איפה כדאי להקים סטארט-אפ?

מת"ם חיפה

מוקד משיכה לחברות מדעי החיים

נגישות: כבישים 2 ו־4. תחנת הרכבת חוף הכרמל צמודה לאזור.

מסעדות ברדיוס של קילומטר: 23

ציון חניה: 4

שכ"ד למ"ר: 62 שקל

ארנונה למ"ר: 5.25 שקלים

מדד הכדאיות: 88

כבר ב־1997 שכרה ענקית השבבים קוואלקום כ־4,000 מ"ר באזור מת"ם חיפה. משרדי החברה נמצאים אמנם מחוץ לפארק המוכרז של גב ים, אך נהנים מכל היתרונות הגיאוגרפיים של הפארק. זהו אזור של חברות גדולות: קוואלקום חולקת את הבניין עם נטוויז'ן, ובצמוד אליה עומד בניין אמדוקס חיפה. במת"ם עצמו ניתן למצוא גם את אינטל, גוגל, יאהו, פיליפס, קוואליטסט ומיקרוסופט, יחד עם ענקיות ישראליות כמו אלביט.

לאחרונה החליטה קוואלקום לגייס 30 עובדים נוספים, ולשם כך היא מבליטה את יתרונות האזור: מיקום על כביש תל אביב חיפה הישן ונגישות מהירה וקלה מכביש החוף ומכביש 6, או נסיעת רכבת בת 50 דקות בלבד מתל אביב. "קיים מחסום פסיכולוגי עבור אלה שאינם חיפאים", אומרת בתיה וינרב, מנהלת משאבי האנוש של קוואלקום בחיפה. "רבים חושבים שאנחנו רחוקים, אבל עד שהם לא מנסים, הם לא ממש יודעים. אנחנו בונים על עובדים מתל אביב וצפונה. אמנם קשה לנו לגייס עובדים שגרים מדרום לתל אביב, אבל התחרות על כל עובד באזור הצפון קטנה יותר".

מרבית עובדי קוואלקום הם חיפאים, והיא מסתמכת רבות על בוגרי הטכניון. לעובדי מת"ם אין בעיית חניה, אך אורחים לא תמיד מוצאים באזור מקום חניה חינמי ומשלמים עליה 10 שקלים ליום. גם היצע המסעדות הקטן באזור הוא חיסרון, אלא אם כן חוצים את כביש 4 לכיוון קניון חיפה, מרחק עשר דקות הליכה, או לחוף דדו הסמוך.

בשעה שחברות ההייטק הגדולות מאיישות את מת"ם, חברות הסטארט־אפ מחפשות פתרונות זולים יותר. סיבוט היא דוגמה לסטארט־אפ בתחום מדעי החיים שהוקם תחילה במת"ם אך עבר אל טירת הכרמל הסמוכה, המהווה אלטרניטבה זולה וקרובה למבקשים להישאר באזור חיפה. סיבוט מפתחת מגף מיוחד המסייע להזרמת הדם בגופם של בעלי דליות ורידים ברגליים. "מת"ם היה מקום נוח, עם שירותי שמירה ואבטחה, מקום חניה מוסדר מראש והרגשה של יוקרה, אבל את המשקיעים זה לא ממש הרשים", אומרת סמדר שוורץ, סמנכ"לית תפעול בסיבוט. על המשרד החדש בטירת הכרמל משלמת כיום החברה חצי מחיר, אבל יוקרת המקום נפגעה.

אלטרנטיבה זולה נוספת היא העיר התחתית בחיפה. בסמוך לקריית הממשלה הקימה החברה הכלכלית חיפה את חממת היי־סנטר, שמאכלסת את בניין צים הישן. כיום פועלות בחממה 11 חברות, ועוד 20 חברות אמורות להצטרף אליהן בשנים הקרובות. "הקרבה של חברות ההייטק שפועלות בתחום הרפואי לבית החולים רמב"ם, לאוניברסיטת חיפה ולטכניון הופכת את העיר התחתית לאזור בעל יתרונות רבים", אומרת יעל מיטלמן, מנכ"לית החממה. בכלל, נראה שחיפה קורצת במיוחד לחברות בתחום מדעי החיים: 27% מהחברות הפועלות בעיר עוסקות בתחום, ו־18% עוסקות בקלינטק. "בחיפה ניתן להבחין בכמה גורמים שהופכים את האזור לאטרקטיבי עבור חברות מדעי החיים", אומר גיורא ירון, לשעבר יו"ר מרקורי ומי שחתום על סדרה של אקזיטים של חברות תוכנה לסיסקו.

