משרד האוצר: משבר הקורונה מחדד את חוסר התחרות שקיים באשראי לעסקים קטנים

בעיתוי ציני שבו חברות האשראי החוץ בנקאי יצאו כמעט לחלוטין מחוץ למגרש התחרותי והבנקים נותרו השחקן הכמעט יחידי שמזרים חמצן למשק במשבר, לצד טענות לייקור ריביות, מפרסם משרד האוצר דו"ח שנתי של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שמסקנותיו הוא שהתחרות בשוק האשראי גדלה. הדו"ח הזה מבוסס על חוק שטרום שנועד להגביר את התחרות בשוק האשראי והוביל להפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד (היום מקס) וישראכרט מהבנקים הגדולים.

מהניתוח של הוועדה עולה כי על אף שצעדים רבים להגברת התחרות טרם הבשילו כמו למשל כניסתו לפעולה של הבנק הדיגיטלי החדש שנמכעת בהקמה (הבנק של מריוס נכט) הממצאים של הדו"ח מצביעים על כך שבשנים האחרונות נרשמו אינדיקציות פרו תחרותיות מסוימות בשוק האשראי הצרכני. בפרט, חל שיפור בתנאים לתחרות המתבטא בירידה במדדי הריכוזיות לאחר תקופה ממושכת של יציבות. נרשמה עליה בנתח השוק של הגופים החוץ בנקאיים על חשבון נתח השוק של הבנקים וחל גידול בנתחי השוק של הבנקים הבינוניים על חשבון הבנקים הגדולים.

קניון ריק בתחילת המשבר צילום: אוראל כהן

לעומת זאת, מדדים לבדיקת רמת התחרות בפועל, כמו מרווחי ספקי האשראי (מדדים שמתבססים על רווחיות הפירמות) אינם מצביעים על מגמה חד משמעית. בנוסף, ניכר כי השוק עדיין מאופיין בחסמים לתחרות. השינויים במבנה השוק אפיינו עד עתה בעיקר את האשראי הצרכני ולא את האשראי לעסקים קטנים.

משבר הקורונה רק מחדד את חוסר התחרות שקיים באשראי לעסקים קטנים, מצוקה עמוקה שהייתה וכעת מתחדדת כאשר העסקים הקטנים סמוכים כמעט אך ורק על האשראי הבנקאי כאשר שחקניות חוץ בנקאיות שנכנסו לתחום האשראי לעסקים קטנים באחרונה כמו חברות כרטיסי האשראי ושחקניות חוץ בנקאיות אחרות, כאמור, סוגרות כעת את הכיסים ושולחות את העסקים הקטנים להתחנן לעזרת הבנקים. להבדיל מהעסקים הגדולים, לעסקים הקטנים אין יכולת לגייס חוב בשוק ההון או מגופים מוסדיים וכאן הבעיה נותרה חריפה, להבדיל מהאשראי הצרכני שכאמור התחרות בו אמנם התפתחה ערב המשבר.

כן , מציינים כותבי הדו"ח כי בדיקות שערכו על כלל האשראי הבנקאי ללא חלוקה למגזרי פעילות ותוך התייחסות לאשראי שמעמידות חברות כרטיסי האשראי והאשראי לעסקים גדולים ולדיור גם מצביעות על אינדיקציות פרו תחרותיות.

הגברת התחרות, כך לפי כותבי הדו"ח, הינה הליך הדרגתי, ובשנים הקרובות, עם השלמת שלל הצעדים השונים בהם נוקטים הממשלה והרגולטורים להסרת חסמים לתחרות, מצפים בוועדה לראות המשך שיפור בתחרות בשוק האשראי הקמעונאי.

הדו"ח מתייחס גם לשאלה אם בשלה השעה לפעול גם להפרדת חברת כרטיסי האשאראי כאל מבנק דיסקונט כפי שהופרדו לאומי קארד מבנק לאומי וישראכרט מפועלים. הדו"ח חושף כי בהתאם לדיווח המעודכן לשנת 2018 של בנק דיסקונט שביצע סיווגים מחדש לנתונים שפרסם ב-2017 שהעלה סיווג לא נכון בין מגזרי פעילות שביצע דיסקונט, עולה כי יתרת האשראי שהעניק דיסקונט לעסקים גדולים נכון לדצמבר 2017 הייתה גבוהה יותר בפועל מזו שדווחה בדו"ח הכספי ואילו יתרות האשראי לעסקים קטנים וזעירים וכן לעסקים בינוניים הייתה נמוכה יותר בפועל מהיתרה שדווחה. בהתאם לדיווח העדכני יתרת האשראי של קבוצת דיסקונט ללא עסקים גדולים ב-2017 קטנה ב-0.35% בעוד יתרות האשראי של 4 קבוצות הבנקים הנוספות ללא עסקים גדולים גדלה ב-4.05%. לפי הדו"ח הצמיחה של דיסקונט שהותירו בידיו את כאל כדי שיחולל תחרות הייתה נמוכה יותר מיתר הבנקים ולפי כותבי הדו"ח מדובר באינדיקציה שלילית לגבי היות הבנק מחולל תחרות". כותבי הדו"ח מציינים כי דיסקונט הקדים ופנה לנציגי הוועדה במכתב והתריע על השינוי והשלכותיו.

אף על פי כן ב-2018 דיסקונט השתפר והציג עליה של 9.4% ביתרות האשראי (למעט עסקים גדולים) בעוד יתר הבנקים גדלו ב-4.7% - כלומר הבנק הציג עליה גדולה יותר מהבנקים האחרים משמעותית. כך או כך מדגישים חברי הוועדה כי ממילא הבחינה הסופית של מידת התחרותיות של דיסקונט תיקבע רק על בסיס ניתוח תוצאות 2020.