ועידת הנדל"ן
משימה בלתי אפשרית 2013
המלחמה על ישראל רק החלה. המשימה של הכוחות החדשים בממשלה ובכנסת היא הרקוליאנית, כמעט חסרת סיכוי. דברים של מו"ל "כלכליסט" בוועידת הנדל"ן 2013
- מנכ"ל אפריקה ישראל: "מחירי הנדל"ן לא עומדים לרדת"
- בנט: "המדיניות הכי חברתית היא לנתק את המחוברים"
- והרי התחזית: תחום התשתיות נערך לשנה של קיפאון
מצד שני, קשה לדחוק את החשד שהאביב של 2013 הוא כוזב, שמה שהיה הוא שיהיה, שהים אותו הים וגם ביבי לא החליף את עורו. אפשר לסכם את החשדנות כלפי האביב בחמש מלים: סגן שר הביטחון דני דנון. סגן שר הביטחון דני דנון! נא לא לצחוק. הבדיחה הזו היא על חשבונכם, על חשבוננו.
דני דנון הוא כמובן רק משל, דבר מה נוסף, עוד עדות לכך שהקרב שהתחולל כאן בבחירות האחרונות, לא הוכרע. המלחמה על ישראל עוד לפנינו. זה יפה שיאיר לפיד גרף 19 מנדטים טריים והוא מוכן להתאבד על האוצר, וזה נחמד שנפתלי בנט מצטייר לפתע כמרענן הרשמי של הפוליטיקה הישראלית, אבל המלחמה רק החלה.
אנשים מתבשמים מהרעיון שהממשלה החדשה של נתניהו נטולת חרדים ומעדיפים לשכוח שזו הממשלה של נתניהו, וביבי הוא אותו הביבי, עם כל הנתקה והשרה, והמכונה הפוליטית הצינית, המשומנת, הדורסנית, שמעכה בשנים האחרונות כל יוזמה מדינית, שבעטה בכל מחאה של מעמד הביניים והתעלמה באדישות ממצוקת הדיור של הזוגות הצעירים, שהקימה וועדה טרכטנסרק, סרק, סרק, ששוויון בנטל עניין אותה הרבה פחות מגלידה בטעם פיסטוק.
מו"ל "כלכליסט" יואל אסתרון נואם בוועידה צילום: נמרוד גליקמן
מי שקורא את ההסכמים הקואליציוניים ואת קווי היסוד מרגיש כמו כיפה אדומה ביער סבוך של עצים וצללים. מרוב עצים לא רואים את היער. מרוב קברניטים הספינה נראית כמו הטיטניק. מקושטת, חגיגית, רגע לפני שהיא מתנפצת על שרטון. נראה שעשו כאן כיפה אדומה לממשל תקין. בעניינים הכלכליים קשה במיוחד להבין מי אחראי למה. יש שר בינוי ושיכון, אבל שר האוצר יעמוד בראש קבינט הדיור. וגם ראש הממשלה לא יוותר בקלות על ההגה. נפתלי בנט יעסוק בענייני יוקר המחייה והתחרותיות? האם זה לא שייך לתחום של אח שלו יאיר לפיד? אם שי פירון היה כאן הוא היה מצטט מספר נחום: "בוקה ומבוקה ומבולקה ולב נמס ופיק ברכים וחלחלה בכל מתנים".
מותר לחשוד שהתוהו ובוהו הזה הוא לא מוזיקת המקרה. הבלגן הזה נוח לראש ממשלה, שברית הזוגיות הזו של לפיד ובנט מאיימת עליו. ואם כך, אמר ביבי, למה לא נערבב את שני הטירונים הלצים האלה טוב טוב בקערה של הפוליטיקה הישנה, ונראה אותם שוחים החוצה מהמרק הסמיך.
אכן, משהו קרה בבחירות האחרונות. הישראלים העובדים ומשרתים ומשלמים מסים השמיעו את קולם. הם בעטו בפרדיגמה של ימין ושמאל, הם אילצו את נתניהו להרכיב ממשלה בלי "השותפים הטבעיים" והם מצפים לשינוי דרמטי בסדר העדיפויות הלאומי ולשיפור מהיר ברווחת חייהם. למרבה הצער, מלחמות כבר מזמן לא מוכרעות ב"זבנג וגמרנו" של יום בחירות אחד עם מזל.
בנייה בתל אביב
אין יותר מלחמות בזק. המשימה של הכוחות החדשים בפוליטיקה הישראלית היא הרקוליאנית, משימה בלתי אפשרית 2013, עם לפיד בתפקיד תום קרוז, ואני משאיר לכם את ההחלטה למי דומה נפתלי בנט. מוקדם להעריך אם הם מסוגלים לחולל מהפך אמיתי. ספק אם הם ינצחו את הכוחות הכבירים, הסטיכיים, שבולמים כל שינוי בחברה הישראלית.
ברור מה נדרש כדי שיהיה להם סיכוי כלשהו. הציבור הישראלי נדרש. אתם. אנחנו. כל מי שרוצה לחולל מיפנה צריך לעמוד על המשמר גם בין בחירות לבחירות. אתם, אנחנו, חייבים לתת לפוליטיקאים החדשים את הסיכוי לנצח את הפוליטיקה הישנה. אתם, אנחנו, חייבים לוודא שהבטחות הבחירות לא יתמוססו כדרכן של הבטחות בחירות.
ביום שממשלה חדשה יוצאת לדרך נכון להזכיר שענייני הנדל"ן הם חלק בלתי נפרד מבעיות היסוד של המשק, ואלה לא מנותקות מהאיומים הביטחוניים והשאלות המדיניות. אני מהאנשים המוזרים האלה שמאמינים בסיכוי של ישראל לשגשג לאורך זמן רק אם תדע להתפייס עם השכנים ולהגיע להסדר הוגן. בינתיים, אפשר להביע משאלה צנועה יותר - שהממשלה הזו תצליח להתגבר על המשקעים שנוצרו במערכת הבחירות ובמו"מ להקמת הקואליציה ותשכיל להגשים ביחד ולו חלק מההבטחות שקיבלנו. זה יהיה נס חנוכה.
התחלתי עם ריח של אביב ואופטימיות באוויר, ונכון לסיים בנימה דומה. הכי קל להיות ציני, אבל אולי בכל זאת יש משהו בריח האביב הזה, באנרגיה המתפרצת של הכוחות החדשים בממשלה ובכנסת. בואו, נגד כל הסיכויים, בניגוד למסורת ישראל סבא, נהיה לרגע אופטימיים.
