צו ההרחבה

תדהמה, צקצוקי לשון ואפילו כמה קללות ברוסית או בגרמנית - אלו התגובות שאפשר היה לצפות להן אם הגיליון הנוכחי היה נופל לידיהם של ראשוני ההתיישבות הקיבוצית. אחרי הכל, לסכם יותר ממאה שנה של מסורת מרשימה ואידיאולוגיה נחרצת לכתבה שמתבוננת על הקיבוצים מהזווית הנדל"נית זה כמעט חילול הקודש.

כל התושבים החדשים בקיבוצים שעמם שוחחנו העידו כי השיקול הכלכלי־נדל"ני לא היה המכריע בהחלטה. חינוך טוב לילדים, חיים כפריים וגעגוע מסוים לסולידריות חברתית והשתייכות לקהילה מגובשת דווקא כן היו שם. ולמרות זאת, קשה להתעלם מההיבט הנדל"ני של ההחלטה, במיוחד לנוכח מאבקם של זוגות צעירים רבים לרכישת דירה.

הבנייה בהרחבות הקיבוצים החלה לפני יותר מעשור, ואף שהיא רחוקה מלהסתיים, בשלב זה אפשר כבר להסתכל אחורה. לפי נתוני התנועה הקיבוצית, מתוך 268 קיבוצים שקיימים היום בארץ כ־120 כבר ביצעו הרחבות, אך כל קיבוץ מגדיר את ההרחבה בצורה שונה ומתייחס אחרת לאנשיה. בהתאם לכך, בקיבוצים מסוימים מדובר בסיפור הצלחה, ובאחרים ההרחבה יצרה חיכוכים ועימותים שאף גלשו לעתים לתביעות משפטיות.

"ההרחבות פגעו באורח החיים הקיבוצי", פוסק האדריכל יובל יסקי, ראש מחלקת האדריכלות בבצלאל. יסקי חוקר את נושא האדריכלות והתכנון בקיבוצים. ההרחבות נוסדו בשנות התשעים כפתרון למשבר הקיבוצים המשתולל, ו"רוב ההרחבות הקיימות הן איבר נפרד לגמרי מהקיבוץ", הוא אומר. "חלק מהקיבוצים התייחסו אליהן כאל פתרון זמני וביקשו להרחיק אותן כמה שאפשר מתוך מחשבה שבעתיד, כשהמצב ישתפר, הם יוכלו להתנתק מהן. כשמייצרים שני דברים שונים באופן מובהק כל כך בסמיכות כל כך גדולה יש לכך השלכות. בין הקיבוצים להרחבות יש לא מעט אינטרסים מנוגדים".

"יש פה שני מחנות: ההרחבה והקיבוץ", מספרת ד', תושבת הרחבה בקיבוץ. "מהר מאוד הפערים בינינו התחילו לצוף. הגענו לקיבוץ כי רצינו וילה עם נוף במחיר של דירה בעיר וחינוך טוב לילדים. הקיבוצניקים לא היו ערוכים לשתף אותנו בחיי הקהילה, נעשו טעויות רבות שגרמו לתחושות לא טובות. בעיר אתה משלם ארנונה ויודע מה מגיע לך, כאן אתה משלם מסי קהילה ולא מקבל כלום. כל ההתנהלות עם המסים והכספים הרתיחה הרבה אנשים בצד שלנו, מה שיצר אנטי גם בצד שלהם".

לדברי ד', חלק מהפערים נוצרו גם בגלל היבטים תכנוניים: ההרחבה מרוחקת מאות מטרים מהקיבוץ, ו"כדי להביא את הילדים לגן אנחנו משתמשים בבוקר ברכב הפרטי. הקיבוצניקים מגיעים ברגל ומאוד לא אוהבים את כל המכוניות שנכנסות לקיבוץ. גם הגדרות סביב הבתים בהרחבה נבנו למורת רוחם".

משכפלים את הארכיטקטורה

גם אם בעיני הציבור הישראלי הקיבוצים מסמלים את שיא הפשטות, על גבול הספרטניות, האיכויות הארכיטקטונית שלהם נחשבות מפוארות. הקיבוצים בישראל תוכננו בידי אדריכלים ידועים שהשקיעו בהם מחשבה רבה, והפרקטיקה החברתית באה לידי ביטוי בתכנון - לכמות הגדולה של שטחי ציבור בקיבוצים אין אח ורע בעולם.

