להתבסס על גורמים בלתי-מקצועיים כדי לקבל מידע פיננסי: 44% מהצרכנים מסתמכים על חברים ובני משפחה כדי לקבל מידע זה. "הם יודעים שזה לא מספיק טוב, ולראיה - שיעור גבוה ביותר של הצרכנים אומרים כי היו מעוניינים מאוד בכלי עזר ותכנון מקצועיים, שיסייעו להם במעקב, בניהול ובקבלת החלטות בעניינים הפיננסיים שלהם", אמר פינטו.