"השילוב הזה מורכב מבית הספר לרפואה של הטכניון, בית הספר להנדסה בטכניון ובית החולים רמב"ם. בית הספר לרפואה מפיק רופאים וחוקרים מצוינים, ובית הספר להנדסה מתמחה בדיוק בתחומים הנדרשים על ידי חברות המתמחות בציוד רפואי כמו אלקטרו־אופטיקה, אלקטרוניקה ומכניקה. תוסיף להם את רפאל שמוציאה טכנולוגיות ומומחים למזעור - תחום מבוקש ביותר בחברות לציוד רפואי - ותגלה שיש לא מעט חברות בצפון שחבות את הטכנולוגיה הראשונית שלהן לאחד מהמוסדות האלה".

קריית אריה ופארק אזורים, פתח תקווה

שכירות נמוכה, נגישות גבוהה

נגישות: כבישים 4, 5 ו־6. תחנת הרכבת קריית אריה נמצאת בסמוך, בדרך אם המושבות.

מסעדות ברדיוס של ק"מ: 26

ציון חניה: 4.5

שכ"ד למ"ר: 67 שקל

ארנונה למ"ר: 11.67 שקל

מדד הכדאיות: 86

בשנת 1995, כשגילת לוויינים חנכה את הקומפלקס שלה בפתח תקווה, הוא נחשב לכה גדול ביחס למקובל, עד שדב תדמור - אז מנכ"ל דסק"ש - כינה את גילת באירוניה "חברת נדל"ן". יהושע לוינברג, ממייסדי גילת, מספר כי החברה בחרה אז בקריית אריה בגלל הקירבה היחסית לנתב"ג. "גילת היא חברה שמייצאת 80% מהתוצרת שלה לחו"ל, לכן הקרבה לנתב"ג היא חשובה", הוא אומר, "לא רק בגלל יצוא הציוד, אלא גם בגלל הנסיעות הרבות שעורכים מנהלי המכירות בחברה".

כיום משכירה גילת חלק מהמבנים ומהמשרדים בקומפלקס שלה לחברות הייטק אחרות, בהן גילת סטקום, סקייויז'ן, טבע, תלתן ועוד. לא רחוק ממתחם גילת נמצא פארק אזורים, שנחשב לסיפור הצלחה ומשכיר משרדים לחברות בינלאומיות כמו יבמ, אינטל, אלקטל־לוסנט, EMC ומארוול, אך משכן גם חברות ישראליות כמו סייבר־ארק ואלדין לשעבר. אחרי הצלחה של אזורים הצטרפה לבנייה באזור גם אדגר, שבנתה את המבנה שבו שוכנת כיום ביטוח ישיר, ובסמיכות אליו בונה כיום חברת אמות פרויקט של 30 אלף מ"ר. מהצד השני של ז'בוטינסקי ניתן למצוא את קריית מטלון, שם ממוקמת ECI, אך אזור זה לא התפתח לאזור הייטק.

חברות ההייטק נוהרות לקריית אריה בעיקר בגלל הנגישות הגבוהה, שגדלה עוד יותר עם פתיחת מחלף אם המושבות, ומחירי השכירות הנמוכים יחסית לאזור המרכז. עם זאת, "מחירי הארנונה עלו מאוד בשנים האחרונות, יחד עם מחירי החשמל", אומר לוינברג, שמציין בעיות נוספות: אורחים מחו"ל נאלצים להשתכן ברמת החייל או במרכז תל אביב. גם חסרונן של מסעדות ובתי קפה באזור מורגש אצל העובדים, ובחלק מהחברות בוחרים להעסיק מבשלת או להשתמש בשירותי קייטרינג.

הרצליה פיתוח

קלאסיקה יקרה במיוחד

נגישות: כבישים 2, 5 ואיילון. תחנת הרכבת הרצליה נמצאת ליד קניון שבעת הכוכבים, ויש שירותי שאטל חינם מתחנת הרכבת לאזור התעשייה וחזרה.

מסעדות ברדיוס של ק"מ סביב שד' אבא אבן: 130

ציון חניה: 4

שכ"ד למ"ר: 82 שקל

ארנונה למ"ר: 9.75 שקלים

מדד הכדאיות: 83

לפי כשנה החליטה הנהלת EMC ישראל להעביר את 650 עובדיה - שהיו פזורים עד אז במרכזים ברמת גן, נתניה, פתח תקווה והרצליה - לבניין אחד, שירכז את כולם תחת קורת גג אחת. "שקלנו אופציות רבות אבל הגענו להחלטה שהרצליה פיתוח היא המיקום המתאים ביותר לאסוף אליו את כל העובדים מבלי להעמיס עליהם נסיעות מיותרות", אומר גיל גורן, מנהל בכיר ב־EMC ישראל. "הרצליה פיתוח קרובה לתחנת רכבת, והבניין ששכרנו מספק את כל צורכי החניה. היה חשוב לנו לשכור מבנה ברמה גבוהה, מכיוון שבעבר לא כל התשתיות של הסטארט־אפים שרכשנו היו ברמה מתאימה".