"במקום להמשיך עם הארכיטקטורה הקיימת, התפיסה הפרברית הפכה למשאת נפשם של הקיבוצניקים", מסביר יסקי, "הם התקשו להבדיל בין רמת חיים לאיכות חיים. אפשר היה לראות את זה בשינוי השפה התכנונית בתוך הקיבוצים. אבני אקרשטיין צצו במקום שבילי הבטון המסורתיים, כבישים נסללו בתוך הקיבוץ ושללו מהילדים את החופש המוחלט. ההרחבות נראות כאילו שכפלו אותן, אני יכול לתכנן 20 כאלה בשעה. לא מעט הרחבות פונות לטעם הנובורישי ומתהדרות בשמות מפוצצים. הרבה פעמים אחרי שהקימו את הבית הראשון הקיבוצניקים היו בשוק, אבל בדרך כלל זה כבר היה מאוחר מדי".

"אנחנו לא אחראים על תכנון ההרחבות ולא קובעים איך הן ייראו", הודף את הטענות ניב רונן, מנכ"ל חברת אמפא מליבו שמתמחה בתחום. "יש קיבוצים שהגענו אליהם אחרי שכבר ביצעו תכנון מקיף, אבל גם כשאנחנו תכננו, הכל נעשה בשיתוף הקיבוץ".

לדברי רונן, לאחרונה הולכת וגוברת המגמה של בניית ההרחבות בתוך שטחי הקיבוצים ממש (בתחומי "הקו הכחול") וקליטת המצטרפים החדשים כחברים מן המניין. "זה מחזק הרבה יותר מבחינה קהילתית", הוא אומר. המגמה הזאת החלה כשבמאי 2009 החליט מינהל מקרקעי ישראל לחדד את נושא גביית הכספים על ידי הקיבוצים, ופרסם את החלטה 1180.

לדברי עו"ד אביגדור לייבוביץ', ההחלטה חייבה את הקיבוצים, היזמים והרוכשים לחתום על תצהירים שמונעים מהם העברת כספים לקיבוץ מעבר לתשלום עבור תשתיות ציבוריות ודמי היוון. "החלטה 1180 דחקה את הקיבוצים מההרחבות החיצוניות. הם הבינו שבניגוד לעבר לא ניתן להרוויח כסף מרוכשי המגרשים, והם למעשה לא יראו מכל המהלך אפילו שקל אחד", אומר לייבוביץ'. "בעקבות זאת עברו מרבית הקיבוצים להרחבות בתוך שטחי הקיבוץ ולקליטה של חברים, תוך שימוש בזכויות בנייה בלתי מנוצלות".

כיצד בדקנו

למגמת הבנייה בתחומי הקו הכחול יש גם השפעה על שוק הנדל"ן בקיבוצים: בשעה שרוכשי הבתים בהרחבות החיצוניות יכולים למכור אותם כרצונם (ובפרט שהקונה מאושר על ידי ועדת הקליטה של הקיבוץ), בהרחבות שחבריהן נקלטו כחברי קיבוץ לא ניתן כיום למכור את הבתים. בקיבוצים אלה שילמו הרוכשים רק עבור הבנייה ולא עבור הקרקע, והמכירה תתאפשר רק לאחר שהקיבוץ יסיים את הליך שיוך הדירות, שבמסגרתו יידרשו החברים לשלם דמי היוון למינהל מקרקעי ישראל. לפיכך, אפשר רק להעריך את שווי הבתים שנבנו ונבנים בהרחבות מסוג זה.

הבדיקה שערכנו התחשבה בשני פרמטרים מרכזיים: מיקום וגישה. הקיבוצים שנבחרו אינם בעלי המיקום הטוב ביותר בישראל (אלו סגורים למשפחות מבחוץ, ובחלקם גם לבנים חוזרים), אך מבין חברי המעגל השני הם מציעים את התנאים המפתים ביותר - כמו סמיכות לחוף הים - ואת הגישה הקלה ביותר לערים הגדולות.

