תושבי מתחם אסותא: "בנינו על תמ"א 38 והעירייה טרפה את הקלפים"

ועד השכונה הפך לעמותה בעקבות מאבק ממושך במגדל בן 26 הקומות שנבנה בלב השכונה. לאחר שהמצב נראה כמעט אבוד והוועדות התכנוניות אישרו את הקמת המגדל, הצליח הוועד להשיג הסכם פשרה שבמסגרתו התקבלו 8 מיליון שקל לביצוע הסדרים לטובת תושבי השכונה והוקמה עמותה לרווחת התושבים.

תושבים בצפון תל אביב מוחים נגד התוכנית המעכבת מיזמי פינוי־בינוי

"ניסינו לתכנן את השכונה בעצמנו ועל חשבונינו, פנינו ליזמים ולאדריכלים והתכוונו לפנות בהמשך לעירייה כדי לשתף איתה פעולה ולקבל את הדגשים ממנה", אומר רענן קסל, נציג העמותה. "רצינו מצלמות ביטחון ותוספת חניות, היו הרבה רעיונות. אך כשהגענו לדקה ה־89 העירייה הטילה פצצה, הפקידה את תוכנית הרבעים וטרפה לנו את הקלפים".

קסל מוסיף כי "אנחנו בנינו על תמ"א 38 ופתאום אמרו לנו שיש תוספת זכויות בנייה של 1.65 קומות. חוץ מזה, לוקחים את הפטור מהיטל השבחה ומורידים את המרפסת אקסטרה, אי אפשר לעשות פינוי־בינוי ככה. יש בשכונה הרבה שטחים קטנים מ־500 מ"ר, אבל אנחנו רוצים להגיע לגובה של 7.5 קומות בכל השכונה בלי אפליות ובלי להתחנן ולא רק במגרשים שגודלם מעל 500 מ"ר. יש בלבול נוראי מרוב תוכניות ותקנות. מהנדס העיר הגיש עוד תוכנית (הכוונה להתנגדות לתוכנית הרבעים שהגיש מהנדס העיר - ה"ש) והעירייה בלבלה את התושבים של עצמה".

לפי תוכנית תמ"א 38, דיירים שסגרו מרפסות והפכו אותן לחדרים זכאים למרפסת פתוחה של 12 מטר בנוסף למרפסת הסגורה. אלא שלפי תוכנית הרבעים, אם הבניין לא יחוזק אלא ייהרס ויבנה מחדש המרפסת שנסגרה תצטרך להפוך למרפסת הפתוחה. "העירייה נותנת אבל באותה הנשימה לוקחת", אומר קסל. "הבתים שלנו מתפוררים, ואנחנו לא יכולים להמשיך ולחיות כך. מהנדס העיר מדבר על אסון של צונאמי, הממשלה מדברת על רעידות אדמה ואנחנו מדברים על סכנה של התפוררות הבתים".

בעירייה מנגד מסבירים שמתחם אסותא אינו ייחודי: "ההתארגנות של התושבים היא דבר מבורך. נפגשנו עם התושבים ואנחנו מבינים שהם רוצים לחדש את הבניינים אבל הם גם צריכים להבין שהם חלק מתוכנית גדולה וכוללת. הפתרון הוא לא לשפוך זכויות בנייה. ברגע שיזמים מבינים שיש מגבלת גובה הם מתיישרים לפי זה והמקרה של לב העיר ממחיש זאת".