הרצליה פיתוח. ארנונה סבירה, שכ"ד גבוה צילום: יובל חן

הרצליה פיתוח נחשבת לאזור מסורתי לחברות הייטק, כזה ששומר על מעמדו ועל האטרקטיביות שלו לאורך שנים. הסיבה העיקרית לכך היא הנגישות הגדולה של האזור לתל אביב ולצירי תחבורה ראשיים, ואליה מתווספת גם תחנת הרכבת הרצליה הסמוכה. הרצליה פיתוח גם מציעה לעובדים הרבה מאוד מסעדות בטווחי מחירים משתנים, החניה בה סבירה ומעל הכל - היא מקום מושבן של כמעט כל קרנות ההון סיכון בארץ, מנוע החמצן שמאחורי הענף, שמחזיקות את תעשיית הסטארט־אפים המקומית. הבעיה שבה נתקלים מרבית הסטארט־אפים שרוצים להתיישב באזור היא המחיר הגבוה: כיאה לאזור מבוקש, ועל אף שהארנונה סבירה, מחירי השכירות בהרצליה פיתוח גבוהים במיוחד, ויתאימו בעיקר לחברות הייטק מבוססות או לסטארט־אפים גדולים יחסית, שכבר גייסו השקעה מכובדת. מי שבכל זאת מוכן לעמוד במחיר ייהנה מקירבה לחברות כמו מיקרוסופט, מטריקס, מדטרוניק וכאמור גם EMC.

רמת החייל

רמה גבוהה, פקקים ובעיות חניה

נגישות: כבישים 4, 5 ואיילון. תחנות הרכבת הקרובות נמצאות באוניברסיטת תל אביב וברחוב הלח"י בבני ברק. יש שירותי שאטל חינם מתחנות הרכבת לקריית עתידים (לא ישירות לרמת החייל) וחזרה.

מסעדות ברדיוס של ק"מ סביב רחוב הברזל: 70

ציון חניה: 3.5

שכ"ד למ"ר: 82 שקל

ארנונה למ"ר: 12 שקל

מדד הכדאיות: 82

לוותיקי תל אביב זכורה רמת החייל כאזור תעשייה קלה שהיה משופע במוסכים, בתי מלאכה ובתי ממכר לאבטיחים. לפי כ־15 שנה החל האזור לאכלס חברות הייטק גדולות כמו רד, קומברס, אלווריון, נס טכנולוגיות ועוד. "הצלחת החברות האלו מיתגה את רמת החייל כ'עמק הסיליקון' של תל אביב", אומר ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים. "בעקבותיהן הגיעו המסעדות והשירותים הנלווים, וכיום ניתן לראות גם נהירה של חברות פיננסיות ועורכי דין".

רמת החייל. שירות ספקים מצוין צילום: עמית שעל

"רמת החייל הוא מקום מאוד נגיש", מספר ינון ברכה, מנכ"ל חברת פריימסנס ששוכנת במרכז רמת החייל. "כמעט 10% מהעובדים שלנו באים לעבודה באופניים". פרט לטעמי ספורט, לשימוש באופניים יש עוד סיבה: רמת החייל סובלת מפקקים בעת העומס, וממחסור בחניה לאורך כל שעות היממה. חברות המעוניינות להשתכן באזור נאלצות לשלם לא מעט עבור מקומות חניה לעובדים, לרוב כ־500 שקל בחודש לחניה אחת. זאת נוסף על מחירי השכירות הגבוהים ולארנונה הגבוהה יחסית לאזורי הייטק אחרים.

למרות זאת, ברכה שולף עוד יתרון לשכונה התל אביבית: בגלל הריכוז הגבוה של חברות הייטק במתחם, יש בו תנועה מתמדת של ספקים, ש"מגיעים לכאן פעם ואפילו פעמיים ביום, כך שהשירות באזור הזה הוא מצוין". נוסף על כך מציין ברכה את רמת המבנים הגבוהה, שכן רובם בני פחות מ־20 שנה, ואת שפע המסעדות ובית הקפה. "פעם חשבנו לעבור לפארק עתידים הסמוך, אבל מבחר המסעדות בו מוגבל מאוד", הוא מספר, "הבנו שבצהריים העובדים יזלגו בלאו הכי לרמת החייל, וזה ייקח להם זמן רב ללכת ולחזור".