מגל

› מאוכלסות: 90

› חברי קיבוץ: לא

› בנייה בתוך שטח הקיבוץ: לא

› תחילת אכלוס: 2009

› מחיר: בית בשטח של כ־154 מ"ר על חצי דונם מוערך ב־2 מיליון שקל

קיבוץ מגל אינו סובל מקשיים כלכליים. הוא עבר הפרטה ונחשב קיבוץ מבוסס בזכות שותפותו במפעל נטפים, ולכן ההחלטה על הרחבת הקיבוץ, שהתקבלה בשנת 2000, נבעה בעיקר משיקולים חברתיים וחינוכיים. לצורך ההרחבה הוקצתה לקיבוץ חטיבת קרקע שצמודה לחלקו המערבי, והיא יצאה לדרך ב־2005 והחלה להתאכלס במהלך 2009.

ההרחבה בקיבוץ מגל צילום: נמרוד גליקמן

ההרחבה במגל כללה כ־120 מגרשים בני חצי דונם, שמתוכם שווקו 54 מגרשים בשלב א' וכ־70 נוספים בשלב ב', והתכנון הוא לשווק 30 מגרשים נוספים בעתיד. מרבית התושבים בהרחבה הם תושבי חוץ, ובשלב ג' גדל מספר הבנים החוזרים. כשנתיים לאחר האכלוס, אומרת סמדר כץ, מרכזת הקהילה ומי שהתמודדה עם קליטת המשפחות החדשות, הקיבוצניקים בהחלט מרוצים מהתוצאה. לדבריה, הקושי העיקרי היה בקליטת מספר גדול של משפחות בבת אחת. מירב, המתגוררת בהרחבה, מתארת אף היא יחסים מצוינים בין אנשי ההרחבה לקיבוץ הוותיק: "במגל ביצעו את הקליטה בצורה חכמה. מעבר לשלבי הקליטה הסטנדרטים, הם דאגו גם לקלוט כל משפחה באופן אישי וחם. יש עמותה של מתיישבי מגל עם ועד שמורכב מנציגי ההרחבה והקיבוץ הוותיק, כל הפעילויות מתבצעות יחד. כקיבוצניקית לשעבר אני יודעת להעריך את זה ולהגיד שזו הצלחה יוצאת מן הכלל".

בתחילת הדרך עמד המחיר לבית על כ־1.1 מיליון שקל, והיום הוא מוערך ב־2 מיליון שקל. הקיבוץ נהנה מעליית המחירים באזור כולו, כתוצאה מהקרבה לכביש 6, אך הסיבה העיקרית לעלייה החדה כל כך במחיר היא מחיר הקרקע. מגל ממוקם על קו התפר ובתחילת השיווק שילמו רוכשי הבתים בהרחבה רק 30% מערך הקרקע, אך כיום דורשים מהם מחיר גבוה פי שישה. הרוכשים בשלב השלישי מתמודדים עם מחירי קרקע של כ־700 אלף שקל ליחידה, ומנסים להיאבק מול המינהל להורדת המחיר.

חולדה

› מאוכלסות: לא

› חברי קיבוץ: לא

› בנייה בתוך שטח הקיבוץ: לא

› תחילת אכלוס: 2012

› מחיר: הבתים נמכרו במחירים של 2.3-1.8 מיליון שקל

ההרחבה בקיבוץ חולדה שווקה כבר לפני כשנה וחצי, אך האכלוס צפוי רק בעוד כשנה. ההרחבה נמצאת מחוץ לקיבוץ אך בצמוד לו, ותושביה לא יהיו חברי קיבוץ ורובם ככולם אינם בנים חוזרים. ההרחבה תכלול 138 יחידות דיור, שמתוכן נבנות כיום כ־110 על ידי חברת יובל אלון בכמה דגמים. יתרת היחידות (28) ישווקו על ידי המינהל במסגרת מכרזים שיפורסמו בעתיד.

בניית ההרחבה בחולדה צילום: צפריר אביוב

תהליכים ביורוקרטיים ארוכים עברו על ההרחבה בחולדה - לקח לה עשר שנים לצאת אל הפועל, ובמהלך התקופה נקבע כי הקיבוץ לא יכול לקבל כספים עבור שיווק הקרקעות. "ייתכן שאם היינו יודעים מה יקרה לא היינו נכנסים לזה", אומר דוד לבנברג, מרכז המשק בקיבוץ.

