יו"ר מנרב: "משבר האשראי בחלקו מלאכותי"

"כדי להבין את הטלטלה העזה בענף התשתיות - די שאספר על תוצאות לא רשמיות במכרז כביש 1 - ניגשו 8 מציעים. התחילו עם 2 קבלנים במחירים של 155-167 מיליון שקל. וסגרו את הרשימה עם 2 קבלנים המציעים 225 מיליון שקל. ההפרש הוא 70 מיליון שקל בין המחירים הגבוהים לנמוכים. האם זה ענף שפוי או הזוי?”, כך אמר היום (ג') אברהם קוזניצקי, יו"ר מנרב בוועידת התשתיות והנדל"ן של "כלכליסט".

קוזניצקי פתח את דבריו עם סקירה של הענף כשלצידה ביקורת: "מדינת ישראל ניגשת לביצוע עבודות תשתית ברמה שלא ידענו בעבר: פרוייקטים של מאות מילוני שקלים, שדורשים הערכות שונה ממה שידענו עד כה. המדינה חייבת להבין שאם לא יציגו פלטפורמה מתאימה לפרוקייטים אלו, יצטרכו לבוא לכאן בסופו של דבר חברות זרות. חייבים לעבוד על איזשהי תשתית ויכולה לעשות אותה רק ממשלת ישראל".

קוזניצקי צילום: מיקי אלון

קוזניצקי ביקר את נושא החוזים האחידים ואמר: “היום כל פרויקט יוצא עם מערכת חוזים נפרדת. החוזים האלה גורמים לכל הקבלנים שמשתתפים במכרזים לשבת על המדוחה ולהתייעץ עם יועצים משפטיים כי רק בעזרתם יכולו להתגבר על חוזים שמשתרעים על פני 200-300 עמודים. החוזים הללו גורמים לכך שאלו שלא זכו במכרז מחפשים בחוזה סעיפים ותתי סעיפים ורצים לבתי המשפט. וכך החוזה לא יכול להתחיל בלו"ז שנקבע. אף אחד לא שם לב שתקופה ארוכה בוזבזה שלא לצורך".

קוזניצקי הוסיף, "החוזים גורמים להתדיינות תוך כדי ביצוע, כי לכל חוזה יש סעיפים ודברים שנאמרים במפורש ולא במפורש. מדברים על מגה פרויקטים שכל הכוח צריך להיות מופנה לביצוע העבודה ולא לפרשנויות של החוזה. זה מאריך גם את החשבון הסופי.

"הפתרון יכול להיות פשוט: חוזה אחיד שאולי במשך הזמן יעודכן או יירשם בצורה יותר ברורה. וכל קבלן ידע באילו תנאים הוא צריך לעמוד והמדינה תדע מה היא צריכה לקבל".

בהתייחסו לנושא משבר האשראי אמר, "משבר האשראי בחלקו מלאכותי. זה שלוקחים את ענף הנדל"ן ומסווגים את כל הענף בהכללה גורפת כסיכון גבוה ללא מיון והבחנה בין פרוייקט שהמזמין הוא המדינה לבין פרוייקט יזמי או כזה עם סיכון גבוה. כמובן שזה משפיע על מקבלי ההחלטות במתן ההאשראי ובקביעת העמלות שהם פועל יוצא מהאשראי בסיכון גבוה.

צמצום זמני של נפח האשראי שנובע מהחלטות של בנק ישראל גם הוא גורם שמכביד על האשראי מצד אחד ומייקר את האשראי מהצד השני כי ברגע שבנק צריך להחליט למי לתת את האשראי הוא מחליט: א. לקחת פרוייטים בסיכון הנמוך ביותר ב. זה משפיע על מחיר האשראי.

סיבות אלו גרמו לבנקים להעלות את מחירי האשראי ובחלקו זה לא מוצדק. משרד האוצר חייב לעלות נושא זה לסדר היום".

קוזניצקי דיבר על הבעיה שיש בחומרי גלם וכח אדם: "מוכרחים להבין שלקבלנים חייבים להיות כמויות של חומרי גלם כגון: חומרי מחצבה, ברזל, ועובדים זרים. מחסור בגורמים יביאו לכאוס בענף וזה מייקר את עלות הביצוע. מדינת ישראל עומדת לפני פיתוח מואץ. ראוי היה שלפני זה יהיה מספיק חומרי גלם. אם ממשלת ישראל תעמיד את האמצעים זה יביא לביצוע בלוח זמנים סביר ובמחירים סבירים".

לסיכום הוא הציג את פרוייקט המנהרה: "אני התבקשתי להציג בפני ועדת התשתיות פרוייקט יוצא דופן שאנו מבצעים היום - סל הפרוייקטים הוא מעל 4 מילארד שקל. אני רוצה להציג את המנהרה שאנחנו (מילרב) כורים בדרך לירושלים - כאן אתם רואים את הדרך הארוכה ביותר במדינה 1,250 מטר - שצרכה 100 אלף קוב בטון ועשרת אלפים טון ברזל. זכינו מהמנהרה שמתחילה לטרון ועד שער הגיא".

קוזניצקי סיים בנימה אופטימית: "בישראל לא חסר שום ידע ואפשר לבצע את העבודות המורכבות בעולם אם ממשלת ישראל תדע להכין לנו את התנאים המינימליים נוכל לבצע כל עבודה. הם עשו זאת בעבר ואין סיבה שלא יעשו זאת בעתיד".