פארק המדע נס ציונה/רחובות

הקרבה למכון ויצמן עושה את ההבדל

נגישות: כבישים 4 ו־40. תחנת הרכבת רחובות נמצאת בתוך הפארק.

מסעדות ברדיוס של ק"מ סביב רחוב המדע: 32

ציון חניה: 3

שכ"ד למ"ר: 55 שקל

ארנונה למ"ר: 13.60 שקל

מדד הכדאיות: 80

פארק התעשייה תמר ברחובות ופארק ויצמן שבנס ציונה מופרדים ברחוב אחד, והמתחם כולו הפך לאבן שואבת עבור חברות רבות בתחום מדעי החיים, אך משמש גם כמרכז לחברות ישראליות בתחום המכשור כמו אפלייד מטריאלס, נובה, HP ואל אופ. בין חברות מדעי החיים, שנוהרות לאזור בגלל קרבתו למכון ויצמן, ניתן למנות את אבוג'ן, קווארק QBI, דיפארם, היל אור, אורסנס, קמהדע, נוירודרם וביונדווקס.

פארק המדע. בעיות חניה קשות צילום: תומי הרפז

"חברות בפארק התעשייה משתפות פעולה במחקרים עם המכון, ובמקביל נהנות מהבוגרים שלו", מסביר אלן שוובר, תושב רחובות ומנכ"ל חברת ביו וויו שבפארק, "גם הקירבה לבית החולים קפלן מעודדת שיתוף פעולה עם קבוצות מחקר וניסוי". שכר הדירה באזור נמוך והנגישות סבירה, אך פארק המדע אינו חף מחסרונות. שוובר טוען כי בעיות החניה בפארק מקשות על ביקורי אנשי עסקים שבאים מחוצה לו. "קשה לקיים כך פגישות עסקיות, כשאורחים שמגיעים ברכבם באמצע היום מתקשים למצוא חניה. אני שמעתי אישית על חברות שעוזבות את הפארק רק בגלל הבעיה זו". גם אירוח מבקרים מחו"ל הוא בעייתי, כיוון שהאזור רחוק יחסית מהמרכז ואין בסמוך לו בית מלון. העובדים נתקלים בבעיה נוספת: היצע המסעדות ובתי הקפה נמוך, ונמצא במרחק הליכה משמעותית.

מרכז תל אביב

מתאים בעיקר לצעירים

נגישות: שלוש תחנות רכבת סמוכות: איילון, השלום ומרכז.

מסעדות ברדיוס ק"מ משדרות רוטשילד: 507

ציון חניה: 3

שכ"ד למ"ר: 91 שקל (במגדלים), 75 שקל (בשדרות רוטשילד)

ארנונה למ"ר: 12 שקל

מדד הכדאיות: 79

המתחם שבין רחוב הארבעה ושדרות שאול המלך מכיל ריכוז גבוה של מבנים המושכרים לחברות הייטק מבוססות יחסית. מגדלי עזריאלי, למשל, מאכלסים את סופרדריבטיבס, יבמ־XIV, גוגל וופלייטק של טדי שגיא (השתיים האחרונות כבר הודיעו על כוונתן לעבור למגדל אלקטרה ברחוב יגאל אלון, שם כבר שוכנת פייפאל). כולן חברות מבוססות יחסית, שיכולות לעמוד בדמי האחזקה הגבוהים שדורשים מגדלים כמו עזריאלי, אלקטרה והפלטיניום והמילניום ברחוב הארבעה.

סטארט־אפים קטנים יותר, שזקוקים לשטח קטן יחסית ולמחירים נמוכים יותר, מעדיפים להתרכז באזור שדרות רוטשילד, וכך לאפשר לעובדים להגיע לעבודה ברגל או באופניים.

רון גורה, מנכ"ל הסטארט־אפ גיפטס פרוג'קט שנמכר לאחרונה לתאגיד הקניות eBay, שוכר בשנתיים האחרונות קומה בבניין מגורים שהוסב למשרדים בשדרות רוטשילד. "ידענו מראש היכן אנחנו רוצים להיות כשהקמנו את החברה", הוא אומר. "כאשר גרעין העובדים הוא בגילי 25–23, מרכז העיר הוא יתרון. מבוגרים יותר לא אוהבים לעבוד כאן: קשה להם לנסוע מכפר סבא או רעננה ואז לחפש חניה בסביבה. העובדה שאתה יכול לסיים לעבוד, לרדת למטה ולהיפגש עם החברים שלך במקומות שאליהם אתה יוצא ממילא מוסיפה מאוד לאווירת העבודה. בזמן שחברים שלך מחפשים מקום חניה, אתה לוקח את המעלית ויורד למטה. אין לנו, למשל, מכונות קפה במשרד, כי אנחנו שותים את הקפה שלנו בשדרה".