כיום הקיבוץ החליט לקלוט חברים חדשים, וצירף עד כה כ־50 משפחות, מעבר להרחבה. "כשהחליטו על ההרחבה הקיבוץ היה קטן מבחינה דמוגרפית ובקושי הצליח להחזיק את ההוצאות המוניציפליות, היה נטל כבד מאוד על מעט אנשים", מסביר לבנברג. "באותם ימים לא היתה אפשרות לקלוט חברי קיבוץ חדשים כי ההפרטה לא הושלמה. אני גם לא חושב שבקליטה בתוך הקיבוץ הכל ורוד, המינהל משנה את החלטותיו כל הזמן ויכול להיות שאותן משפחות לא יוכלו בעתיד למכור את בתיהן".

מעבר לקרבה היחסית למרכז ואל יישובים כמו מזכרת בתיה ורחובות, האזור שהקיבוץ ממוקם בו כולל גם יישובים יוקרתיים כמו כרמי יוסף וטל שחר. לעומת המחירים ביישובים אלה, המחירים בחולדה נחשבים נמוכים; החבילה היקרה ביותר - בית של 200 מ"ר על חצי דונם - עלה כ־2.3 מיליון שקל ומוערך כיום סביב 3 מיליון שקל. הקיבוץ נמצא על צומת כבישים מרכזי, בסמוך לכביש 6, לכביש 443 ולכביש 1. לבנברג אומר כי בקיבוץ אופטימיים בנוגע לקליטת תושבי ההרחבה: "כל עוד מנהלים את ההרחבה בהגינות אין סיבה שיהיו חיכוכים. אני רואה קיבוצים שמנהלים משפטים נגד ההרחבה ולא מבין איך הגיעו לכך".

נחשולים

› מספר יחידות: 56

› מאוכלסות: כן

› חברי קיבוץ: כן

› בנייה בתוך שטח הקיבוץ: כן

› תחילת אכלוס: אוכלס בשלושה שלבים, הראשון באוגוסט 2009 והאחרון בימים אלה

› מחיר: בית דו־קומתי דו־משפחתי בשטח של 140 מ"ר עולה כ־600 אלף שקל, לא כולל מרכיב הקרקע

 

מבט מלמעלה על קיבוץ נחשולים צילום אוויר Lowshot.com

 

קיבוץ נחשולים, המשתייך ליישובי חוף הכרמל, ממוקם על חוף הים בין מושב דור מדרום לחוף הבונים מצפון. הקיבוץ החל את ההרחבה ב־2008 מחשש לפגיעה עתידית בצמיחה הדמוגרפית ובמערכת החינוך שלו, שבאותם ימים בקושי החזיקה את עצמה. כבר אז הוחלט כי משפחות המצטרפים ייקלטו כחברים מלאים בקיבוץ. מתוך 56 היחידות שהוצעו, 22 מאוכלסות על ידי בנים חוזרים והיתרה על ידי משפחות מבחוץ. את הבנייה החליט הקיבוץ לקחת על עצמו כיזם, והיא כללה שני דגמים בסטנדרט מינימליסטי, מרביתם דו־משפחתיים. הבנייה עלתה לחברים כ־600 אלף שקל ליחידה.

נחשולים צילום: ערן יופי כהן

ההרחבה בנויה בהמשך לקיבוץ, מצדו הדרומי, אך ברוח הקיבוצית אי אפשר להיכנס עם הרכב עד לבית ואין גדרות - אף שבהגדרה מדובר בשטח של כ־350 מ"ר לכל בית.

מעבר לקליטה בקיבוץ, ברור לכל מי שהגיע להרחבה כי מדובר בעסקת נדל"ן שתשביח את עצמה במאות אחוזים בעתיד, כאשר אפשר יהיה לקבל בעלות על הקרקע. בתי ההרחבה של נחשולים מרוחקים רק 200 מ' מקו החוף, מה שנחשב נדיר גם בקרב יישובי חוף הכרמל, שהפכו בשנים האחרונות למצרך נדל"ני מבוקש. ביישובים כרם מהר"ל ועין הוד מתגוררים כמה מעשירי המשק, ובמושב הבונים המחירים מרקיעים שחקים: לאחרונה הוצעה שם וילה על חצי דונם למכירה בכ־4.5 מיליון שקל.

