"חשוב שלקוח יחזור לפרוע הלוואה גם ברמה המנטלית וגם כדי שיוכל להשתקם מהמשבר"

"המוטיבציה המרכזית שלנו במתווה ההלוואות הנוכחי זה להעלות את רמת הוודאות בציבור, בוודאי כשברקע מרחף הסגר השלישי", כך אמר היום (ב') המפקח על הבנקים יאיר אבידן בשיחה עם "כלכליסט" בעקבות פרסום מתווה הקפאת ההלוואות.

המתווה הנוכחי יאפשר פירעון חלקי של המשכנתא לתקופה של שנתיים, ושל עד שלוש שנים באשראי הצרכני. אבידן ציין כי משך הזמן הזה יאפשר למשק לשוב ולהתאושש. "ההערכה היא שבשנה הבא יחלו להיכנס החיסונים לשוק. נצטרך עדיין עוד שנה של התאוששות, ובשנת 2022 נחזור למצב של משק בריא. לכן בחרנו בגישה מרחיבה ובמתווה ארוך טווח, שיאפשר מספיק זמן ללקוחות להשתקם ולשוב לפירעון מלא של הלוואותיהם", אמר אבידן.

מה באשר לעסקים קטנים, יש עדיין הלוואות בהיקף של 12 מיליארד שקל מוקפאות? האם נדרשת התערבות של המדינה לטיפול באשראי זה?

"המתווה הנוכחי מתייחס למשקי בית. אנחנו במגעים מתקדמים בגיבוש מתווה גם לעסקים הקטנים מול הבנקים ומול גורמים נוספים. ייתכן שמתווה כזה יהיה כרוך גם בפעילות של הקרן בערבות מדינה, אך עדיין לא הוחלט על כך סופית".

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים צילום: רמי זרניגר

האם להערכתך מתווה הקפאת ההלוואות ימנע גל של פשיטות רגל?

"בהנחה שלא יהיו סגרים נוספים, אני מניח שהפתרון הזה יהיה פתרון מספיק טוב לרוב האוכלוסיה, ונסיים את המשבר עם חדלות פירעון של חצי אחוז בערך, שמזכירה ימי שגרה. אולם אם ניכנס לעוד ועוד סגרים, אז מעגל האנשים הנפגעים מהמשבר עלול להתרחב".

אבל דווקא התרחיש המסתמן הוא שניכנס לסגר שלישי.

"זה נכון, אבל צריך לזכור שההקפאה הנוכחית רלוונטית לפחות עד סוף השנה, והיא יכולה לתת פתרון לסגר בתקופה הקרובה. כמו כן ייתכן והסגר הקרוב יהיה במתכונת קלה יותר מקודמיו".

יש שיגידו שהפתרונות הללו הם כמו התמכרות למשככי כאבים במקום להתמודד עם הבעיה.

"כשמישהו מחובר למכונת החייאה, גומלים אותו ממנה לאט לאט, וזה מה שאנחנו עושים עכשיו - מרגילים אנשים לחזור ולפרוע את הלוואותיהם. חזרה לפירעון הלוואות היא דבר חשוב ללקוח במסגרת מערכת היחסים שלו עם הבנק וגם ברמה המנטלית, שהוא חוזר לשוק שווה בין שווים. זה מעלה את הפוטנציאל בעתיד להשתקם ולחזור לשוק העבודה, וגם יוכל ככה לקחת בעתיד הלוואות. לכן בנינו פתרון מדורג, שיאפשר לאוכלוסיה לשוב לאט לאט עד לפירעון מלא של החוב".