שדרות רוטשילד בת"א. העובדים באים ברגל צילום: עמית שעל

יחד עם גיפטס פרוג'קט מאכלסות את מתחם הסטארט־אפים שבין רחוב הארבעה לרחוב נחלת בנימין עשרות חברות בתחומי האינטרנט, המשחקים והמובייל, המוכרות שבהן הן סולוטו, פייס.קום ו־5min. ועם האוכל בא התיאבון: גם קרנות ההון סיכון, שמושבן המסורתי בהרצליה פיתוח, נוהרות לאזור: שותפים בקרנות ג'מיני וג'נסיס, למשל, עורכים פגישות שבועיות בבתי הקפה שעל השדרה עם יזמים שעולים אליהם לרגל. את החגיגה מקלקלת כרגיל בעיית החניה הידועה של מרכז תל אביב, שהופכת את חייו של מי שמגיע לאזור עם רכב לסיוט. גיפטס פרוג'קט, למשל, מחזיקה שני מקומות חניה שהיא משכירה לחצי יום מדיירים בסביבה, ומדווחת על עלות של 300 עד 700 שקל לחודש למקום אחד.

שכונת מונטיפיורי המתחדשת קורצת גם היא לחברות הסטארט־אפ, ולאחרונה התמקמו בה כמה מהן, בהן באזילה ומרכז הפיתוח החדש של קלרנה השבדית שרכשה את אנלייזד הישראלית. "שכונת מונטיפיורי היא אחת השכונות המגניבות בעיר כרגע מבחינת מגורים ושכירות משרדים", מעיד יובל סמט, אחד מהיזמים שמאחורי מרכז המו"פ השבדי החדש. "המיקום מעולה, קרוב לרכבת ולמרכז העיר, ונגיש מאוד למי שגר בתל אביב ומגיע למשרד בתחבורה ציבורית או אופניים. האווירה בשכונה אינטימית, לא כמו ברמת החייל. הדאנסינג קאמל, הבר השכונתי שלנו, הוא עוד דובדבן בקצפת". עם זאת, גם למונטיפיורי יש מגרעות: "התשתיות בשכונה לא מספיק מפותחות, קיימת מצוקת חניה וחברות שבהן מרבית העובדים מגיעים ברכב פרטי יתקשו למצוא את עצמן כאן", אומר סמט. "אם עיריית תל אביב תדחוף תוכנית להשלמת העברת המוסכים מהשכונה, הטמנת קווי חשמל ושיפוץ המדרכות, השכונה תהיה אטרקטיבית לשכירות משרדים לא פחות משדרות רוטשילד, אבל זה בטח לא יקרה מחר".

אזור התעשייה רמת פולג

חניה זמינה ושכ"ד נמוך

נגישות: כבישים 2 ו־4. תחנת הרכבת בית יהושע ליד אזור התעשייה, ובעתיד תוקם תחנה באזור עצמו.

מסעדות ברדיוס של ק"מ סביב שדרות גיבורי ישראל: 43

ציון חניה: 3.75

שכ"ד למ"ר: 57 שקל

ארנונה למ"ר: 9 שקלים

מדד הכדאיות: 79

באזור רמת פולג שבדרום נתניה התפתח אזור הייטק ותיק יחסית, שמכיל עדיין מוסכים רבים ומרכזי קניות שונים ומתאפיין ברמת מחירים נמוכה יחסית. ברמת פולג ניתן למצוא את אלביט, סייפן, NDS אך גם את בניין סיסקו, שמשכן כיום כ־900 עובדים.

עופר ולינסקי נחשב לאחד היזמים הוותיקים באזור: לאחר שהקים בו את ג'אנגו, שאותה מכר ל־NDS, הוא עומד כיום בראש הסטארט־אפ Hola Networks, שנמצא ברחוב גיבורי ישראל הראשי. היתרון הראשון של האזור, לפי וילנסקי, הוא שפע מקומות החניה, והעובדים חונים בחניונים הפתוחים של המרכזים המסחריים הסמוכים. הבעיה הראשונה שהוא מציין היא דווקא הדימוי: "כאשר אנחנו מספרים לעובדים פוטנציאלים שאנחנו ממוקמים בנתניה, התגובה האינסטינקטיבית היא בדרך כלל הערה על המרחק הגדול מהמרכז. נתניה נמצאת בדרך כלל מעבר לגבול הצפוני של מרבית המהנדסים שאנחנו מראיינים, שהוא הרצליה פיתוח", הוא אומר. "אלא שאם אתה בודק כמה זמן באמת לוקח לך להגיע מהבית למשרד, אין לי ספק שנתניה לא מפגרת מאחורי הרצליה פיתוח. כאן אתה לא מוצא את עצמך עומד בפקק במשך רבע שעה באיזו סמטה או מחפש חניה במשך שעה". גם למיעוט היחסי של מסעדות מצא ולינסקי פתרון: להולה נטוורקס יש אם בית, שמבשלת לעובדים שמעוניינים לאכול במקום ארוחות ביתיות.

