יש מי שהמדינה דווקא דואגת לדיור מוזל עבורו

בעוד כחודשיים יסתיימו המכרזים הראשונים לשיווק קרקעות עבור 5,000 יחידות דיור ראשונות ביישוב חריש. מדובר בפרויקט ענק שתוכנן בקפידה על ידי שר השיכון אריאל אטיאס (ש"ס), שהקצה שטח ייעודי לאוכלוסייה החרדית. הפרויקט הזה מהווה שיעור חשוב לכלל הציבור הישראלי המצוי במצוקת דיור - הוא מלמד על הדרך שבה הממשלה יכולה להוריד דרמטית את מחיר הדיור אם רק תרצה בכך, והוא מלמד גם כיצד מאפייני ההתארגנות הייחודיים של האוכלוסייה החרדית מאפשרים לה למקסם את הטבות המדינה ולהוריד עוד את המחירים. 

היתרון הגדול שבמכרזי הקרקע בחריש, הוא שכמו כל מכרזי אזורי עדיפות לאומית א', הם אינם כוללים מחירי מינימום לקרקע. המשמעות היא שבאופן עקרוני, היזם יכול לקבל את הקרקע בחינם, אלא אם כן כמה יזמים מגישים הצעות עבור הקרקע ומעלים את מחירה. יתרון נוסף הוא שהיזמים מקבלים מהמדינה החזר של עלויות פיתוח הקרקע, וכל מי שרוכש דירה ראשונה באזור עדיפות שכזה זוכה למענק של 60 אלף שקל מהמדינה.

אטיאס עם מפת חריש החדשה, לפני כחודש צילום: ששון תירם

הבעיה היא שבעוד שהממשלה הקצתה באזור עדיפות א' 5,000 דירות המיועדות לאוכלוסייה החרדית, היא הקצתה רק 2,573 דירות לשאר האוכלוסייה.

ההעדפה הממשלתית נעשית דרך התכנון המוקדם של העיר, בטרם פרסום מכרזים ליזמים. התוכניות של חריש, למשל, כוללות מבני מקוואות ומדרשות רבים ובנייה במתווה גובה בינוני־נמוך שאופייני לאוכלוסייה החרדית שאינה משתמשת במעלית שבת. כך יוצרת הממשלה, כחלק מיישום האג'נדה של שר השיכון, מתחמים נפרדים וזולים לחרדים. שיווק קרקעות דומה נעשה גם בבית שמש, לוד ונתיבות.

העמותות החרדיות מוכרות במחיר נמוך ממחיר הקבלנים

החילונים והערבים לא מוותרים המאבק בחריש מתלהט "בסופו של דבר יהיו בחריש גם שכונות לא חרדיות" דותן לוי, 3 תגובות לכתבה המלאה 

ההטבות לאזורי העדיפות אינן הגורם היחידי להפחתה הדרמטית של מחירי הדירות. מרגע שנודע כי הממשלה תשווק קרקעות בחריש, התקבצו נציגי הזרמים המרכזיים בעדה החרדית ופעלו כגוף אחד למבצע אכלוס חריש. בקבוצה חברים הרב רפאל פינחסי מש"ס, הרב מאיר פורוש מיהדות התורה, מרדכי קרלי, נציגו של הרב שטיינמן, מיורשיו של הרב אלישיב ואברהם סלונים שמייצג חרדים שלא מצביעים בבחירות.

המבצע ליישוב חריש, ובזול, כלל חלוקה של הקרקעות בין הזרמים והיזמים השונים. החלוקה הבטיחה שעל כל קרקע ייגש רק מתמודד אחד, יציע את מחיר המינימום ויזכה בקרקע בכמעט חינם - 15 אלף שקל לקרקע לדירה, להערכת החרדים.

בתוך כך החלה תחרות בין היזמים שמעוניינים לבנות את הפרויקטים - הקבלנים, שבונים לחרדים בכל הארץ, והעמותות, שהן המקבילות של קבוצות הרכישה החילוניות. העמותות תמחרו דירות שלושה חדרים ב־500–600 אלף שקל, ואילו הקבלנים, כמו חברת צ. לנדאו, טענו שמדובר ב־630 אלף שקל לפחות.

את הפער מסביר הרב מנחם כרמל (דגל התורה), שיוזם בנייה למגזר החרדי בעמותות, בכך שהם מוותרים על הרווח היזמי: "הבדל העלויות נובע מרמת הגימור הפשוטה במגזר, היעדר הוצאות פרסום והעובדה שאנחנו לא מעוניינים להרוויח. אנו עושים אסיפות בבתי כנסת, נותנים לרוכשים את ההסבר והכל בחינם, מהאולם ועד הדפסת דפי הסבר". הרב מנחם בלומנטל, ממנהלי עמותת בניין שלם שהקימה את השכונה החרדית החדשה "מבוא חמה" ברמת בית שמש, אומר: הרווח היזמי שלנו קטן מזה של קבלן. בבית שמש, למשל, דירת שלושה חדרים של 84 מ"ר עולה 590–670 אלף שקל".

יש קבוצות רכישה חרדיות שאינן כשרות

חריש אינה הדוגמה היחידה לדיור מוזל הנובע מהטבות מדינה וממאפייני המגזר החרדי. לאחרונה זכו קבוצות חרדיות בנתיבות במכרזי קרקעות במחיר אפסי, ושיווקו דירות ארבעה חדרים בכ־620 אלף שקל. זאת, בעוד שבשכונת נווה חורש הסמוכה, אשר אינה חרדית, המחירים מתחילים ב־750 אלף שקל לדירות בגודל דומה.

יקי רייסנר סמנכ"ל חברת צ. לנדאו, מזהיר מפני תופעת העמותות: "כבר ראינו פרויקטים שבהם העמותות החרדיות התחילו לשווק דירות במחיר נמוך, ולאחר רכישת הקרקע הן הודיעו לרוכשים על הצורך בתוספות תשלום בשל תחשיב מחודש".

לדברי עו"ד משה כהן־זאדה, המייצג יזמים וקבוצות במגזר החרדי, "כשרב נותן את ברכתו לפרויקט, יצטרפו אליו אוטומטית משפחות רבות אפילו מבלי לקרוא את המסמכים. היו גם כאלה שניצלו זאת, גבו אגרות הרשמה ונעלמו. כיום הרבנים עצמם מזהירים מפני שרלטנים, ולכן יש דעיכה בהיקף ההתארגנויות הקבוצתיות".