עוד ניסיון של בנק ישראל לצינון שוק המשכנתאות: הגבלות על הבנקים

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ממשיך לנסות לצנן את שוק המשכנתאות בישראל ומטיל מגבלות חדשות על הבנקים.

בין ההנחיות החדשות, הלוואה למשכנתא בעלת ריבית קבועה בשיעור מימון הגבוה מ-45% ועד 65% ישוקללו בשיעור מימון של 50%, במקום ב-35% כיום. כמו כן הלוואות לדיור ששיעור המימון בהן גבוה מ-60% ישוקללו ב-75% לצרכי דרישת הון, במקום ב-35% כיום. 

במקביל הודיע הבנק כי תבוטל הדרישה מאוקטובר 2010 לפיה נדרש לשקלל ב-100% הלוואות בהן שיעור המימון עולה על 60% ובסכום של מעל 800 אלף שקל ואשר שיעור הריבית המשתנה בהן 25%  ובמקומה יוחל שיעור שקלול של 75%.

בנוסף ההנחיות החדשות קובעות דרישה להגדלה של ההפרשה לחובות מסופקים בגין ההלוואות לדיור כך שהיחס שבין יתרת ההפרשה לבין יתרת ההלוואות לדיור יעמוד על שיעור מינימאלי של 0.35%. יחס זה בסוף הרבעון השלישי של 2012 עמד בממוצע על 0.22%.

ככל הנראה הנפגע העיקרי מהתקנות החדשות יהיה בנק מזרחי טפחות. אם לפני כשנתיים עמד שיעור המשכנתאות שניתנו בריבית משתנה מסך תיק המשכנתאות בבנק מזרחי טפחות על 30.1%, ברבעון השלישי של 2012 עמד שיעור זה על 24.6% מסך המשכנתאות. בבנק לאומי, השחקן השני בגודלו בשוק המשכנתאות אחרי מזרחי טפחות, שיעור האשראי החדש שהעמיד הבנק בהלוואות לדיור בריבית משתנה בתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד על 33.5%, לעומת שיעור של 57.5% בתקופה המקבילה אשתקד.

דודו זקן צילום: מיקי אלון

מהבנק נמסר כי "ההנחיות החדשות נקבעו לנוכח הגידול המואץ באשראי לדיור בשנים האחרונות (גידול של כ- 76% בחמש השנים האחרונות), במקביל לעלייה במחירי הדירות, ומטרתן היא להגדיל את כריות ההון וההפרשה הנדרשות בגין העלייה בסיכונים הגלומים בתיק האשראי לדיור. הצעד מקל בדרישות הון בגין ערבויות חוק מכר לאחר מסירת הדירה למשתכן, וזאת בגלל רמת הסיכון הנמוכה יחסית הגלומה בהן".

המפקח על הבנקים, דוד זקן, התייחס להנחיות ואמר כי "ההנחיות האמורות נועדו לתת ביטוי טוב יותר לסיכון הגלום בהלוואות לדיור בתיקי הבנקים – הן בהקצאת הון והן בהפרשה לחובות מסופקים, ובכך לחזק את יכולתם של הבנקים לספוג הפסדים מבלי לפגוע ביכולתם להעמיד מימון לצרכי המשק".

צעדים דומים במדינות אחרות

מהבנק ציינו כי צעדים מסוג זה אינם ייחודיים לישראל, כאשר מדינות רבות קבעו בשנים האחרונות משקלות סיכון גבוהים יותר להלוואות לדיור לצרכי מדידת דרישות ההון, ביניהן, אוסטרליה, אירלנד, נורבגיה וספרד.

למרות שהדגישו בבנק ישראל כי "הצעד אינו מכוון למיתון הביקוש להלוואות לדיור או להורדת מחירי הדירות", נמסר בהודעה כי הצעד נועד להתאים את דרישת ההון לסיכון הנמוך יחסית הגלום בערבויות דיור אלו. "קשה לאמוד את ההשפעות על שוק הנדל"ן ועל נוטלי המשכנתאות כיוון שהשפעות אלה הן עקיפות בלבד ותלויות במספר רב של גורמים, אם כי ניתן לומר כי הקטנת משקל הסיכון של ערבויות חוק המכר תקטין את החבות הכוללת של ענף הבנייה והנדל"ן", נכתב.

"בנק ישראל מנסה למנוע את המשבר הבא"

מנהלת המחקר בפסגות ברוקראז', טרנס גלינגמן, התייחס למהלך של בנק ישראל בשיחה עם "כלכליסט" ואמר כי "מדובר פה למעשה בהחלטה משותפת להילחם בשוק הדיור ובמקביל לייצב את המערכת הבנקאית. בנק ישראל רוצה למנוע מצב של בועה מפלצתית".

"הפחד הוא שבנק ישראל לא יוכל לזהות את הבועה הבאה בכלכלה לאחר כל המשבר הכלכלי הגדול ב-2008 שהתחיל מניפוח בועת נדל"ן. בנק ישראל מבצע מפעם לפעם מהלכים לצנן גאות בתחום מסויים ובמקרה הזה מדובר במשכנתאות", אמר קלינגמן.