אזור התעשייה רעננה

שכ"ד גבוה, אין חניה

נגישות: כבישים 4 ו־531. תחנת הרכבת כפר סבא מרוחקת מהאזור ונמצאת בצדה השני של העיר.

מסעדות ברדיוס של ק"מ סביב רח' התעשייה: 37

ציון חניה: 3.75

שכ"ד למ"ר: 67 שקל

ארנונה למ"ר: 7.50 שקלים

מדד הכדאיות: 75

רעננה אמנם מרכזת באופן היסטורי את מיטב חברות ההייטק הישראליות הגדולות (בהן נייס, אמדוקס, וולטייר וריטליקס) וגם כמה מרכזים גדולים של חברות בינלאומיות (טקסס אינסטרומנטס, HP ו־SAP), אבל אזור התעשייה שלה נותר בעייתי למדי. אין בו, למשל, מספיק מסעדות ובתי קפה שיספקו לאלפי העובדים סיבה טובה לצאת לרחוב במהלך או לאחר יום עבודה. "המחסור במסעדות באזור פוגע כיום ברצון של חברות הייטק להשתלב באזור", אומר ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים. "חברות ההייטק מקדשות את העובד ואת איכות חייו. הן רוצות לפנק אותו, אבל מתקשות להשאיר את העובד בסביבה". גם שכר הדירה הגבוה יחסית והנגישות הבעייתית פוגעים באטרקטיביות של אזור התעשייה רעננה.

רעננה. אין מספיק מסעדות צילום: תומי הרפז

עמית בן־דב, סמנכ"ל בחברת פאנאיה, ששוכרת 1,800 מ"ר באזור, דווקא אינו מתלונן. "רעננה לא נוצצת כמו הרצליה פיתוח, אבל שכר הדירה פה סביר. יש כאן מבחר גדול יחסית של שירותים לעובדים ומסעדות שמרוכזים בשני מתחמי קניות, והנגישות התחבורתית השתפרה בעקבות הפתיחה המחודשת של מחלף רעננה". בן־דב מציין גם כי חברות כמו פאנאיה, שנזקקות לאנשי מכירות דוברי אנגלית, יכולות להיסמך על האוכלוסייה האנגלו־סקסית בעיר. כשהוא נשאל בכל זאת על חסרונותיו של האזור, בן־דב מציין את החניה: קל אמנם למצוא מקומות חניה ללא תשלום בקניון רננים או באחד הכבישים הצדדיים, אך אלו נמצאים במרחק הליכה לא קטן מהמשרדים.

גבול רמת גן בני ברק

מיקום מעולה, אבל אסור לעבוד בשבת

נגישות: כביש 5 ואיילון. תחנת הרכבת בני ברק נמצאת ברחוב הלח"י הסמוך.

מסעדות ברדיוס של ק"מ סביב צומת אבא הלל־בן גוריון: 12

ציון חניה: 3

שכ"ד למ"ר: 69 שקל

ארנונה למ"ר: 22 שקל

מדד הכדאיות: 75

אזור התעשייה של בני ברק, הסמוך לקניון איילון, הוא בעל כל הנתונים להצלחה: הוא נמצא על הציר המרכזי של אבא הלל, קרוב לרמת החייל ולאוניברסיטת תל אביב, ומגדלי בסר שהוקמו בו זכו להצלחה שהביאה אחריהם בניית שני מגדלים נוספים. גם הנוף המקומי הולך ומשתנה, ויש מבחר צנוע יחסית של מסעדות ובתי קפה. אין ספק שהמתחם זוכה להצלחה כבירה בקרב משרדים פיננסיים, משרדי עורכי דין או חברות שירותים וסלולר, אך עבור ענף ההייטק הוא בעייתי: עיריית בני ברק אוסרת על המשרדים המצויים בשטחה לעבוד בשבת, ועבור חברת הייטק המשרתת לקוחות מכל העולם סביב השעון זו בעיה משמעותית. גם שכר הדירה הגבוה יחסית והארנונה הגבוהה באופן מוחלט אינם מקלים על החברות באזור.

