משבר הקורונה פגע עוד יותר באמינות של תשלומי הצ'קים

משבר הקורונה והסגר על המשק אילץ את מקבלי ההחלטות במדינה לקבל החלטות לא שגרתיות. כך למשל, כשבוע לאחר שהמשק הוכנס לסגר כמעט מלא הודיע בנק ישראל כי ישהה את המגבלות על מי שהצ'קים שלהם חזרו בגלל חוסר כיסוי. בעת שגרה, אם הבנק החזיר לכם 10 צ'קים, חשבון שלכם מוגדר כמוגבל.

כאשר רק החל משבר הקורונה, נרשמה עלייה במספר הצ'קים שחזרו ובמספר החשבונות שהוגבלו, כתוצאה ממצוקת הנזילות אליה נכנסו עסקים רבים. מכיוון שהגבלת חשבון היא סנקציה חריפה שרק מגבירה עוד יותר את המצוקה הכלכלית, החליט בנק ישראל להקפיא אותה עד 20 ביוני.

הכוונה הייתה טובה, ובזכותה יכלו חלק מלקוחות הבנקים להישאר עוד קצת עם ראש מעל המים. אלא שלצד זאת החלה להיווצר תופעה מדאיגה של התערערות האמון בשימוש בצ'קים.

עסקים סגורים בקורונה. בנק ישראל: "בוחנים את ההשלכות" צילום: עמית שאבי

רבים פירשו את ההוראה כאילו ניתן אישור גורף לבטל צ'קים. במגזר העסקי מדווחים כי פעמים רבות בוטלו צ'קים גם אחרי שהסחורה סופקה, ואפילו אחרי שהיא נמכרה הלאה.

היקף הצ'קים המבוטלים זינק דרמטית: אם בעת שגרה הוא עומד על 0.23%, הרי שבמהלך המשבר הוא זינק פי עשרה, ובתחילת אפריל הגיע ל־2.31% מהצ'קים. בהמשך התמתנה המגמה, וכיום היא עומדת על 1.5%, עדיין גבוה משמעותית מלפני השגרה.

גם בשיעור הצ'קים החוזרים חלה עלייה משמעותית – מ־2.5% בעת שגרה לכ־7% בשיא המשבר, אולם לפי ההערכות נתון זה ירד מתחילת חודש מאי.

כדור שלג של ביטולים

העלייה החדה בביטולי הצ'קים אילצה את בנק ישראל לפרסם הבהרה ולפיה אמנם הסנקציה של הפיכת חשבון למוגבל מוקפאת, אולם עדיין ביטול חד צדדי של צ'ק או מתן צ'ק ללא כיסוי יהיו בעלי השלכות עתידיות על נותן הצ'ק.

במגזר העסקי מציינים כי ההבהרה אינה מספיקה, וכי נוצר כדור שלג של ביטולי צ'קים: ספק שמבטלים לו צ'קים נאלץ לבטל את הצ'קים לספקים שלו. באיגוד לשכות המסחר פנו לבנק ישראל וביקשו מהם לבטל את ההקלה. "היום הצ'קים הפכו לאמצעי תשלום לא אמין, שאיבד את החוסן שלו", אומר אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר. "זה אפקט דומינו כמעט על כל הענפים במשק. זה ממש לא רק מסעדות ואולמות אירועים שנקלעו למצוקה וביטלו צ'קים".

רועי רגרמן, מנכ"ל חמת העוסקת בייצור ושיווק מוצרים לחדרי אמבטיה ומטבחים, מספר כי חווה לא מעט ביטולי צ'קים. "עסקים מפחדים מהבנקים ולא מהספקים. הם מעדיפים להיות בסדר עם הבנק ולעמוד בתשלומים אליו, ואומרים לעצמם שעם הספק יסתדרו אחר כך, ולכן מבטלים לו צ'קים", הוא אומר.

ההשלכות של ביטול הצ'קים אינן רק הנזק הישיר שנגרם לספקים. תוצאה נוספת היא ירידה דרמטית באמון בצ'קים. כך למשל, בעת שגרה הבנקים הסכימו להשתמש בצ'קים דחויים כבטוחות לעסקים בתמורה לאשראי ואילו כעת הם נרתעים מכך, מה שמאלץ עסקים להשיג בטוחות אחרות.

גם כל תחום ניכיון הצ'קים – קבלת תשלום מיידי עבור צ'ק דחוי בתמורה לעמלה - מתערער מפני שגם כאן מדובר בבטוחה בעלת רמת סיכון גבוהה. ישנם עסקים שניכיון צ'קים הוא דרך פעילות קריטית לניהול הנזילות שלהם, וכעת אופציה זו התייקרה או אולי אף ירדה מהפרק.

"אם לקוח ביטל לך צ'קים יש לך ביטוח אשראי שניתן להפעיל, אבל אז המבטחות מבטלות אוטומטית או מקטינות את מסגרת האשראי של הלקוח אצל כל הספקים שלו, והספקים יירתעו מלספק לו סחורה התוצאה היא שסיכויי ההישרדות שלו אפסיים", מוסיף רגרמן.

פגיעה בדירוג האשראי

על אף שרבים ניצלו את ההקלה שניתנה בתחילת המשבר, אין ארוחות חינם, ולביטול צ'קים יש השלכות. ראשית, למקבל הצ'ק יש עילה לפתיחת הליך גבייה בהוצאה לפועל. שנית, מתן צ'ק ללא כיסוי נרשם במאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. מדובר במאגר שעל בסיסו נקבע דירוג האשראי של הלקוח. צ'ק חסר כיסוי פוגע בדירוג האשראי, מה שיביא לכך שבעל הצ'ק ייחשב כבעל סיכון גבוה, ויקבל הצעות להלוואות בריביות גבוהות, או אפילו יסורב אם יבקש הלוואה.

בבנק ישראל מודעים לסוגיה, ובזמן המשבר דרשו מהבנקים להעביר להם באופן שוטף נתונים על כמות הצ'קים המבוטלים וחסרי הכיסוי. עם זאת, לא נראה כרגע שבנק ישראל צפוי לבטל את ההקלה לפני התאריך שנקבע.

מבנק ישראל נמסר: "אנו בוחנים באופן שוטף את הפעילות בצ'קים, לרבות ההשלכות של המתווה שפורסם בנושא".