המעפיל

› מאוכלסות: 42

› חברי קיבוץ: כן

› בנייה בתוך שטח הקיבוץ: כן

› תחילת אכלוס: 2008

› מחיר: בשלב ג' נמכרו בתים של כ־160 מ"ר על 350 מ"ר תמורת 1.2 מיליון שקל

קיבוץ המעפיל ממוקם באזור השרון ונמנה עם יישובי עמק חפר המזרחיים. בעוד שבקיבוצים שממוקמים מערבית אליו ההרחבה לא נפתחה לציבור וזכויות הבנייה בתוך הקיבוץ נשמרו לבנים חוזרים, במעפיל קלטו חברים חדשים. ההרחבה כוללת 62 יחידות בשלושה שלבים. שני השלבים הראשונים כבר אוכלסו והשלב השלישי נמצא כעת בבנייה. הקיבוץ הציע לחברים שהתקבלו שלושה דגמים שונים, שהגדול שבהם מגיע ל־160 מ"ר והם משתרעים על מגרש של 350 מ"ר.

"זה היה או קולט או מת", אומר יובל שגיא, מרכז קהילת ההרחבה מטעם הקיבוץ, "הקיבוץ נקלע למשבר עמוק והרגשנו שזה יכול לעזור לנו". מרבית המשפחות שנקלטו עד כה (60%) הגיעו מבחוץ, ובעתיד ייתכן שיתבצעו הרחבות נוספות עבור בנים חוזרים. שגיא מסביר כי הוא מאמין גדול במודל הקיים של קליטה לחברות מלאה, אך אומר כי לא מדובר בהצלחה בטוחה: "צריך להשקיע בזה הרבה עבודה, יש הרבה סיבות לקונפליקטים ורוב ההרחבות נופלות על זה".

קיבוץ המעפיל צילום: נמרוד גליקמן

מחירי הבתים בהרחבה לא כוללים את מרכיב הקרקע, ולכן באופן תיאורטי שווי הבית גבוה יותר. שגיא מספר כי עד כה היו מקרים ספורים שבהם בעקבות בעיות אישיות ביקשו משפחות לצאת מההרחבה. בזכות הביקוש הגבוה הקיבוץ החזיר להם את הכסף, וקלט משפחה חדשה במקומם.

את ההצלחה בשיווק ההרחבה אפשר להסביר במיקומו של הקיבוץ, שנמצא במרחק של כמה דקות נסיעה מיישובים יוקרתיים כמו כפר חוגלה, חרב לאת וכפר ויתקין. הקיבוץ קרוב לעיר חדרה ולתחנת הרכבת שלה, לכביש 6 ולכביש 4. בעתיד מתוכנן כביש מספר 9, שיעבור בחלקה הדרומי של חדרה ויחבר את כביש 6 אל כביש 4 ובהמשך גם את כביש 2 (כביש החוף). מחירי הבתים בסביבה הקרובה אינם מתקרבים למחירים הגבוהים הנהוגים ביישובי עמק חפר המערביים, אך המעפיל עדיין זול מהמושבים הסמוכים, אומץ וגן יאשיה, שבהם מוצעים למכירה בתים בהרחבה שנבנו על חצי דונם ב־2.5–2.9 מיליון שקל.

ראש הנקרה

› מאוכלסות: 156

› חברי קיבוץ: לא

› בנייה בתוך שטח הקיבוץ: לא

› תחילת אכלוס: 2005

› מחיר: בתחילת הדרך עלה בית על חצי דונם כמיליון שקל, לאחרונה נמכרו 3 בתים ב־2.2–2.7 מיליון שקל

ההרחבה בראש הנקרה היא ללא ספק אחת ההצלחות הנדל"ניות המסחררות של הרחבות הקיבוצים, במיוחד לנוכח מיקומה על הגבול עם לבנון. מחירי הבתים בה הרקיעו לכ־2.7 מיליון שקל עבור וילה על שטח של חצי דונם, מחיר לא מבוטל שהיה מאפשר לאותן משפחות לרכוש בית דומה גם ביישובים במרכז הארץ. בקיבוץ אמנם יודעים להעריך את הנוף המרהיב לים ואת ההצלחה החברתית, כפי שהם מגדירים אותה, אך מודים בעצמם כי נותרו פעורי פה מול המחירים.

