כרטיסי אשראי חוץ־בנקאיים יקבלו גישה לחשבונות מט"ח

הקרב בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי על הכרטיס שישלוף הלקוח בקופה הולך ומתחמם. לכלכליסט נודע כי חברות כרטיסי האשראי מקס וישראכרט פנו לאחרונה לבנק ישראל והתריעו על מכשול שמונע מהן לגייס לקוחות שינפיקו כרטיסי אשראי חוץ־בנקאיים.

לקוח שמחזיק בכרטיס שהונפק מחוץ לבנק, לרוב דרך מועדון לקוחות (לייף סטייל של סופר־פארם, רמי לוי, שופרסל ואחרים) ורוצה לקנות בכרטיס אשראי דרך שיוך הרכישה לחשבון המט"ח שלו כדי להימנע מתשלום עמלות המרת מט"ח יקרות, לא יכול לעשות זאת.

ההסבר לכך טמון במערכת היחסים בין חשבון הבנק לכרטיס החוץ־בנקאי. האחרון משולם באמצעות הוראת קבע בנקאית שנסלקת על ידי מס"ב — חברת שירות התשלומים שנמצאת בבעלות הבנקים. מס"ב סולקת רק בשקלים, תוך שהיא נסמכת על מערכת התשלומים של בנק ישראל — זה"ב (זיכויים והעברות בזמן אמת), שגם היא סולקת עסקאות רק בשקלים. לכן אין אפשרות של הרשאה לחיוב בחשבון המט"ח של הלקוח. זאת להבדיל מהכרטיס הבנקאי שנסלק בתוך הבנק.

המט"ח מטה את הכף

כשלקוחות בנק מבקשים לוותר על הכרטיס הבנקאי, נציגי הבנק מסבירים להם שלא יוכלו לפעול בחשבון המט"ח שלהם באמצעות כרטיס אשראי שאינו בנקאי. הסבר זה נועד ללחוץ את הלקוח להחזיק בכרטיס בנקאי.

צילום: Andrew Harrer

לפי נתוני בנק ישראל, נכון ליוני 2019 קיימים לא פחות ממיליון חשבונות מט"ח של אנשים פרטיים בישראל — 12.5% ממספר החשבונות הפרטיים בישראל. מעבר לכך, מספרם נמצא בעלייה מתמדת. נכון ליוני 2016 עמד מספר חשבונות המט"ח על 932 אלף, שנה לאחר מכן על 983 אלף, וביוני 2018 על 988 אלף.

הסיבה לעלייה במספר חשבונות המט"ח טמונה, בין היתר, בעלייה ברכישות של ישראלים בחו"ל, הן באינטרנט והן בקניות פיזיות. עלויות המרת המטבע משקל לדולר יקרות מאוד ומגיעות בכרטיס האשראי לכ־3% מגובה העסקה. לכן לקוחות מעדיפים לרכוש דולרים באופן חד־פעמי על פני תשלום חוזר של עמלות גבוהות.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל צילום: עמית שעל

אלא שזהו רק סממן אחד ליתרון התחרותי של הבנקים על פני חברות כרטיסי האשראי בהנפקת כרטיסים. כל לקוח שפותח חשבון בנק חדש מתומרץ להנפיק כרטיס בנקאי, גם אם ברשותו כרטיס חוץ־בנקאי. הבנקים מתנים לרוב הטבות בפתיחת חשבון רק ללקוחות שינפיקו אצלם כרטיס, שהלקוח לא בהכרח מרוויח משימוש בו על פני כרטיס חוץ־בנקאי.

בבנק לאומי, למשל, מציעים למי שפותח חשבון חדש לקבל פטור מעמלות עו"ש לשלוש שנים, או הלוואה בתנאים מועדפים שמותנית, בין היתר, בחיוב חודשי מינימלי של 4,000 שקל בחודש בכרטיס הבנקאי. שאר הבנקים מציעים הטבות דומות.

הצרכן מרוויח מהקרב

הסוגיה הזאת מטרידה את מנוחתן של חברות כרטיסי האשראי דווקא עכשיו בשל הפרידה של ישראכרט ומקס משליטת הבנקים הפועלים ולאומי. עד לפני שנה, כשהבנקים החזיקו בחברות כרטיסי האשראי, לא היה להן תמריץ לעודד הנפקת כרטיס חוץ־בנקאי.

בעקבות הפרידה, חברות כרטיסי האשראי מעדיפות שהלקוחות ינפיקו כרטיסים חוץ־בנקאיים שבהם חברת כרטיסי האשראי אינה רק גוף מתפעל אלא גם הגוף המנפיק. זאת על מנת שיוכלו להגיע ללקוחות כדי להציע להם הלוואות נושאות ריבית. בכרטיס הבנקאי, חברת כרטיסי האשראי היא מתפעלת בלבד וחולקת עם הבנק את העמלות על הכרטיס. לפי הסכם החברות עם הבנקים, אסור להן להציע ללקוחות הלוואות.

חברות כרטיסי האשראי מתאמצות בשנה האחרונה לשכנע את הציבור להנפיק כרטיסים חוץ־בנקאיים, מה שמיטיב עם הצרכן שמקבל הטבות שבדרך כלל משתלמות יותר בהשוואה לאלה של הכרטיסים הבנקאיים. כרטיס בנקאי שאינו כרטיס מועדון (כמו חבר או מועדון הלקוחות הוט) אמנם לא מקנה הטבות העדיפות על אלה של החוץ־בנקאי, אך הלקוחות עדיין דבקים בשימוש בכרטיס הבנקאי. 75% מכרטיסי האשראי שמחזיק הציבור כיום הם כרטיסים בנקאיים ורק 25% מהכרטיסים הם חוץ־בנקאיים, רובם כרטיסי מועדוני לקוחות.

מבנק ישראל נמסר כי "הנושא נמצא על שולחנה של ועדת כרטיסי חיוב של בנק ישראל, במטרה לתת מענה בתקופה הקרובה".

ממס"ב נמסר כי "במידה שנקבל פנייה מחברות כרטיסי האשראי, נתייחס אליה שלא באמצעות התקשורת".