ועדת הכספים אישרה לקריאה ראשונה ניתוק עמלות הסוכנים מדמי הניהול

מכה לחברות הביטוח – ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה הבוקר, לקריאה ראשונה, את הצעת החוק לניתוק הקשר בין העמלות שמשלמים החוסכים הפנסיוניים ובין דמי הניהול שמקבל הסוכן.

הרעיון בבסיס הצעת החוק הוא לנתק את הקשר שבין דמי הניהול שמשלם הלקוח לגובה עמלת הסוכן שיוצרת אצלו ניגוד עניינים מובנה שכן ככל שדמי הניהול גבוהים יותר, כך העמלה שלו גבוהה יותר.

אגף שוק ההון במשרד האוצר תמך בהצעת החוק, לאחר שבפברואר אשתקד אף הוציאה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר נייר עמדה שאסר על חברות הביטוח לתגמל סוכנים בזיקה לדמי הניהול שמשלם הלקוח והביאו לכך שחברות הביטוח הגישו נגד הנושא בגץ.

 יואב גפני, סגן בכיר של סלינגר אמר בדיון "איננו מתנגדים להצעת החוק. הממונה פרסמה בפברואר 2015 הודעה שחובת הנאמנות של סוכני הביטוח והחברה המנהלת מחייבת שלא תהיה זיקה בין דמי הניהול לעמלות הסוכנים. מבחינתנו זו הוראה שקיימת בחוק. החוק מוסיף גם סנקציה".

לדבריו, חלק מחברות הביטוח כבר פעלו לייצור התאמה בין מבנה התגמול במצב שיהיה ניתוק בין דמי הניהול לעמלת הסוכן – בכך מתכוון גפני בעיקר לבית ההשקעות הלמן אלדובי, שהרים את הכפפה ויצר מודל תגמול לסוכנים שמנותק מגובה דמי הניהול. לדבריו, עוד בתי השקעות עשו זאת "ואנחנו עומדים בקשר עם גופים רבים כשרבים מהם הפכו בסוגיה כיצד להגיע למצב של ניתוק בין עמלת הסוכן ודמי הניהול".

מנחם קלי, יו"ר קבוצת קלי ייעוץ פנסיוני צילום: שאול גולן

אתמול חשף "כלכליסט" כיצד חברת כוח האדם 'תיגבור' הקימה סוכנות ביטוח יחד עם סוכן הביטוח שוקי מדנס ויחד גרפו רווחים בעמלות על חשבון הפנסיות של העובדים ששילמו דמי ניהול מקסימאלים. ההצעה נועדה להתמודד בדיוק עם התמריץ הבעייתי הזה. אלא שלטענת חברות הביטוח שכאמור הגישו בגץ בנושא לא ניתן לכפות עליהן להתחייב מראש לתשלומים לסוכנים מבלי לדעת מה יהיה גובה הכנסות שלהם מהלקוח.

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני), מיוזמות הצעת החוק אמרה: "ישנם גורמים רבים שגורמים לכך שכשאנשים יוצאים לפנסיה אין להם כסף לקיום בכבוד. מה שגורם לכך במידה רבה הוא דמי ניהול גבוהים מאוד הנגבים ע"י חברות הביטוח. ניתוק הזיקה בין תגמול סוכני הביטוח לדמי הניהול הכרחי על-מנת להבטיח פנסיה הולמת לציבור גדול מאוד של עובדים, במיוחד אלו שגם ככה משתכרים מעט". חברה לסיעה, ח"כ עמר בר לב, הוסיף: "במצב שנותר בנושא הפנסיה, אתה לא תמיד יודע אם הסוכן שומר על האינטרסים שלך כמבוטח או של חברת הביטוח, אף שהוא אינו עובד ישיר שלה ולכן יש חשיבות גדולה לנתק את הזיקה בין גובה דמי הניהול לגובה העמלה שהוא יקבל".

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "מה שהוביל ליוזמת החקיקה, היא העובדה שאתה מגלה שמציבים סוכן ביטוח שמלכתחילה, יש לו אינטרס ברור לייצר לעצמו שם טוב מול הלקוח וככל ששמו יהיה טוב יותר ירצו יותר את שירותיו, אך כאן כופה עליו חברת הביטוח לגבות כמה שיותר כסף מהלקוח ודווקא פוגעת בשמו הטוב. הופכים את סוכן הביטוח לרודף בצע. סוכני הביטוח הם בסופו של דבר אלו שצריכים לשמור על האינטרסים של המבוטחים".

איתי ברדה, מנכ"ל הלמן-אלדובי גמל ופנסיה, הגוף היחיד שאימץ עד כה את המודל: "יש כאן מסר צרכני של שקיפות בתחום החסכון הפנסיוני וטוב היו עושים הגופים האחרים אם היו מצטרפים אלינו ועושים זאת וולנטרית ולא מחכים לחקיקה. מדובר באחד הנושאים הצרכניים החשובים ביותר בתחום החסכון הפנסיוני. אנחנו הפנמנו את האמירה של וועדת הכספים לפני שנה ולכן הזדרזנו לצאת עם מודל חדש, המודל השקוף, המנתק את הקשר בין דמי הניהול שמשלם הלקוח ובין העמלה שמקבל הסוכן.

"מעבר לכך שהמודל נכון לציבור ולסוכנים יש כאן מסר צרכני של שקיפות בתחום החסכון הפנסיוני. אם הגופים בתחום יגררו רגליים, למרות שכולם תומכים, יש כאן מסר לציבור. אנחנו חושבים שהקשר בין דמי הניהול לתגמול הסוכן הוא קשר פסול. הסוכנים תומכים בכך ואם יש תמיכה אז יש פתרונות. הכל עניין של גישה אני קורא לאיגוד חברות הביטוח ולחברות הביטוח לאמץ וולנטרית את המהלך ולא לחכות לחקיקה. אני רוצה לברך את נשיא הלשכה מר אריה אברמוביץ ואת לשכת סוכני הביטוח על ההישג העצום היום, הישג שנבע ממנהיגות ומיוזמה שהובילה לחקיקת החוק, בצעד זה הם הוכיחו את האופי הערכי של סוכני הביטוח בישראל".