ראש הנקרה צילום: דורון גולן

ההרחבה החלה להתאכלס ב־2005, אחרי שנים קשות שבהן סבל הקיבוץ מנטישה של צעירים ומהזדקנות האוכלוסייה. ההרחבה בוצעה על אדמות חקלאיות שהופשרו וקלטה אליה משפחות שאינן חברות בקיבוץ. רק 4 מהמתגוררים בה כיום הם בנים חוזרים, והיתר הגיעו מבחוץ, רובם מחיפה וצפונה. ממדי הקיבוץ תפחו ל־420 משפחות, וכיום הם מבקשים להרחיב אותו ל־500 משפחות. ניהול כל השירותים המוניציפליים והחברתיים בקיבוץ נעשה על ידי אגודה משותפת לחברי הקיבוץ ולדיירי ההרחבה, בעוד שלחברי הקיבוץ יש אגודה נוספת, שמנהלת את העסקים היצרניים שבבעלותם.

אלומות

› מאוכלסות: לא

› חברי קיבוץ: שלב א', שכולל 41 יחידות דיור, בוצע בהרחבה נפרדת. שלב ב' יהיה בחברות בקיבוץ

› בנייה בתוך שטח הקיבוץ: לא

› תחילת אכלוס: 2012

› מחיר: בית בשטח 190 מ"ר על חצי דונם בכ־1.8 מיליון שקל

קיבוץ אלומות היה מהמעטים שהבינו תוך כדי שיווק ההרחבה, עוד לפני שאוכלסה, שהמודל של הרחבה חיצונית בעייתי ואינו מתאים להם. לדברי שלמה גלזר, מרכז הקהילה, הגישה הרווחת היום בכל התנועה הקיבוצית היא לבצע את ההרחבה בתוך הקו הכחול ובאמצעות קבלת חברים חדשים לקיבוץ. "מצב שבו שתי אוכלוסיות גרות זו לצד זו בתנאים שונים לא עושה טוב לקיבוץ", אומר גלזר. "לאלומות אין עדיין ניסיון רע עם ההרחבה כי היא עדיין לא מאוכלסת, אבל מספיק לשמוע ולראות מה קורה בקיבוצים אחרים. זה יצר לא מעט בעיות קשות לפתרון".

קיבוץ אלומות צילום: ערן יופי כהן

שלב א' של ההרחבה נחלק לשני אזורים: האחד צופה לכנרת והשני לבקעת יבנאל. באזור שצופה על יבנאל המחירים היו זולים יותר, ונעו בין מיליון שקל לבית בשטח של 94 מ"ר בנוי לבין 1.3 מיליון שקל לדגם הגדול, ששטחו 190 מ"ר. בצופה כנרת מחירו של הדגם הקטן, ששטחו 115 מ"ר, עמד על 1.5 מיליון שקל, ומחירו של הדגם הגדול, ששטחו 193 מ"ר, היה כ־1.8 מיליון שקל. לפני שנתיים, עם תחילת השיווק, עמד מחירו של הדגם הגדול באזור שצופה לכנרת על כ־1.35 מיליון שקל, אך הוא זינק מאז בשל מיעוטן של יחידות הדיור שמספקות תצפית כה מרהיבה לכנרת.

גבעת ברנר

› מאוכלסות: 177

› חברי קיבוץ: לא

› בנייה בתוך שטח הקיבוץ: לא

› תחילת אכלוס: סוף 2009, עיקר האכלוס ב־2010–2011

› מחיר: 2 מיליון שקל

ההרחבה של גבעת ברנר היא אחת ההרחבות הגדולות ביותר שנבנו עד כה, שנעשתה באחד הקיבוצים הגדולים ביותר בישראל. ההרחבה כוללת 184 יחידות דיור ששווקו כולן לתושבי חוץ (רק כחמש משפחות הן של בנים חוזרים), במחירים של 700 אלף עד מיליון שקל למגרש בגודל של 300–450 מ"ר.