רמת גן-בני ברק. משרדים ברמה גבוהה צילום: עמית שעל

רן שטראוס מנהל את הסטארט־אפ לברייט, ששוכן במגדל בסר 1 שנמצא בשטח השיפוט של רמת גן. מולו עובד אבי שכטר, מנכ"ל הסטארט־אפ פרינג ולשעבר מנכ"ל ICQ, במגדל בסר 2, הנמצא בשטח השיפוט של בני ברק. "אחד היתרונות הגדולים של האזור הוא שפע החניה שניתן להשיג כמעט תמיד באזור אצטדיון רמת גן הסמוך או בקניון איילון", אומר שכטר, "ומאז שפתחו את מחלף אם המושבות, הוקלו חייהם של המגיעים מאזור מזרח באופן משמעותי".

"המשרדים כאן הם ברמה הגבוהה ביותר", מציין שטראוס. "כשאתה מביא לקוח מחו"ל זה תמיד עוזר להראות לו שהמשרדים הם ברמה הגבוהה ביותר שיש, אבל אזור התעשייה של בני ברק עדיין לא נראה כמו אזור הייטק. אתה יורד למטה ורואה מכוניות חונות על המדרכה, שומע צופרים, מרגיש את הרעש ומבין שיש לאזור הזה עוד מה להשתפר".

הר חוצבים ירושלים

הנגישות גבוהה, וגם המחירים

נגישות: כבישים 1 ו־443. תחנת הרכבת מלחה נמצאת בצד השני של העיר.

מספר המסעדות ברדיוס של 1 ק"מ סביב רחוב קריית מדע: 10

ציון חניה: 2.5

שכ"ד למ"ר: 60 שקל

ארנונה למ"ר: 26 שקל

מדד הכדאיות: 74

מתחם הר חוצבים מרכז את מרבית חברות ההייטק בירושלים, ובהן רד־בינת, אינטל, NDS, מובילאיי, סיגמא וטבע. שטחו של הפארק, 530 דונם, מאכלס כיום 10,000 עובדים, ולטענת הפארק הוא מצוי בתהליכי פיתוח והרחבה שבסופם יועסקו בו 15 אלף עובדים. במתחם ישנם שטחים חדשים להשכרה במבנים שבחכירת חברות כגון נכסי הר חוצבים (בבעלות הרשות לפיתוח ירושלים ושלמה אייזנברג), החברה הכלכלית לירושלים, האחים עופר ועוד.

חברות שממוקמות בבירה זכאיות להטבות הנגזרות מהכרזה על ירושלים כאזור פיתוח א', נוסף על הטבות לפעילות בהר חוצבים. עם ההטבות הללו נמנות הנחות בארנונה למפעלים המרחיבים את שטחם ולחברות הבונות מפעל בסמוך לחברת המו"פ, ומענקי פיתוח קרקע לתעשייה.

הר חוצבים. הטבות של אזור פיתוח א' צילום: מיקי אלון

עם זאת, מנכ"ל מאן נכסים ג'קי מוקמל סבור כי האזור סובל עדיין ממצוקת שטחים ביחס לביקוש הגבוה, מה שמוביל לעליית מחירים. "פעילות הבנייה באזור מתבצעת לפי מידת השקט הביטחוני והפוליטי, כך שהיא אינה יציבה", הוא אומר. בראייה ארצית נחשבת ירושלים ליקרה למדי ביחס למרחק מערי גוש דן, מיעוט מקומות החניה והיצע השירותים הסביבתיים. מחיר הארנונה שלה הוא הגבוה בארץ: 26 שקל למ"ר, מה שמציב אותה במקום האחרון מבין עשרת אזורי ההייטק שנסקרו כאן.

בניגוד למוקמל סבור חיים אורלב, סמנכ"ל בחברת מדעי החיים כיאזמה הממוקמת במתחם, כי להר חוצבים שורה ארוכה של יתרונות, ובראשם נגישות גבוהה. הוא מדווח כי חלק ניכר מהעובדים בכיאזמה אינם מגיעים מירושלים אלא מיישובים הסמוכים לכביש 1 ולכביש 6, ממודיעין ואפילו מתל אביב ומרחובות. הקרבה לציר בגין מקלה גם את ההגעה מתוך העיר.

