גם זוגות עובדים כבר לא עומדים בהחזרי המשכנתא

עמותת ידיד, המסייעת למשפחות בנושאי רווחה ודיור, קיבלה 4,255 פניות ב־2012 ממשפחות שלא הצליחו לעמוד בהחזרי המשכנתא החודשיים - עלייה של כ־20% לעומת 2011. הנתון הבולט שעולה מהנתונים המלאים שהגיעו לידי "כלכליסט" הוא כי יותר ממחצית הפונים ב־2012 היו משפחות שהכנסתן החודשית הממוצעת נטו נעה בין 8,000 ל־10,000 שקל.

לדברי סמנכ"ל העמותה רן מלמד, העמותה, שפועלת בדרך כלל לסייע לאוכלוסיות חלשות, נתקלת ביותר ויותר פניות של אוכלוסייה מסוג חדש - משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים ועדיין לא מצליחים לעמוד בהחזרי המשכנתא החודשיים.

עו"ד ורדית דמרי מדר מהמחלקה המשפטית של העמותה: "אנחנו מזהים שבשנה האחרונה מגיעות הנה משפחות שאין להן גב כלכלי. כלומר, זה יכול להיות משק בית שמתפקד נהדר, אבל מספיקה אי־תעסוקה של אחד מבני הזוג למשך שלושה חודשים או הוצאה חד־פעמית חריגה - כל שינוי כזה יכול לגרום להם לא לעמוד במשכנתא".

מחאת הדיור בתל אביב (ארכיון) צילום: אפרת לובל

לדברי דמרי מדר, הבעיה של משפחות מסוג זה היא שבניגוד לעשירונים התחתונים, הן לא יקבלו סיוע מהמדינה אם יאבדו את ביתן. זאת מכיוון שהן לא יהיו זכאיות לדיור ציבורי או לסיוע בשכר דירה: "מרגע שמשפחות כאלה מאבדות את הבית, הן נתונות לגמרי לחסדיו של השוק החופשי".

דמרי מדר פוסלת את הטענה כי מדובר רק במשפחות שרכשו דירות שהיו יקרות וגדולות ממידותיהן. לדבריה, זו טענה שחוקה ושגויה, שהיא שומעת בעיקר מצד משרדי הממשלה: "רוב המקרים שמגיעים אלינו אינם של אנשים שעשו שטות כשקנו בית. לפני עשר שנים הייתי נתקלת במקרים מטורללים, אבל היום המצב אחר. אנשים בוחנים את האפשרויות שלהם, והבנקים מצדם הידקו את התנאים. רוב הדירות שנקנו הן דירות צנועות, לא גדולות במיוחד, לא בשכונות הכי טובות בעיר".

אשדוד זינקה במספר הפניות לידיד הצרות של יוצאי חבר העמים לשעבר ב־2012 רשם מרכז ידיד לראשונה את מספר הפניות הגבוה ביותר בארץ מצד משפחות שלא מצליחות לעמוד בהחזרי המשכנתא שירלי ששון-עזר, 2 תגובות לכתבה המלאה 

עו"ד מיה טל, מנהלת מרכז הסיוע של העמותה בתל אביב, מזהה לעתים שאננות בקרב אותה אוכלוסייה שלא מורגלת לא לעמוד בתשלומים: "להרבה מהאנשים שמגיעים אלינו יש תחושה שלהם זה לא יקרה ושלא ייקחו להם את הבית ולכן הם דוחים את תשלום המשכנתא לעדיפות אחרונה. אני יכולה לספר שהגיע אלינו זוג עם צו פינוי מהדירה שלו בידיו, וכשישבנו על חשבונות הבנק שלהם גילינו שהם מוציאים מדי חודש 1,500 שקל על חוג לילד. לקח לנו הרבה זמן להסביר שכל ילד יעדיף לוותר על חוג מאשר על הבית שלו".

במבט לאחור, נתוני העמותה מראים כי ב־2009 המצב היה קשה יותר, ומספר הפניות לעמותה עמד על 4,856. במאי 2009 נכנס לתוקפו תיקון לחוק ההוצאה לפועל, שקבע כי הבנקים מחויבים למצוא דיור חלופי לחייבים במשכנתא שפונו מדירתם. מסיבה זו חלה ירידה בפינויים בפועל ב־2010, ובהתאם ירידה במספר הפונים לעמותה.

מלמד מעריך כי הפונים לעמותה מהווים 15%–20% מכלל נוטלי המשכנתאות שננקטו נגדם הליכים משפטיים. "האנשים שמגיעים אלינו מגיעים לאחר שננקטו נגדם צעדים משפטיים והבית שלהם כבר נמצא בסכנה. התהליך הזה קורה בדרך כלל בין שמונה חודשים לשנה מרגע שהם הפסיקו לשלם את החזרי המשכנתא. לכן החשש שלנו הוא שבחודשים הקרובים המצב ילך ויהיה קשה יותר, בעיקר אם יהיו גזירות כלכליות שיובילו לפיטורים במשק".

העמותה מנסה לקדם היום כמה חוקים שינסו לתת מענה לבעיה שלתחושתם תגדל בשנה הקרובה. אחת ההצעות היא לחוקק חוק שיחייב את נוטלי המשכנתא לעשות ביטוח במקרה של אבטלה. המטרה היא שחברת הביטוח תישא בתשלום המשכנתא בתקופת האבטלה, כדי למנוע הידרדרות כלכלית שקשה לעצור אותה. לדברי מלמד, עד כה הוא פנה למפקח על חברות הביטוח והמפקח על הבנקים שלא נתנו את ברכתם להצעת החוק, אבל מסרו שאם תהיה חברת ביטוח שתסכים לצאת עם פוליסה כזו, הם יאשרו אותה.

גם אתם מתקשים לשלם את המשכנתא וחושבים למכור את הדירה שלכם?

דברו איתנו keren.tsuriel@calcalist.co.il