ההרחבה בקיבוץ גבעת ברנר צילום: צפריר אביוב

המצב הכלכלי הרעוע של הקיבוץ, שערער גם את המצב החברתי בו, הוא שהכריע לטובת הקמת ההרחבה, שאף נכללה בהסדר החוב של הקיבוץ עם הבנקים. ההרחבה היא שכונה קהילתית נפרדת שנקראת "שכונת הדקלים" ותושביה אינם חברי קיבוץ, אך הם שותפים לכל ההחלטות שאינן כוללות את נכסי הקיבוץ. הבנייה בהרחבה בוצעה על ידי הרוכשים על פי מודלים במגוון גדלים (150–200 מ"ר) שהוכתבו על ידי הקיבוץ. לדברי צביקה רמות, יו"ר הקיבוץ, להרחבה היו חבלי לידה שכללו גם חיכוכים לא מעטים בין אנשיה לקיבוצניקים הוותיקים. "לא הכל היה גן של שושנים", הוא אומר, אך מוסיף כי בשורה התחתונה ההרחבה הוכיחה את עצמה. הצלחת ההרחבה טמונה בעיקר במיקומה האטרקטיבי, מדרום לעיר רחובות ובמרחק קצר מכביש 40, כביש 431 וכביש 6. מחירי הבתים בהרחבה עומדים כיום על כ־2 מיליון שקל, בשעה שבמושב בית אלעזרי הסמוך מוצעת כיום למכירה וילה על חצי דונם ב־3.2 מיליון שקל, ואילו דו־משפחתיים על שטח של 500 מ"ר במזכרת בתיה מוצעים למכירה ב־2.5–3 מיליון שקל.

זיקים

› מאוכלסות: 40

› חברי קיבוץ: לא

› בנייה בתוך שטח הקיבוץ: לא

› תחילת אכלוס: ספטמבר 2010

› מחיר: בית של 140 מ"ר על חצי דונם מוערך ב־2.2 מיליון שקל

"הכל התחיל מזה שרציתי בית ליד הים. ואם כבר בית ליד הים אז שהמחיר יהיה כזה שאוכל לעמוד בו. ואם כבר ליד הים ובמחיר סביר, אז גם כדאי שלא יהיה רחוק מעיר גדולה. ואם כבר ליד הים, במחיר סביר, עם עיר גדולה ליד, אז לא פחות חשוב ואולי הכי חשוב - שיהיו שכנים טובים". זהו חלק ממכתבו של חיים קוזניץ, תושב ההרחבה של זיקים, שפורסם באתר הקיבוץ. גם היום, כשנתיים לאחר שעבר להתגורר בקיבוץ, קוזניץ נלהב. "אנחנו גרים בגן עדן", הוא אומר, "חוץ מאותם זמנים של מתיחות ביטחונית, אבל גם אז מדובר בשלוש שניות של ריצה לממ"ד".

למי שמפתח עמידות מול הטילים העזתיים, ההרחבה של זיקים אטרקטיבית במיוחד. מנחשולים ודרומה, זהו הקיבוץ היחיד על קו החוף שקלט אליו תושבים חדשים. ההרחבה ממוקמת מצפון לקיבוץ, על גבעה שצופה לים, 600 מ"ר מהחוף, ובינה לבינו משתרעת שמורת חולות זיקים.

קיבוץ זיקים. נוף לים התיכון צילום: צפריר אביוב

ההרחבה של זיקים התחילה ברגל שמאל, לאחר שהקבלן פשט את הרגל ועצר אותה לשמונה שנים. הבנייה התחדשה ב־2008, ובוצעה על ידי חברת הרטוב־לוי שהקימה 40 יחידות חדשות. שלב זה אוכלס במלואו, ושלב ב', שכולל 15 יחידות נוספות, נבנה בימים אלה.

תושבי ההרחבה בחרו את ביתם מבין 19 דגמים אפשריים, בגודל של 120-200 מ"ר. כיוון שמדובר ביישוב שנמצא בעוטף עזה המגרשים לא עלו כסף, ובתחילת הדרך שילמו המצטרפים רק כ־850 אלף שקל לבית. בהמשך המחירים עלו מעט, ל־1–1.4 מיליון שקל. עד כה איש בהרחבה לא מכר את ביתו, אך ההערכות הן כי המחירים יחלו ב־2 מיליון שקל.