אמנון לייקוביץ, מנכ"ל הסטארט־אפ גרין סאן המפתח פאנלים סולאריים, שוכר במתחם משרד של 150 מ"ר ומעסיק שבעה עובדים שמגיעים מירושלים ומאזור תל אביב. "אנחנו חברה רב־תחומית שמעסיקה מהנדסים מכל הסוגים, וירושלים היא המקום המתאים להקים חברה כזו. אמנם אנחנו מסתמכים על מהנדסים מהאוניברסיטה העברית וממכללת הדסה, אבל מעסיקים גם בוגרי בר־אילן ואוניברסיטאות אחרות. בניגוד לאזורי ביוטק וקלינטק אחרים כמו חיפה, אנחנו נמצאים ישר בכניסה לעיר, ומונעים את הכניסה לפקקים".

גם ירושלים, כמו חיפה והפריפריה כולה, מכילה ריכוזים גדולים יותר של חברות קלינטק, ביוטק ומדעי החיים. סקטור החברות הגדול ביותר בבירה הוא בתחום מדעי החיים, עם 36% מחברות הידע (91 חברות). לאחריו, בולט סקטור האינטרנט עם 16% מהחברות.

"בירושלים תוכל לראות מוסדות שמוציאים יזמים ומומחים בתחום מדעי החיים, בהם האוניברסיטה העברית, בית החולים הדסה וטבע", אומר גיורא ירון, יו"ר יישום, חברת המסחור של האוניברסיטה העברית. את העובדה שחברות מדעי החיים והקלינטק מעדיפות להתמקם בפריפריה מסביר ירון בכך ש"במרכז ישנה תחרות רבה על כוח האדם יוצא יחידות המודיעין הטכנולוגיות, שרובם בעלי ידע בתקשורת ומדעי המחשב".

אלטרנטיבה נוספת בירושלים היא אזור מלחה הפונה לסטארט־אפים בתחום מדעי החיים. בעוד שהשכרת משרד בהר חוצבים יכולה להגיע ל־60 שקל למ"ר, באזור מלחה יכולים המחירים להגיע ל־50 שקל למ"ר בלבד.

כך בדקנו

לטוב ולרע, ענף ההייטק הישראלי מקושר בדרך כלל לאזורי יוקרה. מגדלי הזכוכית שקמו בצפון רעננה, בהרצליה פיתוח או ברמת החייל משכו עם הזמן גם מסעדות שף, חדרי כושר מאובזרים ופיתוח כלכלי מואץ. קשה לדמיין שרק שני עשורים קודם לכן נחשבה הרצליה פיתוח לבירת המוסכים של השרון, וברמת החייל מכרו אבטיחים בבסטות מפח גלי.

מבט במאגר IVC, הכולל את כל חברות ההייטק בישראל, מגלה כי בישראל פעילות לא פחות מ־4,800 חברות הייטק - רובן חברות סטארט־אפ שטרם זכו לדולר הראשון בשורת ההכנסות שלהן. גם אם כולן ירצו, ספק אם יהיה מספיק מקום לכולן בתחומי "מדינת ההייטק" הישראלית הצרה שבין רעננה להרצליה.

"נדלניסט" דירג את האזורים המתאימים ביותר לחברות הייטק בעזרת סקר מיוחד שנערך על ידי סוכנות הנכסים "מאן". במסגרת הסקר מופו עשרת אזורי ההייטק המרכזיים בארץ על פי חמישה קריטריונים מרכזיים: נגישות תחבורתית וקרבה לצירי תנועה; מקורות לגיוס עובדים איכותיים, כמו קרבה לאוניברסיטאות או לריכוזי אוכלוסייה; שירותים סביבתיים כמו מסעדות, בתי קפה, בנקים ומלונות, שכדי למפותם נעזרנו באתר "מפה"; גידור והפרדת האזור לצורכי אבטחת החברות; וההיצע של מקומות חניה בו.

לאחר מכן, שוקללו האזורים מול רמת העלויות: אזורים זולים יותר בארנונה או בדמי השכירות קיבלו עדיפות גדולה יותר. כך נוצר "מדד כדאיות", שבוחן את התמורה שמקבלות החברות לעומת מחיר הנכסים באזור.

העובדה שהאזורים הוותיקים יותר יקרים כיום מאוד הביאה לזליגת סטארט־אפים החוצה, ונתנה זריקת עידוד לאזורים אחרים, כמו מתחם שדרות רוטשילד, פארק מת"ם בחיפה, פארק אזורים בפתח תקווה ואזור התעשייה של נתניה. בכל אזור, חדש או ישן, ביקשנו גם לשמוע תגובות מהשטח, של סטארט־אפיסטים שהתבקשו לפרט בכנות מהם היתרונות והחסרונות של האזור שבו הם נמצאים. התוצאות לפניכם.