בלעדי ל"כלכליסט": משרד האוצר רוצה לקנוס חברות שיחזיקו בקרקע בלי לבנות עליה
הצעת חוק חדשה שיוזם האוצר רוצה להוריד את מחירי הדירות באמצעות מס על חברות שמחזיקות בקרקע או בדירות ללא שימוש יותר משלוש שנים. המס ייגבה בעת המכירה, לא ייחשב להוצאה מוכרת ולא יוטל על קרקע ריקה שהוענקה בירושה
כשנה לאחר שנדחתה היוזמה להטלת מס רכוש על בעלי קרקעות, מפרסם האוצר תזכיר חוק, תיקון לחוק מיסוי מקרקעין, שנועד לחייב בעלי קרקעות לבנייה למגורים במס גבוה בעת מכירתן ובעת מכירת דירות מגורים, אם המכירה נעשתה יותר משלוש שנים מהחלת החוק.
המס יוחל על בעלי קרקעות המחזיקים בקרקע המיועדת ל־200 יחידות דיור ומעלה שלה היתרי בנייה מאושרים, ומכוון לפעול על חברות בלבד.
שר האוצר, יובל שטייניץ צילום: עטא עוויסאת
לפי התזכיר, המס יחולק לשניים: תשלום על מכירת קרקע ותשלום על מכירת דירה. בחלקו הראשון, מטרתו לקדם שחרור קרקעות המוחזקות על ידי גורמים פרטיים לשוק הבנייה - יזם שימכור קרקע שלוש שנים מפרסום התזכיר, יידרש לשלם מס בגובה 1% ממכירתה עד לשנה הרביעית. אם ימכור את הקרקע בין השנה הרביעית לחמישית ישלם מס בשיעור 6% ויזם שימכור את הקרקע בתקופה של יותר מחמש שנים, ישלם 10% מס.
אלא שהאוצר לא מסתפק במס על מכירת הקרקע ומבקש לזרז את בניית הדירות על ידי היזמים בטווח של שלוש השנים הקרובות. לפי חלק זה יזמים שבחרו שלא למכור את הקרקע ולקדם את הבנייה עליה, ישלמו 0.5% מהתמורה המתקבלת על הדירה בתקופה שבין השנה הרביעית לחמישית, מס בשיעור של 3% בין השנה הרביעית לחמישית ומס בשיעור של 6% מהתמורה שהתקבלה על מכירת הדירה כעבור חמש שנים.
לפי רשות המסים, תזכיר החוק שהופץ הוכן בהובלת משרד ראש הממשלה ובשיתוף רשות המסים ואגף התקציבים באוצר. התזכיר גובש בהמשך להחלטת הממשלה לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג ונוגע לסעיף בפרק הדיור שבו המליצה הוועדה על הטלת "היטל עיכוב בנייה".
סעיף זה מתייחס למסקנות הוועדה שלפיהן בישראל גופים מועטים המחזיקים במלאי קרקעות לא מנוצלות הזמינות למגורים, שגורמים לעלייה במחירי הדירות.
הכוונה היא בעיקר לקרקעות הנמצאות באזורי הביקוש שהוצאו להן היתרי בנייה אך בעליהן נמנעו עד כה מלקדם את הבנייה עליהן, לרוב מתוך רצון למקסם רווחים בעת בניית המתחם ומכירת הדירות או בעת מכירת הקרקע.
מדובר בצעד נוסף בשרשרת צעדים שמקדמת הממשלה בשנתיים האחרונות במטרה להגדיל את היצע הדירות ובצורה זו להוזיל אותן. עד כה פעלה הממשלה בעיקר להקטנת הביקוש - הגדלת המיסוי על משקיעים והקשחת תנאי המשכנתאות - כשבצד ההיצע ניסתה הממשלה לפעול בעיקר לשחרר קרקעות, מהלך שהצליח חלקית בשנת 2010 אך מאז נמצא בירידה. ברקע ניתן להסתכל גם על נתוני הלמ"ס להתחלות בנייה שפורסמו למחצית השניה של 2012 בהן נרשמה ירידה של 16%-14% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ולששת החודשים האחרונים של 2012.
לדברי רו"ח טארק דביני, שותף באשכול המיסים של BDO זיו האפט, מדובר במהלך ייחודי בהשוואה למס הרכוש, כיוון שהוא מכוון בעיקר למכירת קרקעות בניגוד למס הרכוש שנגבה מדי שנה גם בעת אחזקת הנכס.
למרות שכביכול חברה המחזיקה בקרקע זמן רב לא משלמת מס, אומר דביני כי חברה שתידרש לרשום את הקרקעות הללו בדו"חותיה הכספיים תצטרך לרשום הפרשה של הסכום שהיא אמורה לשלם ולכן סביר כי החברות לא יישארו אדישות לכך. לדבריו, גם יזמים קטנים ששמעו על החוק מודאגים ממנו כיוון שהיקף של 200 יחידות דיור אינו גדול. "העובדה שמחייבים חברות שמחזיקות במלאי קרקעות למכור אותן רטרואקטיבית היא בעייתית במיוחד מפני שמדובר בפרק זמן קצר שבו לא ברור כלל שניתן לממש אותן. חברות שתכננו לזמן ארוך 'אכלו אותה'", מסביר דביני.