מעין צבי

› מאוכלסות: 39

› חברי קיבוץ: לא

› בנייה בתוך שטח הקיבוץ: כן

› תחילת אכלוס: ספטמבר 2010

› מחיר: בית על 330 מ"ר כ־2 מיליון שקל, בית על דונם 8 מיליון שקל

ההרחבה של מעין צבי היא מוטציה שאינה קיימת באף קיבוץ אחר. בניגוד למרבית ההרחבות, שקמו על אדמות מינהל, למעין צבי היו אדמות בבעלות פרטית, שהוא החליט למכור לנוכח חובותיו הכבדים. הקרקע שנמכרה לחברת אמירי גן נמצאת ממש בלב הקיבוץ, אך למרות זאת ההרחבה נפרדת ממנו לגמרי: תושביה אינם מעורבים בהחלטותיו ולא הוקם כל ועד משותף. למצטרפים להרחבה לא נעשו מבחני מיון קפדניים, כפי שנהוג בשאר הקיבוצים, והיזם מדווח כי כל מי שביקש לרכוש בית התקבל.

ההרחבה הקהילתית במעין צבי (צילום אוויר Lowshot.com)

מעין צבי ממוקם בחלקה המערבי של זכרון יעקב, על צלע ההר, ומשקיף לים. לאחר הבנייה המאסיבית שאפיינה את המושבה בשנים האחרונות, הקיבוץ מצא את עצמו מוקף בשכונות חדשות. ההרחבה נתפסת על ידי החברים ועל ידי תושבי זכרון יעקב כשכונה נוספת במושבה ולא כחלק מהקיבוץ, ואין כמעט אינטראקציה בין תושביה לקיבוצניקים הוותיקים. בעתיד הקיבוץ מתכנן שכונת הרחבה לבנים חוזרים שתיבנה בחלקו הצפוני של הקיבוץ, אך בשלב זה עדיין לא ברור מתי היא תוקם.

התפיסה כי מדובר בזכרון יעקב משתקפת היטב גם במחירים, הזהים כמעט לחלוטין לאלה שבשכונות הסמוכות. שטחה של ההרחבה 15 דונם. 3 בתים מתוכה יושבים על מגרש של דונם כל אחד, ושאר הבתים יושבים על מגרשים של 330 מ"ר. בית רגיל, שנקנה בתחילת הדרך ב־1.4 מיליון שקל, נמכר לאחרונה ב־2.6 מיליון שקל. בית בשטח של 450 מ"ר, שנבנה על אחד ממגרשי הדונם וכולל גם בריכת שחייה, נמכר לאחרונה ב־8 מיליון שקל.

עינת

› מאוכלסות: 102

› חברי קיבוץ: כן

› בנייה בתוך שטח הקיבוץ: כן

› תחילת אכלוס: 2011

› מחיר: בית של 140 מ"ר בנוי על מגרש של 350 מ"ר מוערך ב־3–2.5 מיליון שקל

קיבוץ עינת צילום: עמית שעל

ההרחבה בקיבוץ עינת יצאה לדרך לאחר זמן ממושך שלא נקלטו בקיבוץ בנים ממשיכים. ב־2005 הוחלט לקלוט כ־100 משפחות חדשות, שחולקו לשני מוקדים: 50 יחידות בלב הקיבוץ שיועדו לבנים חוזרים ונבנו בבנייה עצמית, ו־52 יחידות בדרום־מערב הקיבוץ, מתוכן יועדו 17 לבנים חוזרים. ב־2008 חתם הקיבוץ על הסכם עם חברת אמפא מליבו לבנייה של 52 יחידות נוספות, מתוכן 17 עבור בנים חוזרים.

כדי לשווק את הבתים לא היה צריך לצאת בפרסום. בתוך כשבוע השמועה עברה מפה לאוזן ונרשמו 200 משפחות, מתוכן נקלטו 35. באמפא מליבו הציעו לרוכשים כמה דגמים בגודל של 120–200 מ"ר, שנבנו על מגרשים של 350 מ"ר. הבתים נמכרו בכמיליון שקל, והאכלוס החל ב־2011. לפי אחד החברים, עד כה בוצעה הקליטה בהצלחה, אם כי מוקדם מדי לסכם זאת.

עינת ממוקם בין פתח תקווה לראש העין, בסמוך ליישובים כמו כפר סירקין ונחשונים. הקיבוץ נמצא בסמוך לכביש 6 ולמחלף נחשונים, לכביש 5 ולכביש 471 שעובר דרך פתח תקווה וקריית אונו ומגיע עד כביש 4 ורמת גן. תושבי ההרחבה למעשה רכשו וילה במרכז הארץ במחיר נמוך ממחירה של דירה, והמחירים המוערכים כיום לבית בהרחבה עומדים על 2.5–3 מיליון שקל.