ברקת מוחק את הרפורמה בביטוחי הבריאות הפרטיים
ראש רשות שוק ההון משה ברקת בישר לקהל מריע של סוכנים שהרפורמה של דורית סלינגר בדרך החוצה: פוליסת הבריאות האחידה תבוטל, הביטוחים הפרטיים לא יוגבלו והרשות תאפשר את ייקור הפרמיות
"שלוש שנים חלפו מאז הרפורמה בביטוחי הבריאות הפרטיים והשאלה המתבקשת היא האם השתפר מצבו של הציבור או שזה עלה לנו בבריאות.
- מדריך: כיצד תשפיע עליכם הרפורמה בביטוחי הבריאות הפרטיים
- הרפורמה בביטוחי הבריאות יוצאת לדרך בלי הפניקס
- אין אמון במערכת: 11.4 מיליארד שקל לביטוחי בריאות פרטיים
הרבה דובר על מחיר של הכפל הביטוחי אך חלק מהדיון לא ממוקד, פופוליסטי ומתעלם מהשאלות החשובות", כך אמר אתמול ראש רשות שוק ההון והביטוח משה ברקת מול מאות סוכני ביטוח שמחאו לו כפיים. "אנו בוחנים את תהליכי הרפורמה שנעשתה לפני שלוש שנים. היו בה ללא ספק מוטיבים חיוביים. אבל יש דברים שצריכים לשנות ולתקן. הפוליסה האחידה - כבר לא תהיה אחידה. כבר הראינו את זה – ונמשיך בכך", אמר בכנס.
נאומו של ברקת ייזכר כאירוע מכונן. באופן מאוד מתוחכם הוא בישר למפוקחיו כי העידן של קודמתו בתפקיד השנואה כל כך עליהם דורית סלינגר — תם. כיוון שמדובר ברגולטור שנהנה מעצמאות רחבה, הציבור והממשלה הבאה צריכים להקשיב היטב לדבריו, שכן המתווה ששרטט כולל הקלות מתוכננות לביטוחים הפרטיים, שעלולות להיות הרות אסון למערכת הבריאות הממלכתית המוחלשת.
לפני שנכנסים למתווה של ברקת, תזכורת קצרה: אחד השינויים המרכזיים ברפורמה של סלינגר היה גיבוש של פוליסת בריאות אחידה שנועדה לאפשר לציבור הישראלי להשוות בקלות בין הפוליסות השונות. הרקע לכך הוא שישראלים רבים לוקים באוריינות הביטוחית וכן הנתונים הידועים על הר הביטוחים הפרטיים: 92% מהישראלים הם בעלי ביטוח בריאות פרטי כלשהו וכ־60% הם בעלי פוליסות מחברות ביטוח; הכפל הביטוחי בישראל בתחום הבריאות הוא הגבוה במערב; תקבולי ביטוח הבריאות הפרטי הוכפלו בתוך עשור והגיעו בשנה שעברה לכ־11 מיליארד שקל, מתוכם, 6 מיליארד שקל לחברות הביטוח.
המספרים האלו כנראה לא מרשימים את ברקת. "אני מחפש לתת לציבור תשובות אחראיות לגבי מה הוא יכול לצפות מהמערכת הציבורית ומה תפקידו של הביטוח הפרטי", הוא אמר. "אני בעד שאלות נוקבות ותשובות שמסתכלות למציאות בפרצוף. אם נבין את המציאות, נוכל להתמודד עם תזות כאלו ואחרות שמגבילות היצע של שירותים רפואיים על חשבון בריאותם וחייהם של אנשים". ברקת סבור שאין צורך להגביל את ביטוחי הבריאות כי הגבלה כזו היא משחק בחייהם של הישראלים. מכאן ועד למערכת המבוססת על רפואה פרטית המרחק לא גדול. תשובה לשאלה מה יקרה עם אלו שידם אינה משגת אין כאן.
במערכת הבחירות המסתיימת היום דובר רבות על חיזוקה של מערכת הבריאות הממלכתית. כך למשל הועלתה הצעה להעלות את מס הבריאות בחצי נקודת אחוז, מה שיוסיף למערכת הבריאות כ־3 מיליארד שקל - פחות מחצי מהסכום שהישראלים משלמים לחברות הביטוח. ברקת חושב הפוך: צריכים לתת לאזרח לרכוש כמה שירותי בריאות שהוא רוצה כי זה טוב לו, לרופאים ובעיקר לחברות הביטוח שגילו בעולם המאתגר הנוכחי פרה חולבת חדשה.
אלא שיש בעיה קטנה עם התזה של ברקת: חברות ביטוח אינן יודעות לספק שירותי בריאות וזה לא תפקידן. אחת הסיבות לכך שהתשואה לכסף המשולם לחברות הביטוח נמוכה היא שהחברות לוקחות Loss Ratio מאוד גבוה, ובצדק, מפני שהן מתחייבות לכסות כל תרופה. זו בדיוק הסיבה מדוע סלינגר עשתה רפורמה נוספת: חישוב הסיכון ייעשה כל שנתיים וייבחן על ידי הרשות, וכתוצאה מכך חברות הביטוח הורידו את הפרמיות.
אלא שלברקת תוכניות אחרות בדבר הבחינה הדו־שנתית. "גם במקרה הזה אני מציע להסתכל למציאות בעיניים: בעולם של תשומות רפואיות עולות אי אפשר יהיה להימנע מהעלאת הפרמיות", אמר. ברקת אמר שהוא בוחן אבל אין על פי דבריו נראה שהוא כבר החליט: הפרמיות יעלו. בהכרח. האם זה מוזר שאנחנו נזכרים במשפט שהופיע בחשיפה של "כלכליסט" לפני שנה על מינוי הקרוב של ברקת: "המועמד של המפוקחים"?